שמיטה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-") |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===לפני שנת השמיטה=== | ===לפני שנת השמיטה=== | ||
מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו<REF>הלכות הלוואה, לח.</REF> וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש־השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"<ref>הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86.</ref>. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"<ref>שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.</ref>, אך ממה שכתב שם<ref>בסעיף לו.</ref> "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"<ref>כמש"ש בסעיף לה.</ref>, אלא יש לנהוג כן לכתחילה<ref>[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.</ref>. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"<ref>[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי ב[[ערב ראש השנה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת־נדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול | מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו<REF>הלכות הלוואה, לח.</REF> וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש־השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"<ref>הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86.</ref>. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"<ref>שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.</ref>, אך ממה שכתב שם<ref>בסעיף לו.</ref> "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"<ref>כמש"ש בסעיף לה.</ref>, אלא יש לנהוג כן לכתחילה<ref>[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.</ref>. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"<ref>[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי ב[[ערב ראש השנה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת־נדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע אדמו"ר הזקן - לפני התרת־נדרים).</ref>. | ||
== אופן עשיית הפרוזבול == | == אופן עשיית הפרוזבול == | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על־ידי חתימה ועל־ידי שליח לחתימה וכו'<ref>[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.</ref>. | אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על־ידי חתימה ועל־ידי שליח לחתימה וכו'<ref>[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.</ref>. | ||
מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן | מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן - תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי אדמו"ר הזקן ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית<ref>[[לקוטי שיחות]], שם</ref>. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־18:27, 13 במרץ 2014
שמיטה היא כל שנה שביעית. בשנה זו נוהגי דיני הלכתיים רבים, מכח מצוות התורה להשבית את הקרקע בשנה השביעית.
שמיטת כספים
אחד מדיני השמיטה, היא מצוות התורה להשמיט כספים. על אף שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג שיש שם שמיטת קרקע. שהרי ישוב הקרקע לבעליו בלא כסף, תקנו חכמים שגם בזמן הזה תהא נוהגת מצווה זו כדי שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מישראל.
לווה שלווה מחבירו עד סוף שנת השביעית, ועברה עליו סיום שנת השביעית, מחויב המלווה להשמיט את החוב ולא לגבות את חובו.
זמן עריכת הפרוזבול
הרבי הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת השנה והן בסופה.
בסוף שנת השמיטה
מכיון שיש הסוברים[1] אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת תשמ"ז לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית.
אך גם בשנת תשמ"ו עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים.
לפני שנת השמיטה
מצוה לפרסם דעת רבינו הזקן בשולחנו[2] וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש־השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"[3]. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"[4], אך ממה שכתב שם[5] "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"[6], אלא יש לנהוג כן לכתחילה[7]. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"[8].
אופן עשיית הפרוזבול
אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על־ידי חתימה ועל־ידי שליח לחתימה וכו'[9].
מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן - תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי אדמו"ר הזקן ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית[10].
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ הרמב"ם.
- ↑ הלכות הלוואה, לח.
- ↑ הערת הרבי הנדפסת בספר המנהגים, עמ' 86.
- ↑ שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.
- ↑ בסעיף לו.
- ↑ כמש"ש בסעיף לה.
- ↑ לקוטי שיחות, כד, עמ' 316.
- ↑ לקוטי שיחות, ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי בערבי ראשי שנים של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת־נדרים (פרט לערב ר"ה תשי"ב שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע אדמו"ר הזקן - לפני התרת־נדרים).
- ↑ לקוטי שיחות, כד, עמ' 316.
- ↑ לקוטי שיחות, שם