ה' אחד (קריאת שמע): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שלום העביר את הדף הוי' אחד (בק"ש) לה' אחד (קריאת שמע)) |
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
:*'''ד'''' רוחות השמים. | :*'''ד'''' רוחות השמים. | ||
בחסידות מובא שה'''ח''' שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים ב'''אחד'''. "דהיינו, שנעשה התחברות עצמות אוא"ס קדוש ומובדל | בחסידות מובא שה'''ח''' שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים ב'''אחד'''. "דהיינו, שנעשה התחברות עצמות אוא"ס קדוש ומובדל בחינת אלף פלא - בז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם". | ||
כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים ש[[הוי']] הוא אחד, ואף על פי ש[[בריאת העולם|ברא עולם]] וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד. | כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים ש[[הוי']] הוא אחד, ואף על פי ש[[בריאת העולם|ברא עולם]] וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==הפעולה== | ==הפעולה== | ||
פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב כל עלמין - הוי' - בתוך הממלא כל עלמין - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - {{ציטוטון| | פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב כל עלמין - הוי' - בתוך הממלא כל עלמין - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - {{ציטוטון|בחינת הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחינת דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד}}. | ||
והכל כלול ב'''אל"ף''' שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות". | והכל כלול ב'''אל"ף''' שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות". | ||
גרסה מ־00:20, 14 במרץ 2014
בקריאת שמע אומרים "הוי' אחד".
פירוש המילות
כוונת התיבה אחד היא ראשי תיבות:
- אלופו של עולם.
- ח - ז' רקיעים וארץ.
- ד' רוחות השמים.
בחסידות מובא שהח שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים באחד. "דהיינו, שנעשה התחברות עצמות אוא"ס קדוש ומובדל בחינת אלף פלא - בז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם".
כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים שהוי' הוא אחד, ואף על פי שברא עולם וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד.
ההתבוננות
ההתבוננות היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם באין ערוך אליו ית', וזה יגרום לאחר מכן ל"ואהבת את הוי' אלקיך וגו'".
הוי' אחד הוא המשכת דעת עליון שענינה הוא יחודא עילאה, שנקרא גם כן בשם ים - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים במקוה, ונמנים במנין הארבעים סאה.
הפעולה
פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב כל עלמין - הוי' - בתוך הממלא כל עלמין - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - "בחינת הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחינת דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד".
והכל כלול באל"ף שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות".
והיינו, שהעולם כלל אינו במציאות כנגד הבורא שהוא "לא שניתי", ו"אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם" באותו אופן ללא שינוי והתפעלות מהנבראים, שאינם קיימים גם כעת לגביו.
בציצית
בציצית יש ל"ט כריכות, כמנין הוי' אחד.