19,210
עריכות
←ביוגרפיה: הרחבה סדר
אין תקציר עריכה |
(←ביוגרפיה: הרחבה סדר) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תש"י]] נסע להשתלם בלימודים לאוניברסיטה ב'ליברפול' ב[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו, שם השתלם גם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים. בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]. | בשנת [[תש"י]] נסע להשתלם בלימודים לאוניברסיטה ב'ליברפול' ב[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו, שם השתלם גם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים. בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]. | ||
==יחסו של כ"ק אדמו"ר שליט"א== | |||
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער בשל שמיעת בשורת פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען ישראל אריה לייב, אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]]. | את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער בשל שמיעת בשורת פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען ישראל אריה לייב, אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]]. | ||
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל".}} | כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל".}} | ||
===שמו=== | |||
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} ו[[תשנ"א]]{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]].}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]]. השם '''ישראל''' הינו ראשי התיבות של '''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה - המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא לזכור שמקור חיותו של היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה. '''אריה''' מורה על אופן עבודת ה' הנדרש מיהודי: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים{{הערה|משנה אבות, פרק ה' משנה כ'}}" - להתגבר על הקשיים בעבודת [[השם]]; '''לייב''' שהינו תרגום של המילה אריה בשפות לועזיות, מורה על התגברות גם בעבודה בענייני רשות וחול{{הערה|[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}}}. | |||
==מרת גניה רויטמן== | ==מרת גניה רויטמן== | ||