יחודא עילאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " חכמה " ב־" חכמה ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ענינו בעולמות== | ==ענינו בעולמות== | ||
בעולמות מבואר כי [[עולם האצילות]] הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[יחודא תתאה]]. יחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת [[יחודא עילאה]] (מה שאין כן ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו חכמה ובינה בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"{{הערת שוליים|ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר}}. מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות. | בעולמות מבואר כי [[עולם האצילות]] הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[יחודא תתאה]]. יחוד [[חכמה]] ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת [[יחודא עילאה]] (מה שאין כן ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו [[חכמה]] ובינה בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"{{הערת שוליים|ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר}}. מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות. | ||
==ענינו בעבודה== | ==ענינו בעבודה== | ||
גרסה מ־16:58, 8 ביולי 2016
יחודא עילאה הוא כינוי ליחוד של ספירות חכמה ובינה על ידי דעת עליון.
מבואר החילוק בין יחודא עילאה ליחודא תתאה הוא שיחודא עילאה הוא ביטול האמיתי, לעומת יחודא תתאה שהוא ביטול היש.
ענינו בעולמות
בעולמות מבואר כי עולם האצילות הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות בי"ע שהם בבחינת יחודא תתאה. יחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת יחודא עילאה (מה שאין כן ייחוד זעיר אנפין ומלכות, שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו חכמה ובינה בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"[1]. מה שאין כן בזעיר אנפין ומלכות, שיש בייחודם הפסקות.
ענינו בעבודה
בעבודת התפילה מבואר כי "שמע ישראל" הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת "ברוך שם" שהוא בבחינת יחודא תתאה.
בשער היחוד והאמונה
עניינו של הפסוק שמע ישראל הוא יחודא עילאה. בפרק ז' מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב שם אדנות בשם הוי' ב"ה.
הערות שוליים
- ↑ ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר