עולם המלבוש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג האם גם הם קיימים בהוראה זו, בפרט מאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא ומהר"י סרוג למד בתקופה קדומה ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה הוראה זו. לעומת זאת רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]] שמזהיר {{הערה|עטרת צבי טו עב}} לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא היתה מקובלת בידו שיטה זו. | לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג האם גם הם קיימים בהוראה זו, בפרט מאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא ומהר"י סרוג למד בתקופה קדומה ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה הוראה זו. לעומת זאת רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]] שמזהיר {{הערה|עטרת צבי טו עב}} לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא היתה מקובלת בידו שיטה זו. | ||
==הכרעת תורת החסידות== | ==הכרעת תורת החסידות== | ||
[[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג | [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]] {{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. | ||
בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]). | בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]). | ||
גרסה מ־02:33, 13 בספטמבר 2016
עולם המלבוש הוא עולם נורא ונעלם שאינו מובא בספרי רבי חיים ויטאל, ומובא רק בספרי מהר"י סרוג.
רקע
לפני שרבי חיים ויטאל בא מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, היתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעולם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל.
אחד מהעולמות בהם היה עוסק האר"י הקדוש לפני בואו של רבי חיים ויטאל היה עולם המלבוש. באותה תקופה למד לפניו גדול תלמידיו הוא מהר"י סרוג, שלאחר מכן עבר לאיטליא. מהר"י סרוג למד באותה תקופה את דרוש זה, ולימד אותה אחר כך לתלמידיו, שביניהם נמצא הרב נפתלי הירץ בכרך מחבר הספר הידוע עמק המלך.
לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד אצל האר"י ז"ל, התייחס אליו האר"י כתלמידו העיקרי, וקבע כי רק הוא מבין את תורתו לאשורה והורה לתלמידיו ללמוד רק ממנו.
הפולמוס
לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג האם גם הם קיימים בהוראה זו, בפרט מאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא ומהר"י סרוג למד בתקופה קדומה ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה הוראה זו. לעומת זאת רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי צבי הירש מזידיטשוב שמזהיר [1] לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא היתה מקובלת בידו שיטה זו.
הכרעת תורת החסידות
הבעל שם טוב קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר דגל מחנה אפרים [2] דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מהמגיד ממעזריטש ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם אדמו"ר הזקן המזכיר פעמים רבות בספריו את עמק המלך שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר נועם אלימלך[3], אוהב ישראל[4].
בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"[5] מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם [6], שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מאדמו"ר הזקן חסידות על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? בסדר ההשתלשלות, אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: הרבי כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", בעצמות ומהות).
למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי מאיר פאפירוש קובע ב"זוהר הרקיע"[7] כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש.