חסידות פינסק-קרלין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 3: שורה 3:


== תולדות החסידות ==
== תולדות החסידות ==
לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין בשנת תש"ו, שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הקטן קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.
לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין   ב[[כ"א כסלו תש"ו]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הקטן קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.


לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין.
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין.


רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין.
רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]  [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין.


== שיעורים בחסידות בישיבת פינסק קרלין ==
== שיעורים בחסידות בישיבת פינסק קרלין ==

גרסה מ־17:29, 29 באוגוסט 2016

חסידות פינסק קרלין היא שושלת של קרלין.

תולדות החסידות

לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין בכ"א כסלו תש"ו, ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הקטן קיבל כאדמו"ר את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב, כשלוש שנים.

לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן רוזנפלד - כאדמו"ר מפינסק-קרלין.

רבי אהרן הסתלק בליל שבת [[כ"ח ניסן] תשס"א. כממשיך דרכו משמש בנו רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין.

שיעורים בחסידות בישיבת פינסק קרלין

כאשר רבי חיים שלום דייטש היה עדיין צעיר לימים הוא שישמש כמגיד שיעור בישיבת פינסק קרלין, שם הוא לימד שיורי גמרא בעיון וכן פנימיות התורה (בעיקר של"ה).

כאשר הוקם כולל צ"צ הציעו לרב דייטש לשמש כראש הכולל, הרב דייטש פנה אל הרבי והרבי בירך אותו בהצלחה רבה, והוסיף ואמר: אבער קרלין ניט אפלאזן [-אבל את קרלין לא לעזוב].

ואכן עד לימים אלו הרב דייטש מוסר שם שיעור אחת לכמה חודשים.

השיעורים הם בדרך כלל בספר 'בית אהרון' כשדבריו העמוקים מובנים היטב לאור תורת חב"ד.

פינסק קרלין וחב"ד

האדמו"ר הקודם רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קארלין חתם על קול קורא בענין המלכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מחב"ד למלך המשיח ולהתגלותו המיידית.

האדמו"ר הנוכחי מפינסק קרלין - רבי אריה רוזנפלד, למד בחבורתא עם הרב זלמן גופין ועם הרב דייטש כל אחד בנפרד אחת לשבוע כאשר החלוקה היא שבוע נלמד ספר התניא - שבוע נלמד הספר 'בית אהרן'.

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץסאטמארספינקאערלויפאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא