נצחיות חייו של הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 58: שורה 58:
*[[חי וקיים (קובץ)]]
*[[חי וקיים (קובץ)]]
*[[לקוטי מקורות (ספר)]]
*[[לקוטי מקורות (ספר)]]
*"וכל מאמינים שהוא חי וקיים" מאת [[ועד חיילי בית דוד]], ג' תמוז תשע"ד; המאמר של חלוי"צ שם (לחפש באינפו)
*'"[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWTVMVzRuSjlBUmM וכל מאמינים שהוא חי וקיים]"' מאת [[את"ה העולמי]], ג' תמוז תשע"ד; המאמר של חלוי"צ שם מאת [https://drive.google.com/folderview?id=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U ארכיון גאולה ומשיח].
ועוד...
ועוד...


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־02:12, 5 באפריל 2016

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

ערך זה יתעתד לעסוק בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א כפי שמבואר במקורות היהדות והחסידות שלאורם הולכים החסידים המאמינים.

ערך זה יעלה למרחב אתר חב"דפדיה רק לאחר שייערך כראוי לנושא רם שכזה, ובהשתתפות-עריכת-הסכמת שאר משתמשי חב"דפדיה "ותשועה ברוב יועץ".

רקע

מאז עלותו של הרבי לכס הנשיאות הבהיר באופן ברור שמטרתו של דורנו היא להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה. על דברים אלו חזר הרבי פעמים רבות והדגיש שהדבר מוכרח להתקיים בדור זה.

לאורך השנים הלכו והתחדדו הביטויים כשבהדרגה הרבי מודיע על התחלת התגשמות ייעודו של דורנו. בשנת תנש"א הכריז הרבי כי זוהי השנה שמלך המשיח נגלה בה, ומלך המשיח (נשיא דורנו) קיבל את השליחות מאת הקב"ה לגאול את עם ישראל. הרבי הצביע על כך שייעודי הגאולה מתחילים להתגשם, והדגיש כי דבריו נאמרים כנבואה ברורה, שאין ממנה דרך חזרה והיא חייבת להתגשם בגשמיות העולם.

אחת ההשלכות העיקריות מכך אותה ביאר הרבי, היא העובדה שבשונה מהדורות הקודמים שלא זכו לגאולה שלימה - ולכן התאפשרה מציאות בה נשמתו של נשיא הדור הסתלקה מגופו, והשליחות עברה לזה הבא אחריו - בדורנו אין אפשרות כזו וכל האורות העליונים בנשמתו של נשיא הדור נמשכים בגוף מבלי שיהיה צורך להסתלקות הנשמה מהגוף.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב - בהמשך לשנה שלימה בה העלה הרבי את רף הציפיה לגאולה והבטחון בהתגשמותה, וקרא לפרסם זאת לכל רחבי תבל - האמינו חסידי חב"ד כי למרות הצער והכאב, אמירת התהלים וכיו"ב, הרי שמאורע זה אינו אלא שלב כלשהו בתהליך הגאולה, כך שללא ספק מצב זמני זה ייפסק והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שהצביעו על התיאורים במקורות על ייסורי מלך המשיח.

כאשר נשאלו כלל חסידי חב"ד מה תהיה תגובתם במידה וציפייתם זו לא תתגשם, השיבו כולם פה אחד כי לא תתכן מציאות כזו. הכל התייחסו לאפשרות של סיום דורו של הרבי שלא ע"י ביאת משיח צדקנו - כמופרכת לחלוטין[1].

לאחר ג' תמוז

לאור הנ"ל, כאשר נשמעה הידיעה בג' תמוז תשנ"ד, הגיבו החסידים באופן ספונטני כי האירוע לא ייתכן. למרות השינויים והחילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, ברור היה לכל כי המאורע הינו אבסורד וההתגלות המיוחלת חייבת להגיע ברגע זה.

מחוץ לחסידות היו רבים שצפו התפרקות או משבר חמור, לאחר שחסידי חב"ד שלאורך השנים היו קשורים לרבי בקשר עמוק והאמינו בהתגלותו - כעת לא רואים אותו, ואינם מוכנים לעסוק בשאלת ממלא מקום לרבי. (להדגיש כמה זה מופרך, ולמה - לא מסיבות טכניות אלא מהותיות...).

ההתעוררות של החסידים מכל רחבי העולם שלא להכיר במאורע כהסתלקות ולהאמין שהרבי חי וקיים כקודם, מצאה את ביטוייה במגוון מישורים ומהם: כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש; פס"ד הרבנים בשלילת תארי ההסתלקות; המשך הנסיעה לרבי כמקודם, כולל המשך מוסד הקבוצה בחצר הרבי למרות העוררים שקמו עליו; וההנהגה ב-770 כמקומו העכשווי של הרבי.

מקורות האמונה

להסברת האמונה של חסידי חב"ד, אשר יסודותיה מבוססים על הנחות יסוד מהותיות ועיקריות בחסידות וביהדות בכלל, יש להקדים:

ענינו של נשיא הדור

מוכרח לקשר את בני ישראל לקב"ה, באופן ש"חציו ולמעלה איש חציו ולמטה אלוקים" - מצד אחד מאוחד עם הקב"ה, ומצד שני בשר ודם גשמי.

בכל דור מיד לאחר הסתלקות הנשיא מוכרחת נשמתו להתלבש בגוף - הלוא הוא גופו של נשיא הדור הבא.

תפקידו של הדור השביעי

ערך מורחב – הדור השביעי

בדורנו מסתיימת העבודה של כל הדורות להמשיך השכינה למטה ולהביא את הגאולה. ולכן, בדורנו כל הענינים הרוחניים של הגאולה וכו' נמשכים בפועל בעולם.

מכך מובן שדברי הרבי על בשורת הגאולה לא יכולים להיות כמו "דחיקת הקץ" והפצרה בקב"ה כמו בדורות שלפני זה.

ההבדל בין "נביא" ל"חכם"[2].

בשורת הגאולה

ערך מורחב – בשורת הגאולה

כיון שמשיח צדקנו נשלח והחל לפעול, דברי הרבי על הגאולה חייבים להתקיים בפועל בעולם. ברור שהוא לא רק משיח שבדור אלא גם מלך המשיח בפועל.

ולכן אף שבדורות הקודמים היתה הסתלקות - כיון שהגאולה לא חדרה במציאות העולם - בדורנו אין זה שייך[3].

קביעות התורה מול מציאות העולם

התייחסותנו למציאות העולם והחוש היא מכיון שהתורה ייחסה לה מקום וחשיבות ("בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"), אך מובן שהתורה היא למעלה מכל זה ואינה כפופה להנהגת העולם[4].

משכך, האמור בתורה כוחו גדול לקבוע את המציאות גם כאשר העולם מראה אחרת[5].

האמונה בנצחיות חיי נשיא הדור

לאור כל זאת, ברור שכאשר (א) הרבי מודיע באופן ברור כי הוא יהיה נשיא הדור ומלך המשיח עד לגאולה ולאחריה; (ב) נשיא הדור הוא דוקא אדם גשמי ולא מספיקה הנהגתו מלמעלה, "אשתכח יתיר" וכד' - הרי שכך היא המציאות בפועל גם כאשר נראה שהעולם קובע אחרת.

אמונה זו היא היא היסוד לכל המשך ההתקשרות לרבי כיום, הצלחת השלוחים, וכו' וכו'.

לקריאה נוספת

ועוד...

הערות שוליים

  1. ראיון של ר' יואל כהן לאמנון לוי, נדפס במוסף הבשורה.
  2. מאמרי אדה"ז הקצרים שמובא בד"מ שופטים על נבואת הגאולה.
  3. בא נ"ב.
  4. מחלוקת העקרים והרבי הרש"ב על נמנע הנמנעות.
  5. דוגמאות.