יחזקאל אברמסקי – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־"" |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקרית גת.}}. | ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקרית גת.}}. | ||
נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]] | נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]] בן תשעים שנה, ונטמן ב[[הר המנוחות]]. | ||
==הקשר עם חב"ד== | ==הקשר עם חב"ד== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, אדמו"ר הריי"צ היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערת שוליים|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}. | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, אדמו"ר הריי"צ היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערת שוליים|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}. | ||
היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרה"ח ר' רפאל כהן ז"ל{{הערת שוליים|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן | היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרה"ח ר' רפאל כהן ז"ל{{הערת שוליים|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן ראה בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני ע"י אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?"..רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני ע"י כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}} | ||
==בלונדון== | ==בלונדון== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==נלחם עבור תקנות הרבי== | ==נלחם עבור תקנות הרבי== | ||
הידידות שהיתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון | הידידות שהיתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבנים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד [[מבצע תפילין]]. | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ב]] בא על החתום | ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ב]] בא על החתום ביחד עם [[שלמה זלמן אוירבך|הגרש"ז אויערבך]] ו[[יוסף שלום אליישיב|הגרי"ש אלישיב]] ועוד, על הכרוז לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. | ||
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הגאון כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו". | כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הגאון כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו". | ||