משה יהודה לייב לנדא – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
עד פטירת אביו ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] שימש ר' משה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר פטירת אביו, החל למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת [[הרבי מלך המשיח]], שבתקופת התמנותו לרב העיר התבטא על כך במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שהוא [[רב]] בעיר ואם בישראל...".  
עד פטירת אביו ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] שימש ר' משה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר פטירת אביו, החל למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת [[הרבי מלך המשיח]], שבתקופת התמנותו לרב העיר התבטא על כך במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שהוא [[רב]] בעיר ואם בישראל...".  


[[קובץ:הכשר לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חותמת הכשרות של הרב לנדא]]
==המינוי לרבנות==
==המינוי לרבנות==
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד גור: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד גור: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.
שורה 13: שורה 14:
שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, לרב מרכז העיר. ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לר' [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.
שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, לרב מרכז העיר. ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לר' [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.


הרב הוא זקן רבני חב"ד בארץ ישראל ועומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת כשרות מהודרת ביותר. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי בני ברק על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא.  
הרב הוא זקן רבני חב"ד בארץ ישראל ועומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת כשרות מהודרת ביותר. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי בני ברק על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא.
 
==משפחתו==
==משפחתו==
;בניו
;בניו