נחום גולדשמיד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "'''אוצר החסידים''' " ב־"אוצר החסידים ") |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יוסף אשכנזי, | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־23:06, 15 באוקטובר 2017
הרב נחום גולדשמיד (ח' ניסן תרס"ה-י"ג שבט תשל"ו) היה משכיל בחסידות, העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות התוועדויות ודרך הרדיו, שימש כמשפיע בתומכי תמימים, ניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד אגודת חסידי חב"ד, ועד עזרת אחים ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו בשליחות רבותינו נשיאינו בארץ הקודש.
תולדות חיים
הרב נחום גולדשמיד נולד בח' ניסן תרס"ה בעיר יקטרינוסלב לאביו רבי יצחק גולדשמיד, שוחט העיירה.
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם הרבי ור' ישראל אריה לייב.
בשנת תרפ"ג נסע ללמוד אצל הרבי הריי"ץ ברוסטוב, ובהיותו בישיבה קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"ץ לחזור מאמרי חסידות בהתאם לרמת השומעים.
ר' איצ'ה דער מתמיד אמר שכדאית הייתה כל הקמת תומכי תמימים "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"[1].
בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש, בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי חסידות. בתרצ"ז שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' יחיאל צבי גוראריה), ששהתה אז בארץ הקודש. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ תרצ"ז במארינבד, ומשם המשיכה לורשה, שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר בארץ הקודש. אחרי תשרי תרח"צ נסע גם הוא לוורשה. בטבת תרח"צ התקיימה חתונתם, כשאת הקידושין סידר דוד הכלה, רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין. לאחת מסעודות השבע ברכות, הגיע במפתיע הרבי הריי"צ ואף אמר במקום מאמר חסידות[2].
יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי שואה.
לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי דא"ח בסמינר בית רבקה כפר חב"ד. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי תניא בלשון הקודש ובאידיש באמצעות הרדיו, שהפכו אחר כך לספר ביאור הרנ"ג.
למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל במסירות נפש להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת מיהו יהודי.
ר' נחום נפטר בי"ג שבט בשנת תשל"ו ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- גיסו - הרב לוי פרסמן
- בנו - ר' מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד
- חתנו - הרב שלום דובער ליפשיץ - יו"ר יד לאחים
- חתנו - ר' משה נוסבכר
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים
- לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד, שבועון בית משיח, י"ב שבט ה'תשע"ב.
- סודו של הרב נחום גולדשמיד, באתר col
הערות שוליים
- ↑ בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו
- ↑ ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים תרח"צ ובתחילת הספר ביאורי הרנ"ג על התניא.