סעודת משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (זקוק לתוספת) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר בתוכן ע"פ ביאורי הרבי, ומ"מ בתורת חב"ד.}} | |||
'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}. | '''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}. | ||
==מקור הסעודה== | ==מקור הסעודה== | ||
המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמור"י חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/22 סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}} | המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמור"י חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/22 סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}. | ||
המנהג מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אע"פ שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}}} | המנהג מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אע"פ שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}.}}. | ||
==שם הסעודה== | ==שם הסעודה== | ||
[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח {{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז}} וזה שמה הנפוץ. הסיבה לשם זה, היא "כי באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח". פסח הוא חג האמונה בגאולת העבר, ותקווה לגאולת העתיד. | [[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח {{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}} וזה שמה הנפוץ. הסיבה לשם זה, היא "כי באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח". פסח הוא חג האמונה בגאולת העבר, ותקווה לגאולת העתיד. | ||
==מנהגי הסעודה== | ==מנהגי הסעודה== | ||
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שותים בסעודה זו [[ארבע כוסות]] של יין, כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ס' כו] אוצר מנהגי חב"ד}}. ע"פ תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח". | למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שותים בסעודה זו [[ארבע כוסות]] של יין, כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ס' כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. ע"פ תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח". | ||
[[הרבי]] הורה כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת. | [[הרבי]] הורה כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת. | ||
בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח, וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). אדמו"ר שליט"א מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו. | בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח (בדרך כלל בניגון [[ניע זוריטשע חלופטשי]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). אדמו"ר שליט"א מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו. | ||
כמו כן נהוג אצל הרבי לשיר את ניגוני הסבא משפולי שמניגוניו הוא ה[[ניגון הופ קוזק]]. | |||
===בחסידויות שונות=== | ===בחסידויות שונות=== | ||
| שורה 23: | שורה 26: | ||
ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}. | ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}. | ||
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה" {{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט}}. | יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה" {{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 30: | שורה 33: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד | * '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד. | ||
* '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט | * '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־23:25, 13 באפריל 2013
סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות)[1].
מקור הסעודה
המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב[2].
המנהג מופיע גם בספר "מעשה רב" שנדפס בתקצ"ב כמנהג של הגאון מוילנא[3].
שם הסעודה
הבעל שם טוב קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח [4] וזה שמה הנפוץ. הסיבה לשם זה, היא "כי באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח". פסח הוא חג האמונה בגאולת העבר, ותקווה לגאולת העתיד.
מנהגי הסעודה
למנהג חב"ד שותים בסעודה זו ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[5]. ע"פ תקנת האדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי תומכי תמימים בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".
הרבי הורה כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.
בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח (בדרך כלל בניגון ניע זוריטשע חלופטשי), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). אדמו"ר שליט"א מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.
כמו כן נהוג אצל הרבי לשיר את ניגוני הסבא משפולי שמניגוניו הוא הניגון הופ קוזק.
בחסידויות שונות
כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה הרבי לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.
בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך ברכת המזון נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר תפילת מנחה מתקיים טיש נעילת החג (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. בחסידות ללוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.
בחסידות ברסלב כינו סעודה זו בשם סעודת הבעל שם טוב זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל.[6]. יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה" [7].
קישורים חיצוניים
- כך החלה "סעודת משיח" - סקירה היסטורית -
- סעודת משיח על תקנת הבעל שם טוב לערוך ביום האחרון של פסח "סעודת משיח" - תבנית:חב
לקריאה נוספת
- מנהג ישראל תורה, עמ' שלד.
- נטעי גבריאל - פסח, חלק ג, עמ' עט.
הערות שוליים
הערות שוליים
- ↑ למרות שבכל יום טוב שלא חל בשבת די לפי ההלכה בשתי סעודות ואין חיוב לאכול סעודה שלישית. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה
- ↑ אדמו"ר הריי"צ מביא זאת בשם קודמיו אדמור"י חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין סעודת משיח, אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז
גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז. - ↑ "וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אע"פ שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, זולקווא, תקס"ח, סימן קפג, באתר HebrewBooks, וכן בספר יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה, באתר HebrewBooks.
- ↑ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז.
- ↑ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, ס' כו אוצר מנהגי חב"ד.
- ↑ נסיעת הבעש"ט, אתר "שער ברסלב". ראו גם: שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים - למועדים, פסח.
- ↑ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכט.