משה בנימין קפלן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בשנת [[תרפ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ובמשך כ-13 שנה נדד בין הסניפים המחתרתיים של הישיבה ביניהם נמנו [[תומכי תמימים קייב|קייב]], [[תומכי תמימים ז'יטומיר|זיטומיר]], [[תומכי תמימים ברדיצ'וב|ברדיצ'וב]], [[תומכי תמימים קריוואיראג|קריוואיראג]] ו[[תומכי תמימים בוואראניז'|בוואראניז']]. | בשנת [[תרפ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ובמשך כ-13 שנה נדד בין הסניפים המחתרתיים של הישיבה ביניהם נמנו [[תומכי תמימים קייב|קייב]], [[תומכי תמימים ז'יטומיר|זיטומיר]], [[תומכי תמימים ברדיצ'וב|ברדיצ'וב]], [[תומכי תמימים קריוואיראג|קריוואיראג]] ו[[תומכי תמימים בוואראניז'|בוואראניז']]. | ||
בשנת [[תרצ"ז]] סיים את מסלול לימודיו בתומכי תמימים ובא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת שרה פעשא, בת למשפחת פינסון החב"דית, ובשנת תש"ו הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה המפורסמת]] והבריח יחד עם אלפי | בשנת [[תרצ"ז]] סיים את מסלול לימודיו בתומכי תמימים ובא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת שרה פעשא, בת למשפחת פינסון החב"דית, ובמשך תקופה התגורר ב[[אלמא אטא]] שם זכה לסייע לגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי בזמן גלותו במקום{{הערה|1=על סיועו זה זכה לקירובים מהרבי, בין השאר כאשר בהתוועדות ההילולא כ"ף אב תשל"ג קרא לו הרבי לומר לחיים. ראו את [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תיאור המאורע בתשורה מחגיגת הבר מצווה של הת' מנחם מענדל מונדשיין].}}, ובשנת תש"ו הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה המפורסמת]] והבריח יחד עם אלפי חסידים את הגבול הרוסי באמצעות דרכון פולני מזוייף. | ||
בעקבות בקשתו של פרופסור יהודי למתמטיקה מאוניברסיטה ממנ'צסטר, המשיך בנידודיו לעבר אנגליה, שם למד במשך מספר שנים עם ילדו של הפרופסור שנודע לימים כרבה של קהילת 'ייטב לב' וכאב בית הדין של בלגיה - הרב חיים יוסף דוד וייס{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|46456|יום בחייו של החיד"ו וייס המסייע לשלוחים בעולם||כ"ו ניסן תשס"ט}}}}. | בעקבות בקשתו של פרופסור יהודי למתמטיקה מאוניברסיטה ממנ'צסטר, המשיך בנידודיו לעבר אנגליה, שם למד במשך מספר שנים עם ילדו של הפרופסור שנודע לימים כרבה של קהילת 'ייטב לב' וכאב בית הדין של בלגיה - הרב חיים יוסף דוד וייס{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|46456|יום בחייו של החיד"ו וייס המסייע לשלוחים בעולם||כ"ו ניסן תשס"ט}}}}. | ||
גרסה מ־08:53, 30 ביוני 2015
הרב משה בנימין קפלן (תר"פ-י"ג תמוז תשס"ה) היה מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס ובירושלים, נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.
תולדות חיים
נולד בקייב בשנת תר"פ לאביו הרב אריה לייב קפלן "הרב מקסברוב".
בשנת תרפ"ט נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ובמשך כ-13 שנה נדד בין הסניפים המחתרתיים של הישיבה ביניהם נמנו קייב, זיטומיר, ברדיצ'וב, קריוואיראג ובוואראניז'.
בשנת תרצ"ז סיים את מסלול לימודיו בתומכי תמימים ובא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת שרה פעשא, בת למשפחת פינסון החב"דית, ובמשך תקופה התגורר באלמא אטא שם זכה לסייע לגאון רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי בזמן גלותו במקום[1], ובשנת תש"ו הצטרף ליציאת רוסיה המפורסמת והבריח יחד עם אלפי חסידים את הגבול הרוסי באמצעות דרכון פולני מזוייף.
בעקבות בקשתו של פרופסור יהודי למתמטיקה מאוניברסיטה ממנ'צסטר, המשיך בנידודיו לעבר אנגליה, שם למד במשך מספר שנים עם ילדו של הפרופסור שנודע לימים כרבה של קהילת 'ייטב לב' וכאב בית הדין של בלגיה - הרב חיים יוסף דוד וייס[2].
לאחר שסיים את תפקידו, היגר בשנת תשט"ז לניו יורק וקבע את מגוריו בקראון הייטס בסמיכות לחצר הרבי.
בשנת תשל"ה כאשר חקר הסופר החסידי את תולדות חייו של הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי על מנת לערוך ספר הסוקר את חייו ופועלו, זכה לעידוד ודרבון מצד הרבי להוצאת הספר לאור, והרבי הורה לו באמצעות הרב חודוקוב לאלו חסידים לפנות בתור כאלו שהכירו באופן אישי את אביו, וביניהם מנה הרבי את הרב קפלן[3].
בשנת תשנ"א עבר להתגורר בירושלים שם נותר עד לפטירתו בשיבה טובה בגיל 85. הלוויתו התקיימה עוד באותו יום כמנהג ירושלים, והוא נטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
משפחתו
- אחיו, הרב אלימלך קפלן
- בנו, הרב אריה לייב קפלן - שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד בצפת
- בנו, הרב שמואל קפלן - שליח הרבי בבוליטמור
- בנו, הרב נחום קפלן - קראון הייטס
- בתו, מרת שרה אולמן - ירושלים.
הערות שוליים
- ↑ על סיועו זה זכה לקירובים מהרבי, בין השאר כאשר בהתוועדות ההילולא כ"ף אב תשל"ג קרא לו הרבי לומר לחיים. ראו את תיאור המאורע בתשורה מחגיגת הבר מצווה של הת' מנחם מענדל מונדשיין.
- ↑ יום בחייו של החיד"ו וייס המסייע לשלוחים בעולם - באתר
כ"ו ניסן תשס"ט
- ↑ האיש שיצא בעקבות ר' לוי יצחק
