מסכת מכשירין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
'''מסכת מכשירין''' מ[[סדר טהרות]], בה יש ששה פרקים, היא מסכת העוסקת בהכשר לקבל טומאה, כאשר נופל על דבר אחד משבעת המשקים שהם{{הערת שוליים|פ"ו מ"ד.}}: [[טל]], [[מים]], [[יין]], [[שמן]], [[דם]], [[חלב]], ו[[דבש]] דבורים{{הערת שוליים|אך דבש צרעים אינו אחד משבעת המשקים.}}
'''מסכת מכשירין''' מ[[סדר טהרות]], בה יש ששה פרקים, היא מסכת העוסקת בהכשר לקבל טומאה, כאשר נופל על דבר אחד משבעת המשקים שהם{{הערה|פ"ו מ"ד.}}: [[טל]], [[מים]], [[יין]], [[שמן]], [[דם]], [[חלב]], ו[[דבש]] דבורים{{הערה|אך דבש צרעים אינו אחד משבעת המשקים.}}


יסוד המסכת הוא הפסוק "וכי יותן{{הערת שוליים | ויקרא י"א ל"ח.}}", ממנו נלמד כי גם אם השבעה המשקים באו בעל כרחו של האדם, הם מכשירים לקבל טומאה, שכן במשמעות המילה "יותן" משמע שבאו מאליהם. עם זאת, יש תנאי נוסף, שעל האדם להסכים ולשמוח בכך שהמשקים באו על הדבר, שכן כתוב "יותן" בלי וי"ו, כדי ללמד שהיא צריכה להיות כמו "יתן" - באופן של נתינה, שהאדם עצמו שמח ומסכים בכך.
יסוד המסכת הוא הפסוק "וכי יותן{{הערת שוליים | ויקרא י"א ל"ח.}}", ממנו נלמד כי גם אם השבעה המשקים באו בעל כרחו של האדם, הם מכשירים לקבל טומאה, שכן במשמעות המילה "יותן" משמע שבאו מאליהם. עם זאת, יש תנאי נוסף, שעל האדם להסכים ולשמוח בכך שהמשקים באו על הדבר, שכן כתוב "יותן" בלי וי"ו, כדי ללמד שהיא צריכה להיות כמו "יתן" - באופן של נתינה, שהאדם עצמו שמח ומסכים בכך.


אחד מהנידונים במסכת הוא דין "ניצוק", שעל פי ההלכה אינו נקרא חיבור, וכאשר האדם יוצק מכלי אחד לכל שני, אין המים שבשני הכלי מחוברים זה לזה, אלא באופנים מסוימים. ועל כך יש שיחה מבוארת של הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=6ad69164-1764-47dd-a7b4-dbcacba55aa9&st=%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9F&pgnum=38 חלק ל"ז].}}, המסביר את שיטת ה[[רמב"ם]] בענין, על פי תורת ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].
אחד מהנידונים במסכת הוא דין "ניצוק", שעל פי ההלכה אינו נקרא חיבור, וכאשר האדם יוצק מכלי אחד לכל שני, אין המים שבשני הכלי מחוברים זה לזה, אלא באופנים מסוימים. ועל כך יש שיחה מבוארת של הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=6ad69164-1764-47dd-a7b4-dbcacba55aa9&st=%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9F&pgnum=38 חלק ל"ז].}}, המסביר את שיטת ה[[רמב"ם]] בענין, על פי תורת ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־05:36, 24 באוגוסט 2020

מסכת מכשירין מסדר טהרות, בה יש ששה פרקים, היא מסכת העוסקת בהכשר לקבל טומאה, כאשר נופל על דבר אחד משבעת המשקים שהם[1]: טל, מים, יין, שמן, דם, חלב, ודבש דבורים[2]

יסוד המסכת הוא הפסוק "וכי יותן[3]", ממנו נלמד כי גם אם השבעה המשקים באו בעל כרחו של האדם, הם מכשירים לקבל טומאה, שכן במשמעות המילה "יותן" משמע שבאו מאליהם. עם זאת, יש תנאי נוסף, שעל האדם להסכים ולשמוח בכך שהמשקים באו על הדבר, שכן כתוב "יותן" בלי וי"ו, כדי ללמד שהיא צריכה להיות כמו "יתן" - באופן של נתינה, שהאדם עצמו שמח ומסכים בכך.

אחד מהנידונים במסכת הוא דין "ניצוק", שעל פי ההלכה אינו נקרא חיבור, וכאשר האדם יוצק מכלי אחד לכל שני, אין המים שבשני הכלי מחוברים זה לזה, אלא באופנים מסוימים. ועל כך יש שיחה מבוארת של הרבי[4], המסביר את שיטת הרמב"ם בענין, על פי תורת הנגלה והחסידות.

הערות שוליים

  1. פ"ו מ"ד.
  2. אך דבש צרעים אינו אחד משבעת המשקים.
  3. ויקרא י"א ל"ח.
  4. לקוטי שיחות חלק ל"ז.