אברהם דוד שלונסקי

תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת תשי"ב)

אברהם דוד שלונסקי (תר"ס-תשל"ג) היה משורר ישראלי ציוני, וממחדשי השפה העברית, נצר למשפחה מגזע חסידות חב"ד, ובן דוד שני של הרבי מליובאוויטש.

"	ב"ה, כ"ג סיון ה'תשל"ב ברוקלין, נ. י. ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי שלום וברכה! אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה – אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי – לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי'). כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, שאני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים – ובנוסח הידוע, באמונה שלימה – בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.	"
– מכתב הרבי אליו.

תולדות חייו

אברהם שלונסקי נולד בה' אדר שני תר"ס בעיר קריוקוב שבפרברי קרמנצ'וג, במזרח אוקראינה, להוריו טוביה וציפורה שלונסקי.

בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב אברהם דוד לאוואוט (סב סבו של הרבי), רבה של העיר ניקולייב.

בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר יקטרינוסלב. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי התנועה הציונית, אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד בתלמוד תורה המקומי, שם למד יחד עם בן דודו, הרבי מליובאוויטש.

אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום לימודיו בתלמוד תורה, שלחו להמשיך את חוק לימודיו בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התידד עם הרב נחום גורלניק, שהיה לימים מחשובי החסידים בכפר חב"ד וממייסדיו.

על אף שאביו רצה שימשיך את לימודיו באחד הסניפים של ישיבת תומכי תמימים, אמו התנגדה באופן נחרץ, ובסופו של דבר, לאחר חגיגת בר המצווה שלו בה השתתפו נכבדי העיר וביניהם הרב לוי יצחק שניאורסון, נשלח אברהם הצעיר ללמוד בגימנסיה העברית "הרצל" בתל אביב.

לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ברוסיה, אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב.

ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת תרפ"א עלה מרוסיה לארץ הקודש והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע בתל אביב והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר.

אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של תל אביב, נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב פינייע אלטהויז והמשורר חהב"די צבי מאיר שטיינמיץ, ביקר אצלהם בסעודות שבת יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל בבית הכנסת חב"ד שברחוב 'נחלת בנימין', ובהתוועדויות החסידיות שהתקיימו בכפר חב"ד.

בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל הרבי ונכנס ליחידות שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב...".

בשנת תרצ"ג התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת תרצ"ו נולדה בתם רות (שאר בשרו היחיד של שלונסקי).

שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה בט"ז אייר תשל"ג, ונטמן בבית העלמין בקרית שאול שבצפון תל אביב.

בהוראת הרב חדקוב, דאג הרב אפרים וולף לאמירת קדיש ומשניות אחר הנפטר.

קשריו החב"דיים

בגיליון כ"ג מנחם אב תרע"ב, במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר אברהם שלונסקי בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

פועלו הספרותי

אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית, ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו למשיח ולרוחניות.

על תרגומיו החב"דיים נמנים:

• קול קורא: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה'.
• חיים גראביצער.

לקריאה נוספת

• המשורר אברהם שלונסקי והרבי - מאת הרב שניאור זלמן ברגר