הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון והיא שעמדה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זלמן הענדל (שיחה | תרומות) |
(עריכה כללית ומקורות) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם. | מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם. | ||
| − | "והיא שעמדה" - | + | "והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות יציאת מצרים - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל .}} - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו"). |
| − | + | כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות{{מקור|לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות}}. | |
| + | בספרי קבלה{{הערה|סידור האריז"ל (במקומו)}} מבואר ש"ו"'''היא'''" נסוב על [[ספירת המלכות]] - כח ה[[אמונה]] שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון ב[[השם]], נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש{{הערה|שם=תשכ"א|1=[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם – התוועדיות' תשכ"א חלק ב' (ל) עמוד 230-233]}}. | ||
| + | |||
| + | [[הרבי]] מקשר בין שני הפירושים למילה והיא{{הערה|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים]], מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור שהקב"ה ייתן לו {{מונחון|בני חיי ומזוני|בנים, חיים (בריאות) ופרנסה (מזונות)}}, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"{{הערה|כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.}} - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה. | ||
| + | |||
| + | כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על-ידי משיח צדקנו{{הערה|שם=תשכ"א}}. | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
| + | ;שמע | ||
* הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{שמע}} {{אינפו}} | * הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{שמע}} {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=102 הניגון בתקליטי ניחח מספר 8] {{שמע}} {{אינפו}} | *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=102 הניגון בתקליטי ניחח מספר 8] {{שמע}} {{אינפו}} | ||
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{שמע}} {{אינפו}} | * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{שמע}} {{אינפו}} | ||
| + | ;ביאורי הרבי על הניגון | ||
| + | * שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם – התוועדיות' תשכ"א חלק ב' (ל) עמוד 230-233: '''[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 פורמט PDF]''' באתר [[היברו בוקס]] {{PDF}}, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1148&ArticleID=4830 פורמט טקסט]''' באתר [[צעירי חב"ד]] | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ניגוני רבו"נ}} | {{ניגוני רבו"נ}} | ||
גרסה מ־10:39, 10 באפריל 2014
והיא שעמדה הוא ניגון שלימד הרבי בשנת תשט"ו, מילותיו לקוחות מנוסח ההגדה של פסח. חלקו הראשון של הלחן, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני הגלות חלקו השני מביע שמחה, אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ומחרפי השם, ובקיום העם היהודי.
מילות הניגון
"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם".
ההיסטוריה של הניגון
ניגון זה נרשם כפי שהרבי לימדו בהתוועדות ליל ב' חג הפסח שנת תשט"ו. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה[1] - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'[2], כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל[3].
הניגון הוא ניגון קצ בספר הניגונים.
נוסח דומה של הניגון מושר בחסידות קרלין ומיוחס לרבי אהרן מקרלין.
משמעות הניגון
מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית בגלות. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן השם לאברהם אבינו בברית בין הבתרים אודות יציאת מצרים - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"[4] - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").
כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות[דרוש מקור: לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות].
בספרי קבלה[5] מבואר ש"ו"היא" נסוב על ספירת המלכות - כח האמונה שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון בהשם, נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש[6].
הרבי מקשר בין שני הפירושים למילה והיא{{הערה|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים]], מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור שהקב"ה ייתן לו בני חיי ומזוני, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"[7] - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה.
כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על-ידי משיח צדקנו[6].
קישורים חיצונים
- שמע
- הניגון בקולו של הרבי, 'ניגוני התוועדות' תקליט 1, דיסק 3 - א', תקליט 3 - ב' תקליט 5
- הניגון בתקליטי ניחח מספר 8
- מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'
- ביאורי הרבי על הניגון
- שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם – התוועדיות' תשכ"א חלק ב' (ל) עמוד 230-233: פורמט PDF באתר היברו בוקס
, פורמט טקסט באתר צעירי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת תשי"א (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת תשי"ז ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו היתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת תשל"א ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.
- ↑ "ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"
- ↑ שיחות קודש תשט"ו ע' קצט, וכן עדותו של החזן משה טלישבסקי המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א
- ↑ משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל .
- ↑ סידור האריז"ל (במקומו)
- ↑ 6.0 6.1 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם – התוועדיות' תשכ"א חלק ב' (ל) עמוד 230-233
- ↑ כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.
| ניגוני רבותינו נשיאינו | ||
|---|---|---|
| ניגוני הבעל שם טוב | שלוש תנועות · אליהו הנביא · ניגון מיוחס לבעל שם טוב · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) | |
| ניגוני המגיד ממעזריטש | שלוש תנועות · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו | |
| ניגוני אדמו"ר הזקן | שלוש תנועות · אבינו מלכנו · א-לי אתה · ארבע בבות · בני היכלא · דבקות לראש השנה · דבקות לשבת · ניגון ישן · כאיל תערוג · לכה דודי · צאינה וראינה · קול דודי דופק · צמאה לך נפשי · טעמו וראו | |
| ניגוני אדמו"ר האמצעי | ניע זשוריצי כלופצ'י · המקהלה · ניגון לברכת כהנים | |
| ניגוני אדמו"ר הצמח צדק | ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק · דבקות · הודיעני ה' קיצי · ימין ה' רוממה · כאיל תערוג · א-לי אתה לאדמו"ר הצמח צדק | |
| ניגוני אדמו"ר המהר"ש | שובו שובו · לכתחילה אריבער · צמאה נפשי | |
| ניגוני אדמו"ר הרש"ב | ברכות קודם התקיעות · מן המיצר · פסוקים שלאחר התקיעות · רוסטוב | |
| ניגוני אדמו"ר הריי"צ | הבינוני | |
| ניגוני אדמו"ר שליט"א | אנעים זמירות · אסדר לסעודתא · האדרת והאמונה · אתה בחרתנו · דרכך אלוקינו · הוא אלוקינו · והיא שעמדה · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · סטאוו יא פיטו · צמאה לך נפשי · שאמיל | |
