ערד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה מתמשכת}} '''עֲרָד''' היא עיר בדרום בארץ ישראל. היא שוכנת על גבול מדבר יהודה, על ר...") |
מ (←היסטוריה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ערד קרויה על שם עיר קדומה שהייתה באזור המוזכרת בתנ"ך; בשנת [[תרפ"א]] הוקם במקום ישוב שלא החזיק מעמד. | ערד קרויה על שם עיר קדומה שהייתה באזור המוזכרת בתנ"ך; בשנת [[תרפ"א]] הוקם במקום ישוב שלא החזיק מעמד. | ||
בתחילת שנות ה[[תש"כ]] הוחל בתכנון בניית חבל ערד, כשבראש הפרויקט עמד [[אריה (לובה) אליאב]]. ב[[כ"ט בתשרי]] [[תשכ"ב]] כתב לו [[הרבי]] מכתב, בו הביע תקוה {{ציטוטון|שכבודו עושה כל התלוי בו לתת תשומת לב הראויה למוסדות צרכי הדת והחינוך במסגרת תכנית הפיתוח}}; בסיום המכתב הוסיף הרבי, שאף | בתחילת שנות ה[[תש"כ]] הוחל בתכנון בניית חבל ערד, כשבראש הפרויקט עמד [[אריה (לובה) אליאב]]. ב[[כ"ט בתשרי]] [[תשכ"ב]] כתב לו [[הרבי]] מכתב, בו הביע תקוה {{ציטוטון|שכבודו עושה כל התלוי בו לתת תשומת לב הראויה למוסדות צרכי הדת והחינוך במסגרת תכנית הפיתוח}}; בסיום המכתב הוסיף הרבי, שאף ששליחת המכתב התעכבה, ובינתיים עזב אליאב את עבודתו בשטח הפיתוח, {{ציטוטון|בודאי שיכול גם עתה לנצל השפעתו הטובה בכיוון הנ"ל}}{{הערה|[[אגרות קודש]], כרך כב, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8523.htm אגרת ח'תקכ"ג].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־22:54, 22 באפריל 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
עֲרָד היא עיר בדרום בארץ ישראל. היא שוכנת על גבול מדבר יהודה, על רכס כידוד, בגובה של כ-600 מטר מעל פני הים. שטח השיפוט שלה הוא 105,000 דונם, והיא העיר הרביעית בגודל שטח שיפוטה בארץ ישראל (אחרי דימונה, ירושלים ובאר שבע).
היסטוריה
ערד קרויה על שם עיר קדומה שהייתה באזור המוזכרת בתנ"ך; בשנת תרפ"א הוקם במקום ישוב שלא החזיק מעמד.
בתחילת שנות התש"כ הוחל בתכנון בניית חבל ערד, כשבראש הפרויקט עמד אריה (לובה) אליאב. בכ"ט בתשרי תשכ"ב כתב לו הרבי מכתב, בו הביע תקוה "שכבודו עושה כל התלוי בו לתת תשומת לב הראויה למוסדות צרכי הדת והחינוך במסגרת תכנית הפיתוח"; בסיום המכתב הוסיף הרבי, שאף ששליחת המכתב התעכבה, ובינתיים עזב אליאב את עבודתו בשטח הפיתוח, "בודאי שיכול גם עתה לנצל השפעתו הטובה בכיוון הנ"ל"[1].
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי מנשה לאופר, "עיני הרבי צופות על העיר ערד", התקשרות, גיליון 1343 (שמיני תש"פ)
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ""האיש שלי" בערד", התקשרות, גיליון 1344 (תזריע-מצורע תש"פ)
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, כרך כב, אגרת ח'תקכ"ג.