אתרוג קלבריה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
(←פרדסי אתרוגים בכפר חב"ד: צריך לנסח. כנראה את כל הערך) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==פרדסי אתרוגים בכפר חב"ד== | ==פרדסי אתרוגים בכפר חב"ד== | ||
ב[[כפר חב"ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט"ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, נידב מספר עצות, והלך לדרכו. | |||
כך קמו פרדסי האתרוגים הראשונים בכפר חב"ד. אז, לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית. | |||
כך קמו פרדסי האתרוגים הראשונים בכפר חב"ד. אז, לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית. | |||
==הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל== | ==הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל== | ||
גרסה מ־14:29, 29 באפריל 2014
חסידי חב"ד מקפידים לברך על אתרוג שהגיע מדרום איטליה דווקא הנקראים: "אתרוגי קלבריה" או: "אתרוגי יאנווע".
רקע
אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.
גם שו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".
מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. הרבי מלך המשיח מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר ‘משמני הארץ יהיה מושבך' (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו"ר הזקן: כי כשאמר הקב"ה למשה רבנו ‘ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה. על כן נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלברי, כפי המובא בספר המנהגים: קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן - בעל התניא והשו"ע - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו.
חב"ד ואתרוגי קלבריה
במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת ד' מינים את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם ‘קאלאבער' ע"ש מקום גידולם, או בשם ‘יאנובער' ע"ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ".
החסיד הנודע הרב ישראל ג'ייקובסון היה סוחר אתרוגים, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי לקחת ‘גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב.
בעיות שהתעוררו לפתע
בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים. עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים. והנה לפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - כיאה לפירות מטופחים היטב. התופעה הדליקה ‘נורות אדומות' אצל מספר אנשים, ואלה מיהרו לכתוב על כך לרבי.
עדות ראשונה לחששות אלו נמצאת במכתב מחורף שנת תשי"ג אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב מרדכי פרלוב ע"ה שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוו"ד... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..." (חלק ז' עמ' קס).
מכתב נוסף שלח רבו של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק ע"ה. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה.
בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' ישראל ג'יקובסון - שהיה לו יד ורגל בענייני האתרוגים באיטליא - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו.
מצוייד בהוראות והנחיות הרבי כיצד לפעול יצא ר' ישראל לאיטליה. בהגיעו, חקר ודרש אחר דרכי הגידול, ביקר במטעים ואסף כל פיסת מידע שתסייע בבדיקה. מסקנותיו של ר' ישראל אכן אימתו את החששות! מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה.
ר' ישראל דיווח על ממצאיו לרבי. בעקבות זאת הורה הרבי כי מעתה ואילך ניתן לקחת רק ממטעים שהנם תחת השגחת שני רבנים תושבי המקום. נוסף לכך - בשעת הקטיף - צריכים להיות נוכחים שני עדים על כל עץ - שיאשרו שאתרוגים אלו נקטפו מעץ ללא חשש הרכבה.
פרדסי אתרוגים בכפר חב"ד
בכפר חב"ד ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת תשט"ו הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' אליהו ריבקין ור' לייב פרמן. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, נידב מספר עצות, והלך לדרכו.
כך קמו פרדסי האתרוגים הראשונים בכפר חב"ד. אז, לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית.
הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל
במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה
ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה.
בסביבות קיץ תשט"ז הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו בארץ, במעמד מרגש בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני אנ"ש בעת ההיא - הרה"ג ר' שניאור זלמן גרליק ע"ה, רבו של כפר חב"ד, הרה"ג ר' דוד חנזין ע"ה, והרה"ח ר' אברהם פריז ע"ה.
הרב אלבוים בישר בשמחה לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז אייר תשט"ז כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה לכפר חב"ד כי ‘שם צוה ה' את הברכה עד העולם'.
בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם שמואל גרליק ע"ה שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה.
כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. אמנם אין להם את מעלת ‘משמני הארץ יהיה מושבך', אך לפחות אלה הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. מעתה, יוכלו חסידי חב"ד לקנות אתרוג מהודר במקום בטוח, בשעה שהמצב באיטליא הלך והתערפל.
ראשיתך מצער
מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם.
כאמור, האתרוג הינו פרי הדר, אך דרך הגידול שלו שונה בתכלית מגידלוי ‘אחיו' ההדרים משום השימוש הפוטנציאלי בו - כחלק מארבעת המינים.
בשנת תשכ"ג נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וביחידות נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים.
הרב ריבקין ע"ה נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו ארצה הזמין שני עדים - הרב מרדכי אשכנזי והרב משה סלונים ע"ה, ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי.
בשנת תנש"א נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת ‘אראנו נפלאות' וישנו השנה ‘שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ"ש.
הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 00: 2 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא.
כיום כול פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי.
נתינת האתרוג לרבי
הרב אליהו ריבקין שלח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת תשי"ט. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב.
בכל שנה מונתה משלחת מכובדת שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. ועד כפר חב"ד היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה הנגריה בבית הספר למלאכה. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות.
הרב שמעון בקרמן, שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. בפעם הראשונה שהצטרף למשלחת היה בשנת תשכ"ו, ומשנת תשל"ו ואילך הגיש את האתרוג לרבי כל שנה.