ספירת החסד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(בתהליך עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
'''ספירת החסד''' היא הספירה הראשונה | '''ספירת החסד''' היא הספירה הראשונה מבין ששת ה[[מידות]], והרביעית מבין כלל [[עשר הספירות]]. | ||
מידת החסד | |||
ענינו הפנימי של ספירת החסד הוא ה[[אהבה]], שענינו הוא עצם הרצון להשפיע. ספירת החסד היא "יומא דאזיל עם כולהו ימים" שהיא היסוד לשאר המידות, ומשתתפת היא איתם, שבכל המידות נכלל מידת החסד. | |||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
ספירת החסד ענינה הוא אהבה, והרצון להשפיע אל הזולת טוב וחסד. | ספירת החסד ענינה הוא [[אהבה]] וענפיה, והרצון להשפיע אל הזולת טוב וחסד. ענין של השפעה זו הוא לא להשפיע לפי כליו של המקבל, אלא עצם ההשפעה לעצמה. | ||
==ספירת החסד במערכת הספירות== | ==ספירת החסד במערכת הספירות== | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
על ספירת החסד נאמר כי היא "יומא דאזיל עם כולהו יומין" (=יום ש"הולך" עם כל הימים). כלומר, שספירת החסד משתתפת וממשיכה יחד עם כל שאר המידות, שכן ענין המידות בכללות הוא היחס אל החוץ, וספירת החסד - שהיא הרצון להשפיע - היא היסוד והבסיס לכל שאר המידות. | על ספירת החסד נאמר כי היא "יומא דאזיל עם כולהו יומין" (=יום ש"הולך" עם כל הימים). כלומר, שספירת החסד משתתפת וממשיכה יחד עם כל שאר המידות, שכן ענין המידות בכללות הוא היחס אל החוץ, וספירת החסד - שהיא הרצון להשפיע - היא היסוד והבסיס לכל שאר המידות. | ||
היא נחשבת כהמשך של [[חכמה]] ב[[קו הימין]]. והענין הוא כי כמו ש . חסד הוא בבחינת [[מים]] שיורד מן הגבוה אל הנמוך, וכך חסד ענינו הוא השפעה מגבוה לנמוך. וכן האהבה שנמשכת מצד החסד היא אהבה כמים, לעומת אהבה שנמשכת מצד הגבורה שהיא אהבה כאש. | |||
ב[[פתח אליהו]] נקרית ספירת החסד בשם "דרועא ימינא" (יד ימין), שענינו הוא השפעה. | |||
אהבה וחסד נקראים בשם [[זכר]] כמו שנאמר "זכר חסדו", לעומת מידת ה[[גבורה]] שקרויה בשם אישה, "אשה יראת ה' " | |||
אלא הפי' מדה"ד הוא בחי' גבורה לשון תגבורת שכח החיות מאור א"ס בא בהתגברות יותר מבחי' החסד שהוא נמשך למטה מטה אבל הוא בא בבחי' קרירות. משא"כ בחי' גבורה שבא החיות מאור א"ס בהתגברות רב למאוד. ע"כ ממילא כשבא בדרך השתלשלות למטה נעשה בחי' דין מי שאינו ראוי לקבל ההשפעה אינו יכול לקבל מפני שהחיות נמשך בהתגברות רב. משא"כ בחי' חסד שבא החיות בקרירות יוכל למשוך ולהתפשט למטה מטה אבל בחי' גבורה הוא החיות בהתגברות | |||
[[שם א"ל]] הוא במידת החסד. | |||
==אברהם אבינו== | ==אברהם אבינו== | ||
גרסה מ־23:57, 8 בספטמבר 2009
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין ששת המידות, והרביעית מבין כלל עשר הספירות.
ענינו הפנימי של ספירת החסד הוא האהבה, שענינו הוא עצם הרצון להשפיע. ספירת החסד היא "יומא דאזיל עם כולהו ימים" שהיא היסוד לשאר המידות, ומשתתפת היא איתם, שבכל המידות נכלל מידת החסד.
ענינה
ספירת החסד ענינה הוא אהבה וענפיה, והרצון להשפיע אל הזולת טוב וחסד. ענין של השפעה זו הוא לא להשפיע לפי כליו של המקבל, אלא עצם ההשפעה לעצמה.
ספירת החסד במערכת הספירות
ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין המידות - ששת הספירות חג"ת, נה"י.
על ספירת החסד נאמר כי היא "יומא דאזיל עם כולהו יומין" (=יום ש"הולך" עם כל הימים). כלומר, שספירת החסד משתתפת וממשיכה יחד עם כל שאר המידות, שכן ענין המידות בכללות הוא היחס אל החוץ, וספירת החסד - שהיא הרצון להשפיע - היא היסוד והבסיס לכל שאר המידות.
היא נחשבת כהמשך של חכמה בקו הימין. והענין הוא כי כמו ש . חסד הוא בבחינת מים שיורד מן הגבוה אל הנמוך, וכך חסד ענינו הוא השפעה מגבוה לנמוך. וכן האהבה שנמשכת מצד החסד היא אהבה כמים, לעומת אהבה שנמשכת מצד הגבורה שהיא אהבה כאש.
בפתח אליהו נקרית ספירת החסד בשם "דרועא ימינא" (יד ימין), שענינו הוא השפעה.
אהבה וחסד נקראים בשם זכר כמו שנאמר "זכר חסדו", לעומת מידת הגבורה שקרויה בשם אישה, "אשה יראת ה' "
אלא הפי' מדה"ד הוא בחי' גבורה לשון תגבורת שכח החיות מאור א"ס בא בהתגברות יותר מבחי' החסד שהוא נמשך למטה מטה אבל הוא בא בבחי' קרירות. משא"כ בחי' גבורה שבא החיות מאור א"ס בהתגברות רב למאוד. ע"כ ממילא כשבא בדרך השתלשלות למטה נעשה בחי' דין מי שאינו ראוי לקבל ההשפעה אינו יכול לקבל מפני שהחיות נמשך בהתגברות רב. משא"כ בחי' חסד שבא החיות בקרירות יוכל למשוך ולהתפשט למטה מטה אבל בחי' גבורה הוא החיות בהתגברות
שם א"ל הוא במידת החסד.
אברהם אבינו
אברהם אבינו ענינו היה מידת החסד, וכפי שכתוב במדרש שכל זמן שאברהם היה בעולם, לא צריכה הייתה ספירת החסד לשמש.