בטחון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
דבר זה קיים בעצם כלפי כל דבר המונעו וטורדו מעבודת ה'. ועל זה אף כותב [[רבינו הזקן]] ב[[תניא]] [[אגרת הקודש]]{{הערה|סימן י"א}} אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.
דבר זה קיים בעצם כלפי כל דבר המונעו וטורדו מעבודת ה'. ועל זה אף כותב [[רבינו הזקן]] ב[[תניא]] [[אגרת הקודש]]{{הערה|סימן י"א}} אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.


[[הרבי]] מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלוי בדרגה שממנו מגיע ביטחון זה{{הערה| מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר בשבת פרשת חוקת-בלק ([[י"ב תמוז]]) [[תשי"ב]].}} :
[[הרבי]] מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו{{הערה| מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר בשבת פרשת חוקת-בלק ([[י"ב תמוז]]) [[תשי"ב]].}} :


הביטחון בכללות מגיע מהאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח שהקב"ה שאוהבו - יצילנו מכל רע.
הביטחון בכללות מגיע מהאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח שהקב"ה שאוהבו - יצילנו מכל רע.


* כאשר הביטחון מגיע מהאהבה של האדם הנמצאת במידת החסד שלו, אזי אף על פי שבטוח, מכל מקום, עדיין מנקר אצלו חשש - אולי מידת הדין תקטרג, הרי ישנה הגבורה החולקת על החסד.
* אופן ראשון הוא כאשר הביטחון של האדם מגיע מצד ה[[אהבה]] של האדם ל[[הקב"ה]] שמקורה במידת ה[[חסד]] שלו, אזי אף על פי שבטוח בה', עדיין מכיון ששורש הביטחון הוא מדרגת ה[[חסד]] וכנגד החסד יש גם [[גבורה]] - דין, יש חשש שהגבורה תתגבר על החסד ולכן הביטחון אינו מושלם.


* למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מהאהבה שבמוחין, שאהבה כזו היא כל כך חזקה שאין לה מנגדים ולכן הוא בטוח שתבוא אליו הישועה.
* למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מה[[אהבה]] שמקורה ב[[מוחין]], אהבה זו היא בדרגה שלמעלה מדינים ומנגדים ולכן אין לו חשש וספק שה[[חסד]] יתבטל, והביטחון  הינו מוחלט.


אך מכל מקום אין בטוח שיומשך, כיון שהרי ידוע ש"אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", שלכן הוא בוטח שידונו לכף זכות, אך מכל מקום, לפעמים לא ימצא עליו זכות ולא תומשך ההשפעה.
*החסרון בדרגה הקודמת היא שלמרות הביטחון המוחלט במציאות החסדים, אינו בוטח שאכן בפועל זה יומשך אליו למטה. אך כאשר שורש הביטחון הוא מה[[אהבה]] שבדרגת ה[[כתר]], וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של ה[[יהודי]] המגיעה מהעצמיות שלו שהרי הבטיח [[הקב"ה]] "אהבתי אתכם אמר ה'" והוא בטוח שה' יעשה וישפיע אך ורק לטובתו.
 
* ולמעלה משניהם היא מידת הביטחון הבאה מהאהבה שבדרגת בכתר, וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של היהודי המגיעה מעצמיותו שלו שהבטיח הקב"ה "אהבתי אתכם אמר ה'".
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]
[[קטגוריה:ערכים חסרים]]
[[קטגוריה:ערכים חסרים]]

גרסה מ־12:06, 1 באפריל 2015

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אחד מיסודות היהדות הוא ה"ביטחון" בהשם. מידת הביטחון - נכללת במצות האמונה של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות הקדוש ברוך הוא ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול.

רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא מוחלטת, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר וניסיון בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו.

רוב קטעי התפילה הינם פרקי תשבחות לה' על שדואג לכל צרכי האדם, ובקשות מה' לתת יותר היכן שחסר, מכיוון שבידו תלוי הכל.

בחסידות מבואר שמעצם הביטחון שיהיה טוב, זה מה שגורם שבפועל המצב ישתנה לטובה. בחסידות המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב" מבטא את כל ענין הביטחון בהקדוש ברוך הוא, שמכיוון שהוא הרי "טבע הטוב להיטיב" דהיינו האלוקים מצידו הוא רק טוב (אמנם לפעמים זה לא נראה בגילוי) ולכן כאשר נאמין בכך אכן כך יהיה גם בגילוי טוב מושלם.


דרגות בביטחון

בתורת החסידות מופיעים מספר דרגות בבטחונו של היהודי בה'.

באופן כללי צריך היהודי לא לדאוג מטרדות הפרנסה ושאר עניני העולם ולעסוק בעניני עבודת ה'. דבר זה קיים בעצם כלפי כל דבר המונעו וטורדו מעבודת ה'. ועל זה אף כותב רבינו הזקן בתניא אגרת הקודש[1] אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.

הרבי מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו[2] :

הביטחון בכללות מגיע מהאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח שהקב"ה שאוהבו - יצילנו מכל רע.

  • אופן ראשון הוא כאשר הביטחון של האדם מגיע מצד האהבה של האדם להקב"ה שמקורה במידת החסד שלו, אזי אף על פי שבטוח בה', עדיין מכיון ששורש הביטחון הוא מדרגת החסד וכנגד החסד יש גם גבורה - דין, יש חשש שהגבורה תתגבר על החסד ולכן הביטחון אינו מושלם.
  • למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מהאהבה שמקורה במוחין, אהבה זו היא בדרגה שלמעלה מדינים ומנגדים ולכן אין לו חשש וספק שהחסד יתבטל, והביטחון הינו מוחלט.
  • החסרון בדרגה הקודמת היא שלמרות הביטחון המוחלט במציאות החסדים, אינו בוטח שאכן בפועל זה יומשך אליו למטה. אך כאשר שורש הביטחון הוא מהאהבה שבדרגת הכתר, וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של היהודי המגיעה מהעצמיות שלו שהרי הבטיח הקב"ה "אהבתי אתכם אמר ה'" והוא בטוח שה' יעשה וישפיע אך ורק לטובתו.

הערות שוליים

  1. סימן י"א
  2. מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר בשבת פרשת חוקת-בלק (י"ב תמוז) תשי"ב.