20,162
עריכות
מ (החלפת טקסט – ".ב" ב־". ב") |
מ (החלפת טקסט – ".ג" ב־". ג") |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד ב[[בישנקוביץ]] לאביו המשפיע החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] ולאמו צביה, ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ט]]. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן. | נולד ב[[בישנקוביץ]] לאביו המשפיע החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] ולאמו צביה, ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ט]]. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן. | ||
בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ לפתוח את סניף ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]] באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורום לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי ה[[ק.ג. ב.]] על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו. | בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ לפתוח את סניף ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]] באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורום לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי ה[[ק. ג. ב.]] על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו. | ||
לקראת שנת [[תרצ"ז]] החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב ב[[ריגא]] במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי ([[סרטיפיקט]]), ומשם המשיך את מסעו דרך [[וינה]] שם נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שב[[ירושלים]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[אלתר שימחוביץ']], ובירך אותו שיצליח בלימודו. | לקראת שנת [[תרצ"ז]] החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב ב[[ריגא]] במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי ([[סרטיפיקט]]), ומשם המשיך את מסעו דרך [[וינה]] שם נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שב[[ירושלים]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[אלתר שימחוביץ']], ובירך אותו שיצליח בלימודו. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ישב במאסר במשך מספר ימים. עם הקמת [[אחי תמימים ראשון לציון|סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית]] בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה. | לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ישב במאסר במשך מספר ימים. עם הקמת [[אחי תמימים ראשון לציון|סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית]] בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה. | ||
בשנת [[תשי"ב]] נולד בנו הראשון, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) שנפטר בנסיבות טראגיות במחנות ההגלייה של ה[[ק.ג. ב.]]. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב [[יעקב יוסף רסקין]] והדבר גרם נחת רוח רבה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=207 תצלום חילופי המכתבים] {{שטורעם}}}}. | בשנת [[תשי"ב]] נולד בנו הראשון, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) שנפטר בנסיבות טראגיות במחנות ההגלייה של ה[[ק. ג. ב.]]. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב [[יעקב יוסף רסקין]] והדבר גרם נחת רוח רבה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=207 תצלום חילופי המכתבים] {{שטורעם}}}}. | ||
בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם נשאר לגור עד לפטירתו ב[[ז' כסלו]] [[תשס"ו]]. | בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם נשאר לגור עד לפטירתו ב[[ז' כסלו]] [[תשס"ו]]. |
עריכות