חיים יהודה קרינסקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:1-yifrach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה קרינסקי]]
-הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' ('''יוד'ל''') הוא מזכירו של [[הרבי]], חבר ב[[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].
+'''חיים יהודה קרינסקי''' ('''יוד'ל''') הוא מזכירו של [[הרבי]], חבר ב[[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].
 == תולדות חיים ==
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 ==פולמוסים==
-ב[[חודש אייר]] שנת [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו"ח]], הוציאו אחד עשר מרבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שקרינסקי "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:22iyar5754.JPG|צילום המכתב]]}}. אך לטענת קרינסקי מעשהו לא היה מסירה כלל, אלא מניעת בחורים מסויימים ממעשי טרור ואלימות בתוככי 770, כשהדבר נעשה באישור ועד רבני ליובאוויטש.
+ב[[חודש אייר]] שנת [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו"ח]], הוציאו אחד עשר מרבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שקרינסקי "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:22iyar5754.JPG|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ב[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[הצוואה]] של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}.
-ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ב[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[הצוואה]] של [[הרבי]], בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ, הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. קרינסקי טען אז שאי הגעתו נעשתה ע"פ החלטת רבנים (כנ"ל), וכן בכל מקרה הוא אינו 'לא ציית לדינא' כיון שבבית הדין לא כיהנו אז שלושה רבנים. אף הרבנים במכתבם לא כתבו שחל עליו הגדר ההלכתי של 'לא ציית לדינא' - המדבר במקרה בו אדם מסרב להתייצב בפני בית דין כשר, אלא שהוא בפועל 'לא ציית לדינא' דשו"ע - להתייצב בפני מרא דאתרא אף אם אין הוא מכהן כדיין בבית דין.
+קרינסקי טען אז שאי הגעתו נעשתה ע"פ החלטת רבנים (כנ"ל)" וכן בכל מקרה הוא אינו 'לא ציית לדינא' כיון שבבית הדין לא כיהנו אז שלושה רבנים. אף הרבנים במכתבם לא כתבו שחל עליו הגדר ההלכתי של 'לא ציית לדינא' - המדבר במקרה בו אדם מסרב להתייצב בפני בית דין כשר, אלא שהוא בפועל 'לא ציית לדינא' דשו"ע - להתייצב בפני מרא דאתרא אף אם אין הוא מכהן כדיין בבית דין.
 ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]], בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.