שניאור זלמן גפני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 32: שורה 32:


===פעילות ציבורית===
===פעילות ציבורית===
ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ו]] נסע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]], שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]], בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח [[כולל]] ערב ללימוד [[חסידות]] ב[[בני ברק]], ושימש כמנהל ומגיד שיעור.
ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ו]] נסע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]], שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]], בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח [[כולל]] ערב ללימוד [[חסידות]] ב[[בני ברק]], ושימש כמנהל ומגיד שיעור. ידוע בבקיאותו הרבה והעמוקה בתורת הנגלה והחסידות וחוזר בע"פ על מאמרי חסידות ארוכים בשבתות בשעת רעוא דרעווין


באחת הפעמים שהיה אצל הרבי, ב[[שמחת תורה]] שנת ה'[[תש"ל]], כשירד הרבי ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: "זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל" (בתרגום חופשי: "שיהיה שמחה בשביל כל הכולל"). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'[[תשס"ז]], אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש כולל 'אוהל משה' ב[[צפת]], אז קישר בין הדברים.{{הבהרה}}
באחת הפעמים שהיה אצל הרבי, ב[[שמחת תורה]] שנת ה'[[תש"ל]], כשירד הרבי ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: "זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל" (בתרגום חופשי: "שיהיה שמחה בשביל כל הכולל"). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'[[תשס"ז]], אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש כולל 'אוהל משה' ב[[צפת]], אז קישר בין הדברים.{{הבהרה}}

גרסה מ־01:34, 25 במרץ 2016

הרב שניאור זלמן גפני
[[קובץ:
|250px]]
ראש ישיבת אור תמימים כפר חב"ד
הרב גפני
לידה כ"ג כסלו תרח"צ
בעיר מלבורן באוסטרליה
מקום פעילות בני ברק, צפת
תפקידים נוספים ראש כולל בבניברק

הרב שניאור זלמן גפני (יליד שנת תרח"צ, 1937) הינו חסיד חב"ד תושב צפת שכיהן בעבר כראש ישיבת אור תמימים כפר חב"ד וזכה לקרב עשרות צעירים מחו"ל לעולמה של חסידות חב"ד, וכיהן כראש כולל בבני ברק במשך עשרות שנים. כיום מתגורר בצפת ומוסר שיעורים בכולל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.

תולדות חייו

נולד במלבורן שבאוסטרליה בכ"ג כסלו תרח"צ למשפחה לא יהודית.

בגיל חמש עשרה נכנס ללמוד באוניברסיטת מלבורן, שם למד פילוסופיה ומדעי רוח, ולא מקצועות טכניים. שם היה חבר בקבוצה שכפרה בבורא עולם, ובתקופה שאחרי מלחמת העולם השניה חיפשו רעיונות לשיפור החברה בעולם. אך אחרי זמן גילה שכל הרעיונות רחוקות משלימות. במשך תקופה ארוכה התבודד בבקתה שבמעבה היער, וכולם חשבו שנטרפה דעתו מלבד אימו שהמשיכה לדאוג לו.

לבסוף פגש בנער שידע אותו אודות יהדות, ואחרי חיפוש קצר הגיע לרב יצחק שלזינגר. ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו בשואה והגיע לאוסטרליה ונישא בשנית, אך למרות כל מה שעבר, דבק באמונתו. אצלו היה מברר את כל הלבטים והשאלות שצצו אצלו. כשראה הרב שלזינגר ששאלותיו מורכבות ועמוקות אמר לו בפשטות, תראה, "אני נתתי לך את כל מה שאני יודע, אם רצונך בעומק ובפנימיות יותר, תפנה לחסידי ליובאוויטש",ושלחו אל המשפיע הרב זלמן סאריבראנסקי.

כשהגיע אליו היה הוא באמצע למסור שיעור בחסידות באידיש ואנגלית. אחרי שישב והאזין לשיעור הרגיש שהגיע לאמת. במשך הזמן יצר קשר גם עם חסידים נוספים כמו הרב אבא פליסקין, הרב יצחק דוד גרונר, הרב נחום זלמן גורביץ ומשפחתו, והרב איסר קלווגנט ומשפחתו, וכן הרב שמואל בצלאל אלטהויז.

מה שהכי תפס אותו בחב"ד, זו העובדה שהם מקיימים באדיקות את כל מה שהם לומדים. הם כולם, ובייחוד הרב סאריבראנסקי, שהיווה דוגמה חיה מהלכת. שלא כמו באוניברסיטה ששם ראה פרופסורים שיכלו לדבר על פילוסופיה זו או אחרת בהתלהבות רבה, אך לנהוג בחיי היום יום שלהם בדיוק ההפך. ואילו החסידים דיברו על אהבת ישראל וניתן היה לראות אותה אצלם במוחש, שכן הרב גפני בן בית אצלם. הם דיברו על תפילה בעבודה, והם אכן התפללו בצורה כזו. החסידים הללו השליכו את חייהם בכדי לסייע ליהודי אחר, וזה שבה את לבו. ובעקבות זאת הגיע להחלטה שכך גם הוא רוצה לחיות את חיו.

בשנת תשכ"ב על פי הוראת הרבי נסע לארץ הקודש , שם היה לתלמידו של הרב נחום גולדשמיד. לאחר נישואיו בשנת תשכ"ד קבע את מגוריו בבני ברק.

פעילות ציבורית

בחודש אלול תשכ"ו נסע בפעם הראשונה לרבי, שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת אור תמימים כפר חב"ד, בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח כולל ערב ללימוד חסידות בבני ברק, ושימש כמנהל ומגיד שיעור. ידוע בבקיאותו הרבה והעמוקה בתורת הנגלה והחסידות וחוזר בע"פ על מאמרי חסידות ארוכים בשבתות בשעת רעוא דרעווין

באחת הפעמים שהיה אצל הרבי, בשמחת תורה שנת ה'תש"ל, כשירד הרבי ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: "זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל" (בתרגום חופשי: "שיהיה שמחה בשביל כל הכולל"). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'תשס"ז, אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש כולל 'אוהל משה' בצפת, אז קישר בין הדברים.[דרושה הבהרה]

בשנת ה'תשע"ג עבר הרב גפני לגור בצפת, שם החל למסור שיעורים בחסידות בכולל הפועל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.

משפחתו

קישורים חיצוניים