עוזיאל חזנוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 באחד הימים הגיעו אנשי היבסקציה והבולשת בראשות מפקדם האכזר טייטל, לערוך חיפוש בבית הכנסת. הם בדקו כל פינה בישיבה, ולשמחת לבם גילו סלים מלאים ב[[מצות]] שמורה שנאפו עבור תלמידי הישיבה. אמנם הם לא החרימו את המצות, אבל כעבור זמן קצר הופיעה ידיעה ראשית בכל העיתונים המקומיים על החיפוש בבית הכנסת, כאשר צויין בהבלטה גם על סלי המצות.
-בסיום החיפוש החלה חקירה קשה וצולבת. ר' עוזיאל שבעוד כמה ימים ימלאו לו עשרים, נחקר אף הוא. אולם הוא ואחיו התמימים לא נשברו; מבעוד מועד הכינו גירסה משלהם לעובדת הימצאותם יחדיו: “אנחנו לומדים לבד, הורינו שולחים לנו כסף ומוצרי מזון, וכך אנו אוכלים וקונים בגדים. אין לנו מנהלים או מורים ואיש לא ביקש מאתנו לבא לפה". התמימים ידעו כי מילה אחת שלא במקום, יכולה לפגוע חס ושלום בהם ובראשי הישיבה.
+בסיום החיפוש החלה חקירה קשה וצולבת. ר' עוזיאל שבעוד כמה ימים ימלאו לו עשרים, נחקר אף הוא. אולם הוא ואחיו התמימים לא נשברו; מבעוד מועד הכינו גירסה משלהם לעובדת הימצאותם יחדיו: "אנחנו לומדים לבד, הורינו שולחים לנו כסף ומוצרי מזון, וכך אנו אוכלים וקונים בגדים. אין לנו מנהלים או מורים ואיש לא ביקש מאתנו לבא לפה". התמימים ידעו כי מילה אחת שלא במקום, יכולה לפגוע חס ושלום בהם ובראשי הישיבה.
 בתום החיפושים והחקירות הודיעו אנשי המשטרה כי מי שעוד לא מלאו לו 18 שנים, אסור לו על פי החוק ללמוד תורה, ועל כן הם מחויבים לעזוב את העיר בתוך שלושה ימים. הרשעים הלכו לדרכם, והתמימים הבינו כי עליהם להסתלק מהמקום בהקדם האפשרי. עד שלהי חודש ניסן, עזבו כל התמימים את העיר, והם התפזרו למקומות שונים קבוצות קבוצות. ר' עוזיאל עצמו המשיך בנדודיו במטרה להוסיף וללמוד.
@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 ==כמעט ונתפס==
-המעקבים אחרי ר' עוזיאל הלכו והתהדקו, והפחד היה נורא. היו תקופות שהתחבא במרתף הבית במשך חודשים ארוכים עד יעבור זעם. בנתיים רעייתו הינדא נאלצה למכור סיכות ראש בשוק כדי לפרנס בדוחק את המשפחה. “אבא התחבא במרתף זמן ממושך עד שהבין כי החיפושים אחריו פחתו, אלא שזמן קצר לאחר מכן שוב נאלץ היה לרדת למרתף. היו אלו ימים קשים לו, לאמא ולנו הבנות הקטנות", מספר הגב' בתיה קלמנסון בהתרגשות.
+המעקבים אחרי ר' עוזיאל הלכו והתהדקו, והפחד היה נורא. היו תקופות שהתחבא במרתף הבית במשך חודשים ארוכים עד יעבור זעם. בנתיים רעייתו הינדא נאלצה למכור סיכות ראש בשוק כדי לפרנס בדוחק את המשפחה. "אבא התחבא במרתף זמן ממושך עד שהבין כי החיפושים אחריו פחתו, אלא שזמן קצר לאחר מכן שוב נאלץ היה לרדת למרתף. היו אלו ימים קשים לו, לאמא ולנו הבנות הקטנות", מספר הגב' בתיה קלמנסון בהתרגשות.
 באותה תקופה קשה החליף את שם משפחתו כדי לנסות לטשטש את זהותו על מנת שלא ייתפס. הוא החליף את שם משפחתו האמיתי שמיט ל'חזנוב'.
@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 כשהגיעה בתו הבכורה רבקה לגיל בית ספר, נמנע מלשולחה ללימודים ב'שקולע' כדי שלא ייכנס בה מהחינוך הקומוניסטי הכפרני. אולם כשיד הקומוניסטים החלה הלכה והיתה קשה יותר ויותר, שלח אותה לבית הספר, אך עשה כל מאמץ כדי שלא תגיע ללימודים בשבת.
-המשטרה החשאית הלכה והחריפה את המעקבים אחרי יהודים שומרי מצוות בכלל ואחרי חסידי ליובאוויטש בפרט. לדאבון לב, היו יהודים שלא עמדו בלחץ הכבד שהופעל עליהם, והם הפכו ל"[[מוסר]]ים". פעם גם ר' עוזיאל כמעט ונתפס בחכתו של [[איצ'ה המוסר]]. מספרת הבת בתיה: “הייתי אז ילדה קטנה, כשבאחד הימים ניגש אלי ברחוב הסמוך לביתינו יהודי ששאל אותי איפה גרים ההורים. עוד בטרם הספקתי לענות לו, ודודי הרב שמואל שטיינהארט בא ממול וצעק לעברי שלא אענה לו ולהתרחק ממנו. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, אך הדוד לא הרפה וצעק ‘אמא שלך קוראת לך, רוצי הביתה'. רצתי כש'המוסר' רץ בעקבותיי.
+המשטרה החשאית הלכה והחריפה את המעקבים אחרי יהודים שומרי מצוות בכלל ואחרי חסידי ליובאוויטש בפרט. לדאבון לב, היו יהודים שלא עמדו בלחץ הכבד שהופעל עליהם, והם הפכו ל"[[מוסר]]ים". פעם גם ר' עוזיאל כמעט ונתפס בחכתו של [[איצ'ה המוסר]]. מספרת הבת בתיה: "הייתי אז ילדה קטנה, כשבאחד הימים ניגש אלי ברחוב הסמוך לביתינו יהודי ששאל אותי איפה גרים ההורים. עוד בטרם הספקתי לענות לו, ודודי הרב שמואל שטיינהארט בא ממול וצעק לעברי שלא אענה לו ולהתרחק ממנו. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, אך הדוד לא הרפה וצעק ‘אמא שלך קוראת לך, רוצי הביתה'. רצתי כש'המוסר' רץ בעקבותיי.
-“כעבור כמה ימים הגיעו אנשי המשטרה החשאית לעצור את אבא, אולם הם טעו בכתובת והגיעו אל השכן הגוי. לשמחתנו זה לא גילה איפה אנחנו גרים, ולא רק זאת, אלא מיד לאחר שעזבו את ביתו, הוא מיהר להודיע לאבא כי מחפשים אחריו. אבא הבין כי הוא על הכוונת, ומיד הוא נסע יחד עם המשפחה לעיירה נידחת בשם קרוקול, שם היינו המשפחה היהודית היחידה"...
+"כעבור כמה ימים הגיעו אנשי המשטרה החשאית לעצור את אבא, אולם הם טעו בכתובת והגיעו אל השכן הגוי. לשמחתנו זה לא גילה איפה אנחנו גרים, ולא רק זאת, אלא מיד לאחר שעזבו את ביתו, הוא מיהר להודיע לאבא כי מחפשים אחריו. אבא הבין כי הוא על הכוונת, ומיד הוא נסע יחד עם המשפחה לעיירה נידחת בשם קרוקול, שם היינו המשפחה היהודית היחידה"...
 ==שוחט ליובאוויטשי==
@@ שורה 77: / שורה 77: @@
 מעז יצא מתוק. כשנה לאחר מכן ארגנו בעלי האיטליזים ב[[קראון הייטס]] [[שחיטת ליובאוויטש]], כאשר השוחטים הראשונים היו: ר' עוזיאל ור' [[ישראל שמעון קלמנסון]]. מאז היתה לו פרנסה מכך במשך שנים רבות.
-כשהגיע לגיל 65 ביקש לצאת לפנסיה. כחסיד ומקושר לא עשה דבר מבלי לשאול קודם לכן את הרבי, והתשובה היתה מפתיעה מאוד: “הרי אנו באותו גיל, כל זמן שאני עובד גם אתה יכול לעבוד", ענה הרבי. ר' עוזיאל כחייל ממושמע המשיך בעבודת השחיטה. לאחר זמן מה, שוב ביקש לפרוש מהעבודה, והרבי אמר לו: אני מבוגר ממך, ומותר לך לציית לי.
+כשהגיע לגיל 65 ביקש לצאת לפנסיה. כחסיד ומקושר לא עשה דבר מבלי לשאול קודם לכן את הרבי, והתשובה היתה מפתיעה מאוד: "הרי אנו באותו גיל, כל זמן שאני עובד גם אתה יכול לעבוד", ענה הרבי. ר' עוזיאל כחייל ממושמע המשיך בעבודת השחיטה. לאחר זמן מה, שוב ביקש לפרוש מהעבודה, והרבי אמר לו: אני מבוגר ממך, ומותר לך לציית לי.
 באחת הפעמים שדובר אודות הפרישה, הרבי אמר כי בשביל הבריאות טוב לו שימשיך לעבוד. רק כאשר הגיע לגיל שבעים וחמש, והמשחטה בה עבד נסגרה, הפסיק לעבוד.
@@ שורה 87: / שורה 87: @@
 ==פטירתו==
-ר' עוזיאל חזנוב זכה לשיבה טובה, ומחשבתו היתה צלולה עד ליומו האחרון בהיותו בן 97. “הוא המשיך לספר סיפורים חסידיים כפי שנהג כל השנים, והמשיך ללמוד באופן קבוע ב[[כולל תפארת זקנים]]", מספרת הבת. “יום לפני פטירתו הוא עוד למד בכולל".
+ר' עוזיאל חזנוב זכה לשיבה טובה, ומחשבתו היתה צלולה עד ליומו האחרון בהיותו בן 97. "הוא המשיך לספר סיפורים חסידיים כפי שנהג כל השנים, והמשיך ללמוד באופן קבוע ב[[כולל תפארת זקנים]]", מספרת הבת. "יום לפני פטירתו הוא עוד למד בכולל".
 בבוקרו של יום חמישי [[י"ט טבת]] [[תשנ"ט]], הוא חש ברע והובהל לבית רפואה, שם השיב את נשמתו כעבור שעות אחדות.