חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה

עקרונות וקוים מנחים כמוהו כחוקת היסוד של חב"דפדיה. הוא מציג את עקרונות היסוד של האנציקלופדיה שאינם ניתנים לשינוי או ערעור. כל מקרה של דיון בנוגע להשלכות של עקרונות אלו, וחילוקי דעות אודות הפרשנות שלהם, יובא להכרעת ההנהלה הרוחנית (המפורטת להלן).

מי אנחנו?

חב"דפדיה היא אנציקלופדיה יהודית-חב"דית החופשית לקריאה ולכתיבה ברשת האינטרנט, הפועלת בחסות האתרים חב"ד אינפו וחב"ד בישראל.

חב"דפדיה בנויה - בדומה לאנציקלופדיות זהות ברשת - בצורה של קהילה ונכתבת בעבודה משותפת של המשתמשים, כאשר חילוקי דעות מוכרעים על ידי הסכמה בדף השיחה או על ידי הצבעה. עם זאת, חב"דפדיה שונה מאנציקלופדיות אחרות בכך שהיא כפופה להנהלה רוחנית. חברי ההנהלה הם הרבנים: שלום יעקב חזן, שניאור זלמן הרצל ושמואל קסלמן. לפני חברי ההנהלה מובאים הדיונים הנוגעים לנושאים עקרוניים בהשקפתה היהודית-חב"דית של האנציקלופדיה, וההחלטות המתקבלות על ידה אינן נתונות ל/דיון/ ושינוי.

מטרתנו

מטרתה של חב"דפדיה הוא הנגשת מידע בתחומי היהדות, התורה והמצוות, תורת החסידות ומנהגיה, היסטוריה יהודית וחסידית, בצורה אנציקלופדית בשפה עממית ופשוטה במטרה להנגשת המידע גם לאלו שעדיין אינם מתמצאים דיים בעולמה של חסידות חב"ד.

באור מענהו של מלך המשיח לבעל שם טוב שביאתו תלויה בהפצת מעיינות תורת החסידות חוצה, מושם דגש על ערכים העוסקים בתורת החסידות; כמו כן, על פי דברי הרבי שלימוד ענייני גאולה ומשיח מזרז את הגאולה, ניתן דגש מיוחד בעיקר על ערכים אלו.

בנוסף לכך, חב"דפדיה הינה במה לערכים בתולדות חסידות חב"ד, ניגוניה, אישיה ומוסדותיה.

אנו מאמינים

• חב"דפדיה מאמינה באמיתות ונצחיות התורה, ובכל י"ג עקרי האמונה לרמב"ם.
• חב"דפדיה מאמינה בכך שהרבי הוא מלך המשיח.
• חב"דפדיה מאמינה בהמשכיותו של הדור השביעי עד לגאולה האמתית והשלימה, ובכך שהרבי הוא נשיא דורנו.
• חב"דפדיה מאמינה כי חייו של הרבי ממשיכים בלי שום הפסק עד לגאולה האמיתית והשלימה, וממילא אין לכתוב עליו לשונות של הסתלקות או תארים הנהוגים על אנשים שנפטרו. / בנוסף להנ"ל: שהרבי חי וקיים בבית משיח 770, ובמילא יש להתייחס לאוהל כמקום מנוחתו של הריי"צ בלבד, ולרבי כמצוי ב-770 בדווקא^{[דרושה הבהרה]}.
• חב"דפדיה מאמינה בכך שישנה חובה להודיע ולפרסם לכל יהודי את בשורת הגאולה ועל זהותו של הגואל, באופן המתקבל.

א

• כל האמור לעיל הם עקרונות שאין לערער עליהם. כלומר, אין לציין דעה הנוגדת להם כהנחה מקובלת.
• עם זאת ניתן להביא את הדעה השונה בכדי לבאר את שלילתה, ולצורך כך ניתן אף לדון בטענותיה. כך לדוגמה: בערך אחדות ה' תיכתב הדעה שסברו כמה מגדולי ישראל שיש (ח"ו) דמות הגוף למעלה ושלילתה על ידי הרמב"ם (וטענת הראב"ד עליו). או בערך נצחיות התורה תובא הדעה של הרס"ג בעניין נצחיות התורה וביאורו בעניין הרצון האלוקי בנוסף לביאור החסידות כי הרצון האלוקי לא ישונה בשום אופן. וכך גם בערכים על תורה ומדע יובאו הדיעות של גדולי ישראל שסברו והצדיקו טיעונים אפולוגטיים (הצטדקות). אפי' טענות כמו של ישעיהו ליבוביץ' ושלילתן (של השתיים) על ידי הרבי.

כמו כן בנושאי נצחיות חייו של הרבי, הרבי כמלך המשיח, פרסום זהותו של משיח, יובאו הדעות השונות ונימוקן בעניין, יחד עם שלילתן והסברתן כפי שנומקו והתבארו על ידי משפיעי אנ"ש המקובלים על חב"דפדיה (??). כך לדוגמה יובא ביאורו של ר' יואל כהן בעניין הרבי כמלך המשיח שהוא מצד עניין היחידה בתוספת ביאור כפי אמונתה של חב"דפדיה מצד הגדר ההלכתי. בפרסום זהותו של המשיח יובאו הדעות הטענות נגדם וביאור טעותם.

• הבאת דעות נוגדות לאמונה היהודית בכלל, ולעקרונותיה של חב"דפדיה מותנית בכך שהדעה נידונה ונמצא אודותיה התייחסות בספרי הקודש בין גדולי ישראל או בין חסידים ומשפיעים.
• הבאת הטענות הנוגדות לאמונה תיעשה במינימום הנדרש לצורך הפרכתן. לדוגמא, אין לפרט מהו הסדר המדוייק של התפתחות המינים זה מזה לשיטת האבולוציה; יש להסתפק באמירה הכללית שהאבולוציה טוענת להתפתחות המינים זה מזה. כך גם בחילוקי דעות פנים יהודיים/חסידיים - לדוגמא, טענות האוסרים את הפאה נכרית יובאו בקיצור ובתמצות יחסית לשיטת הרבי המתירה; וכן טענות השוללים פרסום זהות משיח יובאו בקיצור ובתימצות יחסית לשיטת הרבי המחייבת.

כתיבת ערכים

חב"דפדיה נותנת זכות עריכה לכל אחד, אולם ישנם מספר כללים חשובים:

לפני יצירת ערך חדש, עליכם לוודא שאין ערך קיים בנושא שעליו אתם עומדים לכתוב, וכן שנשוא הערך אכן זכאי לערך בחב"דפדיה.

על מה כותבים ערך?

• כל ערך העוסק בחסידות חב"ד, כגון: קהילות, אישים, פעילות, מוסדות וכדומה. ובתורתה, כגון: מנהגים, מושגים, ספרים, ניגונים וכדומה.
• ערכים מרכזיים ביהדות, כגון: גדולי ישראל במשך הדורות, ספרים מרכזיים, מושגים והיסטוריה בסיסית וכדומה.
• ערכים כלליים שמשלימים ערכים חב"דים או ערכים יהודיים מרכזיים, למרות שהם מצד עצמם לא ראויים לערך. לדוגמא: המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. למרות שהוא עצמו לא עוסק בנושא יהודי או חב"די, הוא נותן רקע חשוב כדי להבין את המצב ברוסיה, על השלכותיה היהודיים והחב"דים.
• אין לכתוב ערכים על אנשים שנלחמו בחב"ד באופן פומבי ולא חזרו בהם עד יום מותם / ניתן לכתוב ערכים על אישים שנלחמו ברביים ובחב"ד, לפי הכללים והתנאים הבאים: א. שעיקר הערך יעסוק בביקורת עליהם. ב. שפעולותיהם נגד חב"ד זכו להתייחסות מפורשת מאחד הרביים. / ערכים על מושגים, אישים, וארגונים שפעלו נגד/סותרים ליסודי האמונה בהם מאמינה חב"דפדיה; אומנם זכאים לערך, אבל על הערך להתמקד בביקורת.
• יש לנהוג בזהירות כאשר כותבים על נושאים רגישים בסוגיות של אמונות ודעות, שלא לכתוב לפי דעותיכם האישיות אלא לפי המדיניות של חב"פדיה.

בחירת שם לערך

ישנה חשיבות מיוחדת לבחירת שם הערך, שכן באמצעותו יוכלו אנשים למצוא את הערך בקטגוריות ובמנועי החיפוש. לכן, שם הערך צריך להיות א. שם המבטא את נושא הערך. ב. שם שניתן למצוא בקלות.

בחב"דפדיה ישנם כמה כללים לנתינת שמות, על מנת ליצור אחידות:

כללי כתיבה

בעת כתיבת ערך חדש מומלץ לעשות זאת במרחב הערכים האישי, ורק בסיום הכתיבה להעביר את הערך למרחב הערכים הראשי. לעזרה נוספת ביצירת ועריכת ערכים ראה כאן

פסקאות ביקורת

במספר ערכים הוחלט לכתוב פסקת ביקורת. כאתר יהודי, הביקורת בחב"דפדיה הינה עניינית - בעיקר מסיבות של חוסר היצמדות להלכה או לדברי הרבי (בכפוף להנחיות ההנהלה הרוחנית), ובשום אופן לא אישית. יש לשים לב שלא לחרוג ממסגרת זו, ובעיקר - יש להזהר מכתיבת רכילות ולשון הרע, במיוחד במסגרת זו.

מטרת הביקורת היא להזהר ממתן 'הכשר' לחוסר הצמדות להלכה ולדברי הרבי, כאמור; ועל כן ביקורת אפשרית היא כזו המושמעת כלפי גופים, מוסדות או אישים בשל סטייתם מההלכה ומדברי הרבי. ומכך, שאין מקום לביקורת מהכיוון ההפוך - ביקורת המושמעת כלפי גופים, מוסדות או אישים בשל היצמדותם להלכה ולדברי הרבי (בכפוף להנחיות ההנהלה הרוחנית). גם במקרה שהמבקרים מציגים נימוקים תורניים משלהם, ולטענתם, המבוקרים הם אלה החורגים מהקו היהודי/חסידי הנדרש - חב"דפדיה תתייחס נושאים אך ורק מהזוית המוכתבת על ידי הועדה הרוחנית.

• • לדוגמא: בערך חסידות חב"ד לא תכתב ביקורת על כך שלא נוהגים לאכול סעודה שלישית, ובערך מטה משיח לא תכתב ביקורת על כך שהם מפרסמים כי הרבי הוא מלך המשיח.

על מנת להזהר מלשון הרע יש לשים לב לכללים דלהלן:

• עובדות. אין מקום לביקורת בסגנון "פלוני נלחם בכך וכך", "פלוני מתייחס בזלזול להוראות הרבי". מה המלחמה? מהם ההוראות? במה זה מתבטא? באיזה תאריך החלה המלחמה/הזלזול? מי הסמכות שקבעה כי מדובר במלחמה?
• מקורות. למרות שמקורות חשובים בכל משפט בחב"דפדיה, בפסקאות ביקורת הם הכרחיים וללא מקורות אין לביקורת זכות קיום. [הסתייגות: מלבד כאשר מדובר בעובדה ידועה וברורה לכל, ואין חולק עליה. דוגמא: בביקורת על שלמה קרליבך על כך שלא שמר על הפרדה כהלכה, אין צורך במקורות, כיון שזו עובדה ברורה שגם תומכי קרליבך אינם מכחישים אותה. עם זאת, גם במקרה כזה ישנה עדיפות למקורות, כמובן].
• זהירות מכתיבה לגופו של איש. לא ייכתב כי "פלוני הינו פרוץ", "פלוני נזרק מחסידות חב"ד" או "מוסד פלוני הינו לוחם ברבי"; אלא "פלוני עשה כך וכך והתבטא בסגנון כזה וכזה, שאינו מתאים עם הלכה פלונית/הוראה מסויימת של הרבי". כחלק מזה, יש להזהר מכינויים ותוארים ("מחטיא", "קיצוני", "כופר" וכד') ולהתמקד בעובדות היבשות בלבד.
• ייחוס: מי אמר את הביקורת? ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב. יש לייחס את הביקורת למישהו ולא לכתוב באופן סתמי, למשל: "רבני חב"ד{הערה|במכתבם מיום ....} טענו כנגד פלוני שהוא ..." "הרב פלוני יצא כנגד מוסד פלוני בטענה ש..."; ולא "פלוני הוא בעייתי כי ...", קל וחומר שלא "רבים טוענים" או "משפיעים גינו את" בלי לציין שמות. [הסתייגות: אין צורך לכתוב את שמות המבקרים כאשר: הביקורת הובעה באופן מובהק על ידי קבוצה נרחבת של רבנים וחסידים מוסמכים מקצה לקצה, גם אם אף אחד לא טרח להתייחס לכך במפורש; או במקרה דומה כאשר המבקרים אינם גופים מוסמכים, אלא רבים משדרות הציבור הרחב, וגם זאת באופן מובהק וברור. כאשר ההכרעה בנושא עדינה יש לדון עם ההנהלה הרוחנית].

בכתיבת פסקת ביקורת חדשה יש להתייעץ עם כלל המשתמשים בדף השיחה קודם עריכת הערך, ובמקרה הצורך להעביר להנהלה הרוחנית.