לקוטי שיחות – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " אדמו"ר שליט"א " ב־" הרבי "
שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 5: שורה 5:


==מבנה הסדרה==
==מבנה הסדרה==
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
הסדרה מורכבת מ-39 כרכים חוץ משבעה ספרי המפתחות {{הערה|חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.}}, כרך אחד של "לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]" (שהודפס מחדש כחלק מכרך ל"ט), אחד-עשרה כרכים של "לקוטי שיחות מועדים" וחמשה כרכים של "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]".
הסדרה מורכבת מ-39 כרכים חוץ משבעה ספרי המפתחות {{הערה|חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.}}, כרך אחד של "לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]" (שהודפס מחדש כחלק מכרך ל"ט), אחד-עשרה כרכים של "לקוטי שיחות מועדים" וחמשה כרכים של "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]".


שורה 20: שורה 20:
בסביבות [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. תבע הרבי רבות מהחסידים ללכת לומר דברי [[חסידות]] בבתי הכנסת, החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).
בסביבות [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. תבע הרבי רבות מהחסידים ללכת לומר דברי [[חסידות]] בבתי הכנסת, החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).


שנת [[תשכ"ג]], היתה שנת הק"ן להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.
שנת [[תשכ"ג]], היתה שנת הק"ן להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.


ארבעת הכרכים הראשונים נערכו ע"י הרה"ח אלי' חיים קארליבאך והרה"ח אוריאל צימער ונדפסו ע"י [[צא"ח]] ב[[ארה"ב]] ואח"כ נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]].
ארבעת הכרכים הראשונים נערכו ע"י הרה"ח אלי' חיים קארליבאך והרה"ח אוריאל צימער ונדפסו ע"י [[צא"ח]] ב[[ארה"ב]] ואח"כ נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]].
שורה 39: שורה 39:
העריכה כולה לוותה בהנחיות צמודות מ[[הרבי]], למשל מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. פעמים רבות הרבי ביקש להוריד ענינים שלמים שנכתבו בגוף השיחה אל ההערות, לשנות במקצת ציוני מראי מקומות, להחליף סוגריים לזוג מקפים ועוד.
העריכה כולה לוותה בהנחיות צמודות מ[[הרבי]], למשל מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. פעמים רבות הרבי ביקש להוריד ענינים שלמים שנכתבו בגוף השיחה אל ההערות, לשנות במקצת ציוני מראי מקומות, להחליף סוגריים לזוג מקפים ועוד.


הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ומודרניים ביותר, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות (לדוגמא - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובים בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.
הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ומודרניים ביותר, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות (לדוגמא - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובים בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.


==שפת הכתיבה==
==שפת הכתיבה==
שורה 54: שורה 54:
במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בד"כ ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו ע"י הרבי אח"כ והודפסו בספרי הלקוטי שיחות (והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י-יד), וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלה"ק וחלקם באידיש.
במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בד"כ ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו ע"י הרבי אח"כ והודפסו בספרי הלקוטי שיחות (והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י-יד), וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלה"ק וחלקם באידיש.


ב[[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית, והמשיך בזה עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ל"ט.
ב[[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית, והמשיך בזה עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ל"ט.


==הוצאות שונות לסדרה==
==הוצאות שונות לסדרה==