הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל אריה לייב שניאורסון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏ביוגרפיה: הרחבה סדר)
שורה 16: שורה 16:
  
 
בשנת [[תש"י]] נסע להשתלם בלימודים לאוניברסיטה ב'ליברפול' ב[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו, שם השתלם גם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים. בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק ב[[צפת]].
 
בשנת [[תש"י]] נסע להשתלם בלימודים לאוניברסיטה ב'ליברפול' ב[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו, שם השתלם גם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים. בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק ב[[צפת]].
 
+
==יחסו של כ"ק אדמו"ר שליט"א==
 
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער בשל שמיעת בשורת פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען ישראל אריה לייב, אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].
 
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער בשל שמיעת בשורת פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען ישראל אריה לייב, אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].
 
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} ו[[תשנ"א]]{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]].}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]].
 
  
 
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל".}}
 
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל".}}
 +
===שמו===
 +
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} ו[[תשנ"א]]{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]].}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]]. השם '''ישראל''' הינו ראשי התיבות של '''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה - המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא לזכור שמקור חיותו של היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה. '''אריה''' מורה על אופן עבודת ה' הנדרש מיהודי: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏{{הערה|משנה אבות, פרק ה' משנה כ'}}" - להתגבר על הקשיים בעבודת [[השם]]; '''לייב''' שהינו תרגום של המילה אריה בשפות לועזיות, מורה על התגברות גם בעבודה בענייני רשות וחול{{הערה|[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}}}.
  
 
==מרת גניה רויטמן==
 
==מרת גניה רויטמן==

גרסה מ־21:49, 18 במאי 2011

קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק בצפת

ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (כונה גם מרק גורארי) היה אחיו של הרבי מליובאוויטש. נולד בכ"א באייר תרס"ו בניקולייב ונפטר בי"ג באייר תשי"ב באנגליה. ארונו הובא לארץ ישראל ונקבר בבית העלמין בצפת.

ביוגרפיה

מענה הרבי לחסידי חב"ד בצפת שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.
פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: וח"ת ח"ת. בסיום הפתק כתב הרבי: ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"
חסידי חב"ד בקבר ר' ישראל אריה לייב (אייר תשס"ט)

ר' ישראל אריה לייב נולד ביום כ"א באייר שנת תרס"ו[1] בעיר ניקולייב, לרבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן. הוא עמקן עם זכרון מאולה ומתמיד. כמו כן, היה חברותי ואיש שיחה.

בשנת תרפ"ד החל ללמוד באוניבריסטה בעיר לנינגרד ובמקביל ניהל את ארגון "תפארת בחורים" שארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התיידד עם אדמו"ר הריי"צ שקירבו ואף היה אהוב על חסידי חב"ד שהיו מתייעצים איתו בנושאים הלכתיים, בנגלה וחסידות[דרוש מקור].

בשנת תר"צ עזב את ברית המועצות והתיישב בברלין שבגרמניה, שם גם נפגש עם אחיו הבכור הרבי, והם החלו להתכתב עם אביהם רבי לוי יצחק שניאורסון. במעבר הגבול בין רוסיה לגרמניה, שינה ר' ישראל אריה לייב את שמו ל"מרק גורארי", היות והשם "שניאורסון" היה ידוע אצל הרוסים כ'אנשי-דת'.

בשנת תרצ"ג החליט לצאת מגרמניה ולעלות לארץ ישראל. לשם כך היה זקוק למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתו, הרבנית חיה מושקא שניאורסון הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי בפריז (צרפת) והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב ובשנת תרצ"ט נשא לאשה את מרת גניה רויטמן. לפרנסתו עסק כפקיד וספרן בספריה העירונית בתל אביב. בשנת תש"א, לאחר שאחיו, הרבי, הגיע לארצות הברית, חודש קשר המכתבים ביניהם.

ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולד להם בתם היחידה, דליה.

בשנת תש"י נסע להשתלם בלימודים לאוניברסיטה ב'ליברפול' באנגליה כדי להשלים את לימודיו, שם השתלם גם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים. בתחילת חודש אייר שנת תשי"ב, בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום י"ג באייר שנת תשי"ב נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת הרבי, הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק בצפת.

יחסו של כ"ק אדמו"ר שליט"א

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת חנה שניאורסון, כדי שמצב בריאותה לא יתערער בשל שמיעת בשורת פטירת בנה[2]. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען ישראל אריה לייב, אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה.

כשהרב לוי ביסטריצקי, רבה של צפת, דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, ענה הרבי: "תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"."

שמו

בשנים תשמ"ה, תשמ"ז[3] ותשנ"א[4] אמר הרבי מאמרי חסידות במיוחד עבור 'ימי השנה' לפטירת אחיו. בשנת תשנ"א ביאר את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי תורת החסידות. השם ישראל הינו ראשי התיבות של יש שישים ריבוא אותיות לתורה - המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא לזכור שמקור חיותו של היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה. אריה מורה על אופן עבודת ה' הנדרש מיהודי: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏[5]" - להתגבר על הקשיים בעבודת השם; לייב שהינו תרגום של המילה אריה בשפות לועזיות, מורה על התגברות גם בעבודה בענייני רשות וחול[6].

מרת גניה רויטמן

אשתו של ר' ישראל אריה לייב, גב' גניה רוטמן, הייתה בקשר עם גיסה הרבי ובשנת תשל"ג שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון, אז שלח הרבי עבורה מצות שמורות לחג הפסח, באמצעות השליח הרב שרגא פייביש זלמנוב (קווינס). גברת רויטמן אף ביקרה עם ילדיה בביתם של הרבי והרבנית בניו יורק והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. באחד מביקוריה הביא ביתה דליה את הרבי ל-770 במכונית ספורט (Porsche) אדומה שהיה ברשותה.

בשנת תשמ"ה התבקש הרב נפתלי ליפסקר (מהרב אפרים וולף, שקיבלה מהרב בנימין קליין, שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ביהדות עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שברחובות. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, אך לא יותר מידי. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענע שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם[דרוש מקור].

כיום המשפחה בקשר עם מספר חסידי חב"ד ושליח הרבי ברחובות.

משפחתו

  • אשתו: גב' גניה רוטמן.
  • בתו: גב' דליה רוטמן (נשואה לאבנר רוטמן).
נכדיהם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא