נסיעה לרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 60: | שורה 60: | ||
==ההכנות לנסיעה== | ==ההכנות לנסיעה== | ||
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]] | [[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]] | ||
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}. | |||
לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי. | לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי. | ||
גרסה מ־14:47, 1 באפריל 2018
נסיעה לרבי היא אחת מדרכי ההתקשרות העיקריות של חסיד לרבי. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.
תוכן הנסיעה
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של הבעל שם טוב, בדור הראשון של התייסדות תנועת החסידות, והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"[1], כלשונו של הרבי הריי"צ.
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר הפנימי והנפשי בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ההתקשרות[2].
הרבי אף התבטא כי ""כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה""[3].
החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות עליה לרגל[4] ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות לעבודת ה' במשך השנה כולה[5].
אופן הנסיעה
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן שבית המקדש היה קיים.
החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי[6].
זמני הנסיעה
חודש תשרי
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש תשרי, ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.
אדמו"ר הרש"ב התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו בראש השנה הוא אצל הרבי, באמרו: "ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש" [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה בליובאוויטש, היכן יימצא אחרת]?![7].
הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד לז' מר חשוון, וכפי שהתבטא[8]: "נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי.. שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד - גם המשכו עד שבעה במרחשון"[9].
נכון לשנת תשע"ג, על פי הנתונים של ארגון אש"ל הכנסת אורחים, מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות בחודש תשרי אצל הרבי. אורחים אלו שוהים במסגרות השונות[10]. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות תומכי תמימים מרחבי העולם.
כינוס השלוחים
אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה בעבודת השליחות, הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי כינוס השלוחים, המתקיים מידי שנה בסמיכות לראש חודש כסלו.
יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס וזוכים להדרכת השליח.
י' שבט
לקראת יום הבהיר י'-י"א שבט, יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מתלמידי ישיבות חב"ד מרחבי יבשת אמריקה לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות[11].
כ"ב שבט
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת כ"ב שבט, יום הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, אשת הרבי.
בזמן זה מתקיים כינוס השלוחות, לשלוחות הרבי ברחבי העולם.
בכל שנה מגיעה מארץ הקודש קבצה גדולה, המאורגנת על ידי הרב אהרון אליעזר צייטלין, ובמקביל, פועל ארגון 'בית מדרש לנשים' עם הקבוצות שמגיעות ל-770 ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי השכונה.
חג השבועות
חג השבועות הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.
בעקבות זאת, מכונה חג השבועות אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של ה"מורי-צדק" בקהילות אל הרבי[12][13].
הנסיעה בשאר מועדי השנה
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.
כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בניהם, על מנת לחגוג את בר המצוה שלהם אצל הרבי[14][15].
חסידים מספרים, שכאשר המשפיע ר' מענדל פוטרפאס נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת בחודש כסלו, אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת בחודש תמוז, אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה.
ההכנות לנסיעה
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים[16].
לקראת הצ'רטר הראשון שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט[17] בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.
במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד תורת החסידות ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת הצדקה למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של חומש תהילים ותניא, ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.
במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך התוועדות בקהילתם קודם הנסיעה[18], לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות[19] ולאחר החזרה מחצר הרבי[20].
פעולת הנסיעה
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, ישנו הביטוי "אפילו מהקירות אפשר לקבל"[21], כלומר שגם עצם השהות ב-770 פועלת.
יחד עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות[22] שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.
כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו[23] שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו[24], יש להתייעץ עם המשפיע.
ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה
הנסיעה לרבי תפסה תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, ולאורך הדורות חיברו החסידים ניגונים שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.
תקעו בחודש
| ערך מורחב – נאשי קראמקי |
חסידי אדמו"ר האמצעי חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - מאמרי חסידות ששמעו אצל הרבי.
בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת המאמרים הקשורים לחודש תשרי וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.
טייערע ברידער
|
| ערך מורחב – טייערע ברידער |
ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.
נייע זשוריצי כלאפצ'י
|
| ערך מורחב – ניע זשוריצי כלאפצ'י |
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. אדמו"ר הרש"ב ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'[25]
הוראות והגבלות על הנסיעה
|
| ערך מורחב – תקנות ליאזנא |
בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.
בתקופת אדמו"ר הזקן התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.
אצל הרבי[26], ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה[27].
בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות[28].
במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה[29].
לא להוסיף על החובות הכספיים
מספר פעמים כתב הרבי לחסידים שביקשו לבקרו, שלא להכנס לחובות כספיים בשל כך. לדוגמה:
"נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות בני ביתו שיחיו לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצויה ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד. אזכיר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין עה"צ"[30].
קבוצות מקורבים
בנוגע לנסיעת מקורבים לחצר הרבי, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיהיה ממונה שיתעסק עמם במשך ימי שהותם בחצרות קודשנו, המקורבים הנוסעים מתחייבים ומבטיחים שעל ידי הנסיעה יתוסף אצלם בשמירה מעשית של תורה ומצוות, לא יכנסו על ידי הנסיעה לחובות גדולים, ויהיו להם תנאי אכילה ושינה גשמיים ראויים, ויהיה להם סדר מסויים בלימוד במשך ימי שהותם אצל הרבי[29].
נסיעת ילדים צעירים
באופן כללי, ההוראה מהרבי הייתה לא לשלוח ילדים קטנים לביקור בחצר הרבי ללא הוריהם. כך לדוגמא כאשר הרב אברהם דונין רצה לשלוח את בנותיו לחצר הרבי כשהיו פחות מגיל עשר, קיבל מהרבי תשובה: "במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד כותל המערבי פעם אחת בימי הסליחות ופעם אחת בחול המועד סוכות"[31].
חברת התעופה
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים[32], אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת תשס"ז, התפתח פולמוס בין רבני חב"ד עם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו[33].
במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים[29].
הגרלות על נסיעה לרבי
|
| ערך מורחב – ועדת ההגרלה |
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה[34].
גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים בארץ הקודש לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.
הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה לעלות לתורה בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת התקיעות, לקבל מהרבי בקבוק משקה בשביל התוועדויות בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.
הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי[35][36].
במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת תשי"ג הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.
בשנת תשס"ז יזם ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל[37].
עידוד הנסיעה
החל משנת תשנ"ז פועל ארגון את"ה העולמי, בשיתוף עם ארגון אש"ל הכנסת אורחים, לעידוד הנסיעה לרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "קרן דור דעה", בחסות הרב שלום בער דרייזין.
כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים וסיפורי חסידים הקשורים לנסיעה.
בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל התמימים, ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.
כמו כן מארגן ארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה מידי שנה התוועדות 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות בחודש תשרי אצל הרבי, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"[38].
במענה מיוחד וחריף שכתב הרבי לר' זלמן יפה, הורה לו הרבי כי על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, אין זו הדרך הנכונה ללחוץ על אנשים שיסכימו לנסוע בעל כרחם אם הם לא רוצים זאת מצד עצמם, היות ואין בכך כל תועלת[39].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חוברת הכנה לנסיעה לרבי בהוצאת את"ה העולמי
- המסע לליובאוויטש - וידאו מיוחד על חודש תשרי אצל הרבי בשנת תשע"ג
- תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי
- יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי
- זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי
- רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים
- בתשרי צריך להיות אצל הרבי! - מאמר דעה של הרב זלמן לנדא
- ישראל יצחק זלמנוב, "כי טיסה" לראש בני ישראל - סקירה על הנסיעה לרבי, מתוך מגזין 'בדרך המלך'
- הרב מנשה לאופר, הנסיעות לבית חיינו במדור 'ניצוצי רבי' בשבועון התקשרות גליון 610
- הרב יהושע דובראווסקי, הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז, באתר , יט סיוון התשע"ד (17.06.2014)
- הרב משה מרינובסקי, חתימה על התחייבות לקראת נסיעה לרבי ● יין ישן וטוב - באתר שטורעם
לקריאה נוספת
- 'לבקר בהיכלו' קובץ בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי - COL.
- תבנית:היברובוקס דף
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תא.
- ↑ מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ההלכתי ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו בחגי ישראל ובמועדיו, אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.
- ↑ משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.
- ↑ התייחסות דומה מצד הרבי ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מכ"ח תשרי תש"ח (הודפס באגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק ב' עמוד רנו). שיחת קודש שבת פרשת נח, ו' חשון תשמ"ז (נדפס בסדרת ההתוועדויות לשנה זו עמוד 465).
- ↑ פתגם-צחות חסידי ידוע אומר: "רבי לא שנא - חייא מנין" - אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".
- ↑ מסיפורו של אדמו"ר הריי"צ אודות ר' שלמה המלמד מנעוועל, (הודפס באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ עמודים רסט-רע).
- ↑ ספר השיחות תורת שלום עמוד 188.
- ↑ בשיחת קודש שבת פרשת לך לך תשמ"ח (הודפס בהתוועדויות חלק א' עמוד 429).
- ↑ דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.
- ↑ הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של 'קעמפ מחנה משיח'.
- ↑ אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770
- ↑ פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. הבית דין צדק של שכונת קראון הייטס מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.
- ↑ הבית דין בקראון הייטס ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות
- ↑ בר מצוה אצל המלך, מוסף שבועון בית משיח, "במחנה צבאות ה'", י"א ניסן תשע"ג, עמוד 17.
- ↑ תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.
- ↑ נדפס בלקוטי שיחות חלק יד, עמוד 246.
- ↑ כפי ההוראה שנדפסה בלוח היום יום י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.
- ↑ התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74.
- ↑ התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה.
- ↑ מיחידות הרב יצחק הנדל אצל האדמו"ר הקודם - נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו.
- ↑ שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב.
- ↑ הרב שלום דובער וולפא.
- ↑ בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא "שקיפלו", כלומר שיש צורך 'לקפל' ו'לארוז' את הכוחות, והן לא מגיעים בדרך ממילא.
- ↑ הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס בתורת מנחם עמוד 106 ואילך.
- ↑ להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך שבועון כפר חב"ד ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".
- ↑ "במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב איצ'קה גאנזבורג, נדפס בספר חייל בשירות הרבי עמוד 187.
- ↑ תנאי הנסיעה לרבי בתשרי בתוך שבועון בית משיח.
- ↑ 29.0 29.1 29.2 תשורה מנישואי משפחת סימפסון.
- ↑ א' שליח, "נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו" - באתר שטורעם
- ↑ כתב יד קודש: במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד הכותל המערבי
כ"ז אייר תשע"ד (27.05.2014)
- ↑ הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על" - באתר כ' טבת תשס"ז
- ↑ מערכת שטורעם, "אין לטוס באל-על" - באתר שטורעם
- ↑ בספר "מאחורי מסך הברזל" מספר החסיד ר' רפאל נחמן כהן על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק י' עמוד רסג.
- ↑ "הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).
- ↑ [1] הזוכה בגורל בפעם ה-81 .
- ↑ כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'
- ↑ אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג, מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.
