כתבי האריז"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 972 בתים ,  18 במרץ 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של [[האריז"ל]] ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] (לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]')]]
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של [[האריז"ל]] ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] (לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]')]]
[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[עץ חיים]]", הנפוץ ביותר מכתבי האריז"ל]]
[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[עץ חיים]]", הנפוץ ביותר מכתבי האריז"ל]]
'''כתבי האריז"ל''' הוא השם הכולל לסדרת ספרי תורתו של רבי יצחק לוריא, [[האריז"ל]], ב[[תורת הקבלה|קבלה]], שנכתבו בעיקר על ידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]] שהוסמך לשם כך על ידו. רבי חיים לא פירסם את כתבי האריז"ל שערך בצורה מסודרת, ולכן הספרים שהגיעו לידינו הם מתוך ספרים שהועתקו בחשאי מכתביו, או שגנז והוצאו מגניזתם, או שנערכו בכמה עריכות והתפרסמו לאחר הסתלקותו. מסיבה זו, בחלק מכתבי האריז"ל ישנם כפילויות ומהדורות שונות.
'''כתבי האריז"ל''' הוא השם הכולל לסדרת ספרי תורתו של רבי יצחק לוריא, [[האריז"ל]], ב[[תורת הקבלה|קבלה]], שנכתבו בעיקר על ידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]] שהוסמך לשם כך על ידו.
 
רבי חיים לא פירסם את כתבי האריז"ל שערך בצורה מסודרת, ולכן הספרים שהגיעו לידינו הם מתוך ספרים שהועתקו בחשאי מכתביו, או שגנז והוצאו מגניזתם, או שנערכו בכמה עריכות והתפרסמו לאחר הסתלקותו. מסיבה זו, בחלק מכתבי האריז"ל ישנם כפילויות ומהדורות שונות.


מבין הספרים שיצאו לאור מתוך כתבי האריז"ל, הנפוץ ביותר הוא הספר [[עץ חיים]] שנערך מתוך כתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל על ידי רבי [[מאיר פאפירש]], המסכם את כל קבלת האריז"ל. הספרים המוסמכים ביותר (בפרט כאשר ישנן משמעויות סותרות בין המהדורות) הם סדרת ספרי ה[[שמונה שערים]], שערך רבי [[שמואל ויטאל]], בנו של רבי חיים.
מבין הספרים שיצאו לאור מתוך כתבי האריז"ל, הנפוץ ביותר הוא הספר [[עץ חיים]] שנערך מתוך כתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל על ידי רבי [[מאיר פאפירש]], המסכם את כל קבלת האריז"ל. הספרים המוסמכים ביותר (בפרט כאשר ישנן משמעויות סותרות בין המהדורות) הם סדרת ספרי ה[[שמונה שערים]], שערך רבי [[שמואל ויטאל]], בנו של רבי חיים.
שורה 21: שורה 23:
כאמור, רבי חיים סירב בתוקף לגלות מכתבי האריז"ל שברשותו, וכך זמן רב אחר הסתלקות האריז"ל היתה תורתו חשאית ולא נודעה לאיש.
כאמור, רבי חיים סירב בתוקף לגלות מכתבי האריז"ל שברשותו, וכך זמן רב אחר הסתלקות האריז"ל היתה תורתו חשאית ולא נודעה לאיש.


כחמש עשרה שנה אחר פטירתו (בשנת שמ"ז-ח בערך), קם אחד המקובלים שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון, וניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה - אז שילם לאחיו של רבי חיים, רבי משה, שיוציא לו את הכתבים השמורים. רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי) ערכו מתוכם שלושה ספרים: '''ספר הדרושים''', '''ספר הליקוטים''' ו'''ספר הכוונות'''{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35062&st=&pgnum=24&hilite= שבחי האר"י].}}.
כחמש עשרה שנה אחר פטירתו (בשנת שמ"ז-ח בערך), קם אחד המקובלים שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון, וניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה - אז שילם לאחיו של רבי חיים, רבי משה, שיוציא לו את הכתבים השמורים. רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35062&st=&pgnum=24&hilite= שבחי האר"י].}}. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי) ערכו מתוכם שלושה ספרים: '''ספר הדרושים''', '''ספר הליקוטים''' ו'''ספר הכוונות'''.


ספרים אלו אינם מוסמכים כל כך, כיון שהם כוללים רק חלקים מכתיבתו של רבי חיים, בעודה באמצע עריכה.
ספרים אלו אינם מוסמכים כל כך, כיון שהם כוללים רק חלקים מכתיבתו של רבי חיים, בעודה באמצע עריכה.
שורה 28: שורה 30:
לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד - בשונה מעריכת אביו, שהבדיל בין הדברים שכתב האריז"ל בעצמו, הדברים שכתב הוא, והדברים שכתבו שאר החברים, רבי שמואל סידר את הענינים לפי נושאים ולא התחשב בכותבים. מסיבה זו, התבטל השער הראשון שסידר אביו - "מה שהעתקתי מכתיבת יד מורי" - והשתלב בשאר השערים. כדי לשמור על החלוקה המקורית של אביו, פיצל את "שער מאמרי רז"ל" של אביו לשנים, אחד למאמרי [[הזוהר]] ואחד למאמרי חז"ל בשאר המקומות.
לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד - בשונה מעריכת אביו, שהבדיל בין הדברים שכתב האריז"ל בעצמו, הדברים שכתב הוא, והדברים שכתבו שאר החברים, רבי שמואל סידר את הענינים לפי נושאים ולא התחשב בכותבים. מסיבה זו, התבטל השער הראשון שסידר אביו - "מה שהעתקתי מכתיבת יד מורי" - והשתלב בשאר השערים. כדי לשמור על החלוקה המקורית של אביו, פיצל את "שער מאמרי רז"ל" של אביו לשנים, אחד למאמרי [[הזוהר]] ואחד למאמרי חז"ל בשאר המקומות.


כך סודרו על ידו כתבי האריז"ל ל[[שמונה שערים]]: א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים'''{{הערה|ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.}}.
כך סודרו על ידו כתבי האריז"ל ל[[שמונה שערים]]: א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים'''{{הערה|ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.}} (שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ].}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]]).


שמונה השערים הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ולכן, מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי"ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו ש"השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"{{הערה|1=הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב"ד]. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו"ש חלק ל"ז ע' 142] ועוד.}}.
שמונה השערים הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ולכן, מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי"ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"{{הערה|1=הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב"ד]. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו"ש חלק ל"ז ע' 142] ועוד.}}.


===מהדורה בתרא===
===מהדורה בתרא===
שורה 67: שורה 69:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*יוסף אביב"י, '''בנין אריאל''', ירושלים תשמ"ז
*יוסף אביב"י, '''קבלת האר"י''' (שלושה חלקים), מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ח
*יוסף אביב"י, '''קבלת האר"י''' (שלושה חלקים), מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ח


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=37654#p=9&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= הקדמת רבי מאיר פאפירש לדרך עץ החיים]'''
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=37654#p=10&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות]'''
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י]''' באתר בית חב"ד
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י]''' באתר בית חב"ד
{{ספרי קבלה}}
{{ספרי קבלה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כתבי האריז"ל|*]]
[[קטגוריה:כתבי האריז"ל|*]]