אהרן יחיאל לייפר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (שוחזר מעריכות של 192.114.7.2 (שיחה) לעריכה האחרונה של 195.60.235.202) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[רבי]] '''אהרן יחיאל לייפער''', ה[[אדמו"ר]] | [[רבי]] '''אהרן יחיאל לייפער''', ה[[אדמו"ר]] מנדבורנה-[[צפת]] (או באניה-נדבורנה), בנו של רבי דוד מנדבורנה מבאניה. | ||
היה חתנו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר ([[תרל"ט]]-[[כ"ז באדר ב']] [[תשי"ט]]), שכיהן כראב"ד בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות [[שבת]] (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]]. | היה חתנו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר ([[תרל"ט]]-[[כ"ז באדר ב']] [[תשי"ט]]), שכיהן כראב"ד בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות [[שבת]] (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]]. | ||
הוא היה ידוע בקרבתו ל[[חב"ד]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שלו ידעו תמיד ה[[תמימים]] כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי | הוא היה ידוע בקרבתו ל[[חב"ד]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שלו ידעו תמיד ה[[תמימים]] כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. | ||
באחת הפעמים הגיע תמים לבית הכנסת שלו וחזר שיחה של הרבי. כאשר במהלך הדברים הזכיר את הרבי בתואר '[[מלך המשיח]]', התקומם אחד המתפללים, וניסה למחות נגדו. האדמו"ר | באחת הפעמים הגיע תמים לבית הכנסת שלו וחזר שיחה של הרבי. כאשר במהלך הדברים הזכיר את הרבי בתואר '[[מלך המשיח]]', התקומם אחד המתפללים, וניסה למחות נגדו. האדמו"ר מנדבורנה נתן במתקומם מבט חד, וכאשר ההוא המשיך למרות זאת, קם אליו האדמו"ר והורה לו לעזוב את [[בית הכנסת]] מיד... | ||
כשהוגש לו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}} | כשהוגש לו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רבי ישכר בער פנחס מנדבורנה-צפת. חתנו של רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]]. מפורסם כצדיק וקדוש גדול. מתגורר בבית אביו, ובמקום פועל בית [[הכנסת אורחים]]. | |||
*רבי ישכר בער פנחס | *רבי חיים אלתר דוד מנדבורנה-[[חיפה]]. חתנו של רבי [[אלחנן הלפרין]]. למד בישיבת חסידות [[צאנז]] ב[[נתניה]] ומכהן כאדמו"ר מנדבורנה-חיפה וכרב קהילת צאנז בחיפה, משרה שבה כיהן שנים רבות לפני היותו אדמו"ר. | ||
*רבי חיים אלתר דוד | *רבי משה מאיר מנדבורנה-באניה . חתנו של רבי חיים צבי עהרנרייך אב"ד שימלוי ב[[ארצות הברית]]. הוא מכהן גם כ[[מו"צ]] וחיבר ספרים בשם "משמרת השבת" "משמרת המועדות" ו"אורות משה'. בית מדרשו בשכונת הבוכרים. יש לו קהילות גם בערים לונדון, בני ברק ובית שמש. | ||
*רבי משה מאיר | |||
* רבי מרדכי יצחק מקאלוש התגורר , ב[[בורו פארק]] שב[[ניו יורק]] וכיום ברמת בית שמש ג'. חתנו של רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מחסידות קרעטשניף. | * רבי מרדכי יצחק מקאלוש התגורר , ב[[בורו פארק]] שב[[ניו יורק]] וכיום ברמת בית שמש ג'. חתנו של רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מחסידות קרעטשניף. | ||
* חתנו רבי ישראל שנייבלג מחסידות זידיטשוב - באלחוב, בית מדרשו בבית שמש, נפטר ב[[ניסן]] תשע"ג, ובנו רבי יעקב יוסף ממלא את מקומו. | * חתנו רבי ישראל שנייבלג מחסידות זידיטשוב - באלחוב, בית מדרשו בבית שמש, נפטר ב[[ניסן]] תשע"ג, ובנו רבי יעקב יוסף ממלא את מקומו. | ||
גרסה מ־16:54, 2 באפריל 2019
רבי אהרן יחיאל לייפער, האדמו"ר מנדבורנה-צפת (או באניה-נדבורנה), בנו של רבי דוד מנדבורנה מבאניה.
היה חתנו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט-כ"ז באדר ב' תשי"ט), שכיהן כראב"ד בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב בית הכנסת "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות שבת (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על הש"ס והרמב"ם.
הוא היה ידוע בקרבתו לחב"ד. בבית הכנסת שלו ידעו תמיד התמימים כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי.
באחת הפעמים הגיע תמים לבית הכנסת שלו וחזר שיחה של הרבי. כאשר במהלך הדברים הזכיר את הרבי בתואר 'מלך המשיח', התקומם אחד המתפללים, וניסה למחות נגדו. האדמו"ר מנדבורנה נתן במתקומם מבט חד, וכאשר ההוא המשיך למרות זאת, קם אליו האדמו"ר והורה לו לעזוב את בית הכנסת מיד...
כשהוגש לו פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח עוד לפני ג' תמוז חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס.[1]
משפחתו
- רבי ישכר בער פנחס מנדבורנה-צפת. חתנו של רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב. מפורסם כצדיק וקדוש גדול. מתגורר בבית אביו, ובמקום פועל בית הכנסת אורחים.
- רבי חיים אלתר דוד מנדבורנה-חיפה. חתנו של רבי אלחנן הלפרין. למד בישיבת חסידות צאנז בנתניה ומכהן כאדמו"ר מנדבורנה-חיפה וכרב קהילת צאנז בחיפה, משרה שבה כיהן שנים רבות לפני היותו אדמו"ר.
- רבי משה מאיר מנדבורנה-באניה . חתנו של רבי חיים צבי עהרנרייך אב"ד שימלוי בארצות הברית. הוא מכהן גם כמו"צ וחיבר ספרים בשם "משמרת השבת" "משמרת המועדות" ו"אורות משה'. בית מדרשו בשכונת הבוכרים. יש לו קהילות גם בערים לונדון, בני ברק ובית שמש.
- רבי מרדכי יצחק מקאלוש התגורר , בבורו פארק שבניו יורק וכיום ברמת בית שמש ג'. חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מחסידות קרעטשניף.
- חתנו רבי ישראל שנייבלג מחסידות זידיטשוב - באלחוב, בית מדרשו בבית שמש, נפטר בניסן תשע"ג, ובנו רבי יעקב יוסף ממלא את מקומו.