אפרים וולף – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "’" ב־"'"
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "“" ב־"""
שורה 2: שורה 2:
הרב '''אפרים וולף''' נולד ביום [[כ"א מנחם אב]] בשנת [[תר"פ]], בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.  
הרב '''אפרים וולף''' נולד ביום [[כ"א מנחם אב]] בשנת [[תר"פ]], בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.  


למעלה מחמישים שנה היה ר' אפרים וולף בראש העסקנות החב"דית הציבורית בארץ הקודש. ר' אפרים היה [[חסיד]] ישר וצנוע, בר דעת, משכיל, נעים הליכות, איש צנוע, נחבא אל הכלים, ולעתים קרובות גם [[שליח]] נאמן ודיסקרטי מטעם [[הרבי]] לפעילויות רבות ומגוונות בענייני הכלל והפרט, שרובן עוד חסויות. הרב אפרים וולף ע"ה זכה ליחס מיוחד עוד מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שכינהו “ידידי, תלמידי האהוב ונחמד ומוכתר במעלות היראת שמים והתמימות ובעל מזג טוב..."
למעלה מחמישים שנה היה ר' אפרים וולף בראש העסקנות החב"דית הציבורית בארץ הקודש. ר' אפרים היה [[חסיד]] ישר וצנוע, בר דעת, משכיל, נעים הליכות, איש צנוע, נחבא אל הכלים, ולעתים קרובות גם [[שליח]] נאמן ודיסקרטי מטעם [[הרבי]] לפעילויות רבות ומגוונות בענייני הכלל והפרט, שרובן עוד חסויות. הרב אפרים וולף ע"ה זכה ליחס מיוחד עוד מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שכינהו "ידידי, תלמידי האהוב ונחמד ומוכתר במעלות היראת שמים והתמימות ובעל מזג טוב..."


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
שורה 21: שורה 21:
מאטווצק נסע ר' אפרים לוילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.  
מאטווצק נסע ר' אפרים לוילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.  


כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת [[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. שם הכיר את הרה"ח ר' [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, ניכר כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.
כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. שם הכיר את הרה"ח ר' [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, ניכר כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.


===נישואיו===
===נישואיו===
בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: “איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.  
בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.  


בראש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, בראש חודש מנחם-אב תש"ב נכנסו השניים בברית הנישואין. לאחר נישואיו המשיך ר' אפרים לשקוד על לימודיו, וזאת על פי הוראתו של הרבי הריי"צ אליו.
בראש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, בראש חודש מנחם-אב תש"ב נכנסו השניים בברית הנישואין. לאחר נישואיו המשיך ר' אפרים לשקוד על לימודיו, וזאת על פי הוראתו של הרבי הריי"צ אליו.
שורה 31: שורה 31:
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]].  
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]].  


כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"ץ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של [[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי ארץ הקודש על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.  
כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"ץ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי ארץ הקודש על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.  


בשנת תש"ט עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.
בשנת תש"ט עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.
שורה 38: שורה 38:
הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים' לוד.  
הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים' לוד.  


הרב אפרים ע"ה נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת “תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד.
הרב אפרים ע"ה נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת "תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד.


==עסקנות ציבורית==
==עסקנות ציבורית==
שורה 51: שורה 51:
ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמא: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת הגישו לו התמימים עצומה בה הם מבקשים שיותקן מיזוג בזא"ל הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו.  
ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמא: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת הגישו לו התמימים עצומה בה הם מבקשים שיותקן מיזוג בזא"ל הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו.  


ר' אפרים גילם באישיותו ובכל הווייתו דמות של עסקן חסידי למופת, כאשר הדגש הוא על ההגדרה “חסידי", מן הסוג שהוא נדיר ביותר בזמננו.  
ר' אפרים גילם באישיותו ובכל הווייתו דמות של עסקן חסידי למופת, כאשר הדגש הוא על ההגדרה "חסידי", מן הסוג שהוא נדיר ביותר בזמננו.  


במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת.
במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת.