חסידות שומרי אמונים: הבדלים בין גרסאות בדף
גבריאל בינעט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמאר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'. | מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמאר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'. | ||
אחרי פטירתו | אחרי פטירתו התפלגה החסידות, עסקנים, מינו את חתנו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] לאדמו"ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמאר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמאר. חלק נוסף מהחסידים הכתירו את בנו רבי אברהם חיים ראטה ל[[אדמו"ר]], שירש גם את בית מדרשו, לאדמו"ר משומרי אמונים. האדמו"ר התגורר ב[[בני ברק]]. | ||
בשעת ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות. | |||
רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארה"ב והרבי לא ביקר אף פעם בארץ, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב770. | |||
לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמורי"ם. | |||
לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו | |||
== התפצלות החסידות == | == התפצלות החסידות == | ||
גרסה מ־21:22, 18 במאי 2020
שומרי אמונים היא שושלת ירושלמית בת שלושה דורות.
מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר סאטמאר, שבנה את שיטתו על קדושה, חסידות ופרישות, ותפילה בקול רם, בפרט בעניית אמנים. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'.
אחרי פטירתו התפלגה החסידות, עסקנים, מינו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן לאדמו"ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמאר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמאר. חלק נוסף מהחסידים הכתירו את בנו רבי אברהם חיים ראטה לאדמו"ר, שירש גם את בית מדרשו, לאדמו"ר משומרי אמונים. האדמו"ר התגורר בבני ברק. בשעת ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות. רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארה"ב והרבי לא ביקר אף פעם בארץ, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב770. לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמורי"ם.
התפצלות החסידות
לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרב מתוך 6 ילדיו {ישנם הטועים שבצוואה האדמו"ר ר' אברהם יצחק מינה את ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה}, פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים המיתולגיים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי דוד קאהן שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן - כשם חסידות האב. החסידים לא רצו למנות את רבי שמואל יעקב לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן.
לעומת זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי מאיר ברנדסורפר רב עדת תולדות אהרן וחבר העדה החרדית, וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו"ר את רבי שמואל יעקב קאהן. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו"ר הקודם.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |