נייעט נייעט ניקאווא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(עריכה כללית)
שורה 1: שורה 1:
'''נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא''' (ידוע גם בשם '''ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא''') הינו [[ניגון]] בשפה הרוסית שעוסק ברעיון כי [[אין עוד מלבדו]] - מלבד הבורא.
'''נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא''' (ידוע גם בשם '''ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא''') הינו [[ניגון]] בשפה הרוסית שעוסק ברעיון כי [[אין עוד מלבדו]] - מלבד הבורא. ניגון זה הוא ניגון ש"כ ב[[ספר הניגונים]] כפי שנרשם מפי ר' [[שניאור זלמן הלוי לוין]] ([[כפר חב"ד]]).


להלן מילות הניגון ברוסית, בתעתיק לעברית, ותרגומם (בסוגריים):  
להלן מילות הניגון ברוסית, בתעתיק לעברית, ותרגומם (בסוגריים):  
שורה 8: שורה 8:
קְרָאִמיע בוֹ אַדְנַאוָוא (רק ה' אחד)
קְרָאִמיע בוֹ אַדְנַאוָוא (רק ה' אחד)


 
מקור הניגון הוא ב[[תמים|תמימים]] ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע ל[[ליובאוויטש]] והושפע עמוקות מה[[משפיע]] [[ר']] [[מיכאל הזקן]] עד הפך ל[[חסיד]]. כשחזר ר' מיכאל דבורקין לביתו, הצטרף לעסק בעצי-יער שהיה ל[[אב]]יו, תוך כדי שהוא שר ניגון זה. התבטא על כך [[אדמו"ר הרש"ב]] שזה תוצאה מלימוד [[חסידות]] בשפת המדינה, שעל ידי זה מבררים את השפה ומעלים אותה ל[[קדושה]]<ref>[[שיחה|שיחת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] אחרון של [[פסח]] ה'[[ת"ש]]. [[ספר השיחות]] ה'ת"ש ע' 85</ref>.
הניגון הגיע במקורו על ידי אחד ה[[תמים|תמימים]] שהגיע ל[[ליובאוויטש]] וה[[משפיע]] [[ר']] [[מיכאל הזקן]] השפיע עליו עד שנהפך ל[[בחור]] [[חסיד]]י. כשחזר לביתו נכנס לעסק של עצי יער שהיה ל[[אב]]יו, תוך כדי שהוא שר ניגון זה. התבטא על כך [[אדמו"ר הרש"ב]] שזה תוצאה מלימוד [[חסידות]] בשפת המדינה, שעל ידי זה מבררים את השפה ומעלים אותה ל[[קדושה]]<ref>[[שיחה|שיחת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] אחרון של [[פסח]] ה'[[ת"ש]]. [[ספר השיחות]] ה'ת"ש ע' 85</ref>.


בתקופת השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ברוסיה נהפך ניגון זה לסמל אומץ ה[[לב]] והתחזקות, בכל הקשור להפרעה לשמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]] שהגיעו עד ל[[מסירת נפש]] בפועל ממש. המאבק העצום נוהל בראשות [[אדמו"ר הריי"ץ]].
בתקופת השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ברוסיה נהפך ניגון זה לסמל אומץ ה[[לב]] והתחזקות, בכל הקשור להפרעה לשמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]] שהגיעו עד ל[[מסירת נפש]] בפועל ממש. המאבק העצום נוהל בראשות [[אדמו"ר הריי"ץ]].


הניגון (בתרגום מרוסית): "אינני [[יראה|ירא]] משום דבר ואינני [[אמונה|מאמין]] בשום דבר כי אם ב[[אחדות ה'|ה' אחד]]. פזמון: אין שום דבר זולת ה' אחד, אין עוד מלבדו".
על ניגון זה אמר ר' [[מיכאל דבורקין]]{{הערה|בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ה סיפר [[הרבי]] כי בהיוודע דבר הבשורה בי"ב תמוז תרפ"ז, תפס ר' מיכאל בידיו בקבוק "סאטקע", והחל להסתובב בשמחה גדולה סביב ביתו של אדמו"ר הריי"צ, כשבפיו מתפזם ניגון זה. כאשר סיים הרבי לספר את הסיפור, החל לחפש יהודים מיוצאי רוסיה שינגנו את הניגון, אך לקח זמן רב עד שנמצא מישהו שידע לנגן את הניגון}} ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: אין זה ניגון אלא התבוננות. הגיב אדמו"ר הריי"צ: יש התבוננות בהלבשה ויש התבוננות מופשטת. ניגון זה הינו התבוננות מופשטת.<ref> [[ספר השיחות]] - [[תש"ז]] שיחות חג הפסח עמ' 121.</ref>


ניגון זה הוא ניגון ש"כ ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[שניאור זלמן הלוי לוין]] ([[כפר חב"ד]]).


על ניגון זה אמר ר' [[מיכאל דבורקין]]{{הערה|בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ה סיפר [[הרבי]] כי בהיוודע דבר הבשורה בי"ב תמוז תרפ"ז, תפס ר' מיכאל בידיו בקבוק "סאטקע", והחל להסתובב בשמחה גדולה סביב ביתו של אדמו"ר הריי"צ, כשבפיו מתפזם ניגון זה. כאשר סיים הרבי לספר את הסיפור, החל לחפש יהודים מיוצאי רוסיה שינגנו את הניגון, אך לקח זמן רב עד שנמצא מישהו שידע לנגן את הניגון}} ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: אין זה ניגון אלא התבוננות. הגיב אדמו"ר הריי"צ: יש התבוננות בהלבשה ויש התבוננות מופשטת. ניגון זה הינו התבוננות מופשטת.<ref> [[ספר השיחות]] - [[תש"ז]] שיחות חג הפסח עמ' 121.</ref>
== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==



גרסה מ־22:13, 9 ביולי 2015

נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא (ידוע גם בשם ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא) הינו ניגון בשפה הרוסית שעוסק ברעיון כי אין עוד מלבדו - מלבד הבורא. ניגון זה הוא ניגון ש"כ בספר הניגונים כפי שנרשם מפי ר' שניאור זלמן הלוי לוין (כפר חב"ד).

להלן מילות הניגון ברוסית, בתעתיק לעברית, ותרגומם (בסוגריים):

ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא (איני מפחד מאף אחד) אִי נִי-וֶוערוּ נִיקַאוָוא (איני מאמין באף אחד) טָאלְקָא בוֹ[1] אַדְנַאוָוא (רק ה' אחד). נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא, (אין אף אחד) קְרָאִמיע בוֹ אַדְנַאוָוא (רק ה' אחד)

מקור הניגון הוא בתמימים ר' מיכאל דבורקין שהגיע לליובאוויטש והושפע עמוקות מהמשפיע ר' מיכאל הזקן עד הפך לחסיד. כשחזר ר' מיכאל דבורקין לביתו, הצטרף לעסק בעצי-יער שהיה לאביו, תוך כדי שהוא שר ניגון זה. התבטא על כך אדמו"ר הרש"ב שזה תוצאה מלימוד חסידות בשפת המדינה, שעל ידי זה מבררים את השפה ומעלים אותה לקדושה[2].

בתקופת השלטון הקומוניסטי ברוסיה נהפך ניגון זה לסמל אומץ הלב והתחזקות, בכל הקשור להפרעה לשמירת התורה והמצוות שהגיעו עד למסירת נפש בפועל ממש. המאבק העצום נוהל בראשות אדמו"ר הריי"ץ.

על ניגון זה אמר ר' מיכאל דבורקין[3] לאדמו"ר הריי"צ: אין זה ניגון אלא התבוננות. הגיב אדמו"ר הריי"צ: יש התבוננות בהלבשה ויש התבוננות מופשטת. ניגון זה הינו התבוננות מופשטת.[4]


לקריאה נוספת

ספר השיחות - תש"ז שיחות חג הפסח עמ' 120.

קישורים חיצוניים

מקורות

  1. המילה 'בו' היא קיצור של לכינוי הבורא 'ב-ו-ג-א', זאת על מנת להימנע מאמירת שמות קודש גם בשפות זרות
  2. שיחת אדמו"ר הריי"צ אחרון של פסח ה'ת"ש. ספר השיחות ה'ת"ש ע' 85
  3. בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ה סיפר הרבי כי בהיוודע דבר הבשורה בי"ב תמוז תרפ"ז, תפס ר' מיכאל בידיו בקבוק "סאטקע", והחל להסתובב בשמחה גדולה סביב ביתו של אדמו"ר הריי"צ, כשבפיו מתפזם ניגון זה. כאשר סיים הרבי לספר את הסיפור, החל לחפש יהודים מיוצאי רוסיה שינגנו את הניגון, אך לקח זמן רב עד שנמצא מישהו שידע לנגן את הניגון
  4. ספר השיחות - תש"ז שיחות חג הפסח עמ' 121.