תקנת המשקה – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "כ"ק הרבי" ב־"הרבי"
שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 15: שורה 15:
ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה<REF>ראה בשיחת י"א ניסן תשמ"ח - התוועדויות תשמ"ח ח"ג עמ' 38 בהערה 19 (" . . ופשיטא – בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה – לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח – עמ' 173 ("ופשיטא – באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', עי"ז שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו"ב"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח תשי"ח ("וכאו"א באופן המתאים אליו, ז.א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפי' במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").</REF>.
ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה<REF>ראה בשיחת י"א ניסן תשמ"ח - התוועדויות תשמ"ח ח"ג עמ' 38 בהערה 19 (" . . ופשיטא – בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה – לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח – עמ' 173 ("ופשיטא – באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', עי"ז שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו"ב"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח תשי"ח ("וכאו"א באופן המתאים אליו, ז.א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפי' במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").</REF>.


ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס – (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)<REF>בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ"ג (נדפס ב'יגדיל תורה' ח"ג עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח"א עמ' רסו)): ". . כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועכ"פ לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכאו"א מהם שנהגו כנ"ל . .".
ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס – (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)<REF>בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ"ג (נדפס ב'יגדיל תורה' ח"ג עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח"א עמ' רסו)): ". . כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועכ"פ לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכאו"א מהם שנהגו כנ"ל . .".
עד"ז אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ". . תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). עד"ז גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה – הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.</REF>.
עד"ז אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ". . תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). עד"ז גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה – הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.</REF>.


שורה 82: שורה 82:
ג. פורים [[תשמ"א]] – אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות<REF>פורים הי' ביום שישי עש"ק פ' צו, אחר מנחה נכנס כ"ק אד"ש שוב – באופן פתאומי – לזאל למעלה ואמר מאמר דא"ח ד"ה "ליהודים היתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר כ"ק אד"ש לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.</REF>.
ג. פורים [[תשמ"א]] – אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות<REF>פורים הי' ביום שישי עש"ק פ' צו, אחר מנחה נכנס כ"ק אד"ש שוב – באופן פתאומי – לזאל למעלה ואמר מאמר דא"ח ד"ה "ליהודים היתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר כ"ק אד"ש לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.</REF>.


ד. פורים [[תשמ"ט]] – אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"<REF>בשיחת פורים תשמ"ט אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים – עכ"פ בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש") . . ועד"ז בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע" . . מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויה"ר שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת ש"פ תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת ש"פ ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).</REF>.
ד. פורים [[תשמ"ט]] – אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"<REF>בשיחת פורים תשמ"ט אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים – עכ"פ בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש") . . ועד"ז בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע" . . מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויה"ר שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת ש"פ תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת ש"פ ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).</REF>.


===המסקנה===
===המסקנה===
שורה 94: שורה 94:
כמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידן.
כמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידן.


כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אד"ש תשי"ז "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד א"ע למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)")<REF>נדפס באג"ק חי"ד עמ' תקיח-ט. עד"ז ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א תשמ"ט – ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו – שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון נה"ב שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם ע"י כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".</REF>.
כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אד"ש תשי"ז "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד א"ע למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)")<REF>נדפס באג"ק חי"ד עמ' תקיח-ט. עד"ז ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א תשמ"ט – ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו – שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון נה"ב שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם ע"י כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".</REF>.


==ראו גם==
==ראו גם==