פורים קטן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←תרפ"ז: תקלדה) |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
===אדמו"ר הריי"צ=== | ===אדמו"ר הריי"צ=== | ||
====תרפ"ז==== | ====תרפ"ז==== | ||
בפורים קטן [[תרפ"ז]] נערכה ההתוועדות הידועה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בבית הכנסת המרכזי ב[[מוסקבה]] שם דיבר באופן גלוי על החובה לחזק את החינוך היהודי, ובעקבות אותה התוועדות שהרגיזה את אנשי ה[[ג.פ.א.וו.]] נאסר כעבור מספר חודשים ונגזר עליו דין מוות. באותה התוועדות גם אמר את מאמר 'וקיבל היהודים' (שאמר אותו בשבת שקודם לכן שלוש פעמים נוספות | בפורים קטן [[תרפ"ז]] נערכה ההתוועדות הידועה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בבית הכנסת המרכזי ב[[מוסקבה]] שם דיבר באופן גלוי על החובה לחזק את החינוך היהודי, ובעקבות אותה התוועדות שהרגיזה את אנשי ה[[ג.פ.א.וו.]] נאסר כעבור מספר חודשים ונגזר עליו דין מוות. באותה התוועדות גם אמר את מאמר 'וקיבל היהודים' (שאמר אותו בשבת שקודם לכן שלוש פעמים נוספות. | ||
====ת"ש==== | ====ת"ש==== | ||
גרסה מ־18:56, 23 בפברואר 2016
פורים קטן הוא מועד הנחגג בקהילות ישראל בשנים מעוברות בתאריכים י"ד-ט"ו באדר ראשון, כציון לחג הפורים שחל באותו תאריך באדר שני באותן שנים.
היסטוריה
לוח השנה היהודי מורכב משנים רגילות ושנים מעוברות, בהן ישנם שני חודשי אדר. בשנה מעוברת, חוגגים את חג הפורים בי"ד אדר שני ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון חוגגים אותו בט"ו אדר שני, ואילו באדר ראשון חוגגים בכל העולם שני ימים של 'פורים קטן'.
לפי הירושלמי[1], נס ההצלה של פורים עצמו אירע בשנה מעוברת, וממילא יוצא שהנס אירע באדר ראשון.
שמו ומנהגיו
החג מופיע לראשונה במהרי"ל הלכות פורים, ובלשונו של אדמו"ר הזקן בסידור: "פורים קטן שהוא י"ד וט"ו באדר ראשון".
בפורים קטן נוהגים להוסיף בשמחה, וכן לערוך סעודה מיוחדת, ואסור להתענות ולומר תחנון בתפילה.
ישנן דעות בגמרא כי חג הפורים על כל מצוותיו נחגג דוקא באדר ראשון, היות ובמגילה כתוב 'בחודש השנים עשר' (מחודש ניסן), והחודש השנים עשר הוא אדר ראשון, אך דעות אלו לא התקבלו להלכה היות ומעדיפים 'לסמוך גאולה לגאולה' ולחגוג את נס ההצלה של פורים בסמיכות לנס ההצלה של פסח. בשל כך, נפסק להלכה שאם מישהו אמר בטעות באדר ראשון את 'ועל הניסים' אינו צריך לחזור ולהתפלל היות ומעיקר הדין אכן כך היה ראוי לעשות[2].
- אין אומרים תחנון, ואסור בהספד ובתענית חוץ מתענית חתן ביום חופתו, אך מותר במלאכה.
- שמחת היום צריכה להיות מתוך שטורעם, סערה ורעש ובפרט ששמחת פורים קטן היא שמחה בטהרתה שאינה מעורבת בענין אחר כמו מצוות היום של פורים.
- פורים קטן הוא שלושים יום לפני החג - פורים גדול ולכן הוא הזמן המתאים לעורר אנשים נשים וטף על ההכנות למבצע פורים ולכל לראש לימוד הלכות פורים ומצוותיו, ולהשפיע על כל אחד ואחת מישראל ללומדן ולהתכונן לקיומן.
וטוב לב משתה תמיד
בנוגע להלכה, מביא הרמ"א בשולחן ערוך שישנם שני דעות האם ישנו חיוב להרבות בסעודה ביום זה או לא, ומכריע שצריך להרבות קצת בסעודה כדי לצאת ידי חובת המחמירים ומסיים במשפט: "וטוב לב משתה תמיד", ומשפט זה חותם את חלק ה'אורח חיים' בשולחן ערוך.
הרבי מצטט משפט זה פעמים רבות, ובלקוטי שיחות מבאר שכל מקום שבו ישנו אפילו ספק קטן שצריך להרבות בשמחה, מוטל על יהודי להוסיף בשמחה[3].
מאמרות רבותינו נשיאינו על פורים קטן
זה הקטן גדול יהיה
"בצחות לשון הנוסח זה הקטן גדול יהיה, הרי מפורים קטן זה, שגם שמחה קטנה, עלי הנאמר 'שמחה פורץ גדר', יזכו כל בני ישראל . . להוציאם מן המיצר והגבול אל המרחב בכל עניניהם"[4].
כל הפושט יד נותנים לו
בחלוקת דולרים בפורים קטן תשמ"ו, עבר הרב שניאור זלמן גוראריה ושאל את הרבי האם מה שנאמר "כל הפושט יד נותנים לו" הוא גם היום, והרבי השיב לו בחיוך: "למה לא?"...
אצל רבותינו נשיאינו
אדמו"ר הרש"ב
בשנת תרנ"א התוועד אדמו"ר הרש"ב בפורים קטן בדירתה של הרבנית רבקה. בהתוועדות זו היה נוכח גם אחיו הרז"א שחזר מאמר דא"ח, ולאחר ההתוועדות שנמשכה כל הלילה הלך אדמו"ר הרש"ב לטבול במקווה, ובעקבות כך התקרר ונפל למשכב והיה מרותק למטתו כששה שבועות, והבריא רק כחודש וחצי לאחר מכן בג' ניסן[5].
אדמו"ר הריי"צ
תרפ"ז
בפורים קטן תרפ"ז נערכה ההתוועדות הידועה של אדמו"ר הריי"צ בבית הכנסת המרכזי במוסקבה שם דיבר באופן גלוי על החובה לחזק את החינוך היהודי, ובעקבות אותה התוועדות שהרגיזה את אנשי הג.פ.א.וו. נאסר כעבור מספר חודשים ונגזר עליו דין מוות. באותה התוועדות גם אמר את מאמר 'וקיבל היהודים' (שאמר אותו בשבת שקודם לכן שלוש פעמים נוספות.
ת"ש
בעיצומה של מלחמת העולם השניה, נמלט אדמו"ר הריי"צ ברגעים האחרונים מפולין הבוערת, ובהשתדלותו של העסקן הלטבי ר' מרדכי דובין, הצליח ברגע האחרון בשושן פורים קטן לעזוב את ריגא בדרכו לארצות הברית.
הרבי שליט"א
הרבי התוועד פעמים רבות בפורים קטן, ובחלק מהשנים אף שלח 'מכתב כללי' לרגל תאריך זה. בהרבה מהשנים אף נסע לציון של אדמו"ר הריי"צ בתאריך זה.
תשי"א
הרבי השתתף במעמד הקבלת פנים לרב צבי הירש חיטריק בפלטבוש, ואמר שיחה שעסקה בעיקר בעניני חתונה.
באותו יום שיגר הרבי שני מכתבים כלליים, אחד הקורא לחיזוק כולל חב"ד ופעולותיו, והשני עוסק בחיזוק החינוך היהודי.
תשל"ח
בשנת תשל"ח נערכה בפורים קטן התוועדות 'צאתכם לשלום' לקבוצת השלוחים לארץ הקודש במהלכה נשא הרבי דברים אודות השלוחים ותפקידם המיוחד, ובסיומה אף העניק להם קנקי משקה. מאורע יוצא דופן בהתוועדות זו היה כאשר הרבי קרא באופן נדיר לנשות השלוחים לרדת גם הן לעזרת הגברים ולקבל ספרי קודש וכסף לצדקה.
תשמ"א
נערך ראלי מיוחד לילדי צבאות השם בהשתתפות הרבי, ובמהלך השיחה קישר הרבי בין 'פורים קטן' לכינוס המיועד עבור ילדים קטנים, והורה לנגן את הניגון 'עוצו עצה ותופר . . אך צדיקים' (פסוקים הקשורים עם חג הפורים כמובא במדרש).
תשד"מ
בהתוועדות שנערכה בשבת פרשתכי תשא דרש הרבי באריכות שכל הענינים של פורים קטן יהיו מתוך שטורעם גדול, וביחידות שנערכה בימים הסמוכים עם הרב פנחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור), שוחח איתו הרבי על פורים קטן ומקורו.
בהערה מוגהת לשיחה זו ביאר הרבי את אריכות לשונו של אדמו"ר הזקן בסידור בנוגע לפורים קטן, שברצונו לשלול חגים פרטיים אחרים שנקבעו על ידי קהילות יהודיות שונות לאורך הדורות שנקראו גם הם בשם 'פורים' (דוגמת פורים אמציסלב, ועוד).
תשנ"ב
בשנת תשנ"ב חילק הרבי בפורים קטן בצירוף דולר לצדקה ופרוסם 'לעקאח' את המאמר 'ואתה תצווה' המיוסד על המאמר שאמר אדמו"ר הריי"צ במוסקבה 65 שנים קודם לכן, והוא המאמר האחרון לת עתה שהרבי חילק לחסידים.
שושן פורים קטן - ט"ו באדר א'
מנהגים
- אין אומרים תחנון וכו' כדאתמול.
- יום התוועדות שדווקא באופן כזה יכולה להיות השמחה בשלימותה.
קישורים חיצוניים
- בין פורים קטן לפורים גדול
הסבר על פורים קטן באתר בית חב"ד - פורים קטן, יעקב הקטן ודוד הקטן
משיחת הרבי בפורים קטן תשמ"א - הרב ברוין, האם יש מצוה להיות בשמחה בפורים קטן? קטע וידאו מהרב ברוין במסגרת פרוייקט ההלכה היומית, פורים קטן תשע"ו
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |