כ"ב באלול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
* נקבע ב[[מגילת תענית]] כיום-טוב "תבנא לקטלא רשעים" {{הערת שוליים|"מפני שהיו יונים שרויים בארץ ישראל ולא היו ישראל יכולים לשלוח יד ברשעים שבהם עד שיצאו משם. המתינו להם ג' ימים אם יעשו תשובה, ולא עשו תשובה. כיון שראו שלא עשו תשובה, נמנו עליהם והרגום, ואותו היום שהרגום עשאוהו יום-טוב".}}. | |||
*[[קפ"ז]] - רבינו יעקב סג"ל ממגנצא (המהרי"ל), אבי מנהגי אשכנז, נפטר. | *[[קפ"ז]] - רבינו יעקב סג"ל ממגנצא (המהרי"ל), אבי מנהגי אשכנז, נפטר. | ||
*[[תק"מ]] - רבי אלחנן אשכנזי, מחבר ספר 'סדרי טהרה', נפטר. | *[[תק"מ]] - רבי אלחנן אשכנזי, מחבר ספר 'סדרי טהרה', נפטר. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
*[[תרצ"ה]] - רבי אליהו אילוז, רבה של טבריה, נפטר. | *[[תרצ"ה]] - רבי אליהו אילוז, רבה של טבריה, נפטר. | ||
*[[תרס"ג]] - רבי מרדכי דב טברסקי מהורנסטייפל, מחבר ספר 'עמק החכמה', נפטר. | *[[תרס"ג]] - רבי מרדכי דב טברסקי מהורנסטייפל, מחבר ספר 'עמק החכמה', נפטר. | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
נולדו | נולדו | ||
גרסה מ־08:06, 21 בינואר 2018
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ"ב באלול הוא היום העשרים ושניים בחודש אלול. ביום זה ישנו כח מיוחד לתקן את חודש שבט בשנה שחלפה.
אירועים ביהדות
- נקבע במגילת תענית כיום-טוב "תבנא לקטלא רשעים" [1].
- קפ"ז - רבינו יעקב סג"ל ממגנצא (המהרי"ל), אבי מנהגי אשכנז, נפטר.
- תק"מ - רבי אלחנן אשכנזי, מחבר ספר 'סדרי טהרה', נפטר.
- תרס"ו - רבי דב בעריש לייפער מנדבורנה - סאטמר, נפטר.
- תרפ"ז - רבי אליהו חיים אבולעפיה, מרבני טבריה, נפטר.
- תרצ"ה - רבי אליהו אילוז, רבה של טבריה, נפטר.
- תרס"ג - רבי מרדכי דב טברסקי מהורנסטייפל, מחבר ספר 'עמק החכמה', נפטר.
ימי חב"ד
נולדו
- תש"ה, הרב מני מנחם מענדל וולף - מנהל סניף קה"ת בארץ הקודש, וסניף המרכז לעניני חינוך.
| הפתגם היומי - כ"ב באלול - מלוח היום יום |
|---|
| תורת החסידות דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, ניט שטעכען זיך, כי בטופרהא אחידן, יעדער שטאך איז קליפה וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות נטילת ידים כמבואר ענינה בדברי אלוקים חיים, המשכת המוחין למדות.
תרגום מאידיש: תורת החסידות דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, לא להידקר, כי "בצפרנים הן - (הסטרא אחרא) - נאחזות", כל דקירה היא קליפה וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות נטילת ידים, כמבואר ענינה בדברי אלוקים חיים, המשכת המוחין למדות. |
- ↑ "מפני שהיו יונים שרויים בארץ ישראל ולא היו ישראל יכולים לשלוח יד ברשעים שבהם עד שיצאו משם. המתינו להם ג' ימים אם יעשו תשובה, ולא עשו תשובה. כיון שראו שלא עשו תשובה, נמנו עליהם והרגום, ואותו היום שהרגום עשאוהו יום-טוב".