19,297
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מאין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
טרם פטירת סבו - אברהם דוד - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (כי אביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | טרם פטירת סבו - אברהם דוד - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (כי אביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | ||
בשנת [[תרמ"ו]] נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) ליב, בתרס"א נפטר ממחלת הטיפוס ל"ע. פטירתו של הבן הצעיר גרמה | בשנת [[תרמ"ו]] נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) ליב, בתרס"א נפטר ממחלת הטיפוס ל"ע. פטירתו של הבן הצעיר גרמה לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו כ"ק אדמו"ר הרש"ב (בט' ניסן תרס"א) מכתב תנחומין {{הערה|אג"ק אדמו"ר הרש"ב ח"א עמוד רנ"א}}. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
בהיות רבי לוי יצחק סמוך על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, [[הרבי]], בי"א ניסן שנת תרס"ב. | בהיות רבי לוי יצחק סמוך על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, [[הרבי]], בי"א ניסן שנת תרס"ב. | ||
ברית המילה התקיימה ביום ח"י ניסן ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של ר' אביו לוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. [[ר' לוי'ק]] חגג באותו היום את יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ ח"ב עמ' 337 וב"ימי מלך" ח"א פרק ד'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]] שו"ב מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לעמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי{{הערה|ראה לעיל}}. | ברית המילה התקיימה ביום ח"י ניסן ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של ר' אביו לוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. [[ר' לוי'ק]] חגג באותו היום את יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ ח"ב עמ' 337 וב"ימי מלך" ח"א פרק ד'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]] שו"ב מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לעמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי{{הערה|ראה לעיל}}. | ||
[[הרבי]] היה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, כמה שבועות בסיום חדשי ה[[קיץ]], וזוגתו הרבנית מרת רחל הי”ד, הייתה מטפלת בהרבי{{הערה|מתוך יומן שכתב הרבי בעצמו}}. | [[הרבי]] היה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, כמה שבועות בסיום חדשי ה[[קיץ]], וזוגתו הרבנית מרת רחל הי”ד, הייתה מטפלת בהרבי{{הערה|מתוך יומן שכתב הרבי בעצמו}}. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
[[הרבי]] לימד את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות "[[רחמנא דעני]]", ביום שמחת תורה [[תש"כ]]{{הערה|לאחר ההתוועדות הגיע הרה"ת ר' [[יהודה לייב ראסקין]] לבית הרבנית וניגן בפניה את הניגון, הרבנית זיהתה מיד, ואמרה שזה הניגון של האבא שלה}}. | [[הרבי]] לימד את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות "[[רחמנא דעני]]", ביום שמחת תורה [[תש"כ]]{{הערה|לאחר ההתוועדות הגיע הרה"ת ר' [[יהודה לייב ראסקין]] לבית הרבנית וניגן בפניה את הניגון, הרבנית זיהתה מיד, ואמרה שזה הניגון של האבא שלה}}. | ||
ב[[התוועדות]] | ב[[התוועדות]] שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג אלול - תשמ"ט ביאר הרבי באריכות את המשמעות של השם "מאיר שלמה": | ||
''...וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"ר מוהר"ש,ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיו"ב. | ''...וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"ר מוהר"ש,ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיו"ב. | ||
''אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר היתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'.'' | ''אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר היתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'.'' | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
תמונתו של ר' מאיר שלמה - נמצאה בדירת בתו [[הרבנית חנה]] שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז|ז]] ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" (זהו הסבא). | תמונתו של ר' מאיר שלמה - נמצאה בדירת בתו [[הרבנית חנה]] שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז|ז]] ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" (זהו הסבא). | ||
לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]] - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב{{הערת שוליים|בשם הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]].}}. התמונה נדפסה לראשונה | לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]] - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב{{הערת שוליים|בשם הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]].}}. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "[[צדיק למלך]]". | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||