רי"ף – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "שכינה " ב־"שכינה " |
מ החלפת טקסט – "׳" ב־"'" |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת | רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת ד' [[תשע"ג]] (1013), בצעירותו למד בישיבה בקירואן שבתוניס אצל רבותיו רבינו חננאל בן חושיאל, רבנו ניסים בן יעקב גאון, תקופת חייו של הרי"ף חיברה בין שני הדורות של [[הגאונים]] ו[[הראשונים]], אי לכך קיבל סמכות חלקית של גאון ואף בפועל פעמים שהוא חולק על ה[[גאונים]], ומאותה סיבה אף בית דינו נהנתה מסמכות תורנית גדולה, עד שנהגו להשוות אותו עם [[בית הדין הגדול]] שבירושלים, או עם בית הדין של יבנה. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עינים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...}}{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}. | אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עינים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...}}{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}. | ||
ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}. | |||
ר' יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת חלום בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאוגיםאו כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ואת בריתי אקים את יצחק}}.המאירי קורא לו תמיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גדולי הפוסקים}}.רבי יוסף קארו חושב את הרי"ף כראשון בין שלשת מודי ההוראה שבית ישראל נשען עליהם ועל פיהם הוא מכריע את ההלכה בשולחן ערוך. באופן זה נמשכת השפעת ה רי"ף על פסק ההלכה עד ימינו אלה. | |||
אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו "הגאון רבינו יצחק" או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו "הגאון רבינו יצחק" או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||