יצחק ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " הי"ד" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "וילנא " ב־"וילנא ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] בעיירה [[קורניץ]] שבליטא לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. | נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] בעיירה [[קורניץ]] שבליטא לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. | ||
הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז עבר הבריח את הגבול ל[[פולין]] להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של וילנא הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני וילנא נוספים. | הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז עבר הבריח את הגבול ל[[פולין]] להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני [[וילנא]] נוספים. | ||
נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה לשו"ב בקולוניא נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן שבליטא. | נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה לשו"ב בקולוניא נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן שבליטא. | ||
גרסה מ־10:39, 9 באוגוסט 2016
הרב יצחק ריבקין, מרבני חב"ד בעיירה שווינציאן. נרצח על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.
תולדות חיים
נולד בשמיני עצרת בשנת תרנ"ט בעיירה קורניץ שבליטא לאביו הרב מנחם צבי ריבקין.
הרב ריבקין למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עד שנת תרע"ה, לאחר מכן למד ולימד בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג עד שנת תרפ"ב לערך, שאז עבר הבריח את הגבול לפולין להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות מלחמת העולם הראשונה. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל הסמכה לרבנות מרבה של וילנא הרב חיים עוזר גרודזינסקי ומרבני וילנא נוספים.
נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים תרצ"א-תרצ"ב לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל אדמו"ר הריי"צ שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד שחיטה, היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת תרצ"ג נתמנה לשו"ב בקולוניא נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת תרצ"ו. מאז ועד שנת תש"ב היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן שבליטא.
ביום ב' של חול המועד סוכות תש"ב נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני העיירה שווינציאן,. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' אליהו לייב ריבקין.
משפחתו
- בנו, ר' אליהו לייב ריבקין, כפר חב"ד.