מי תמציות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כדי לתרץ הקושיא, מציע הצמח צדק את החילוק הבא: מי תמציות הם מים שאינם באים בשטף, אך מי מעיין הם מי נהר שעברו סינון טבעי דרך מעברם בזרם דרך העפר שהוא למעשה מסנן טבעי. חילוק זה כתוב כבר בחידושי המהרי"ט{{הערה|חלק י"ד סימן י"ח.}}: {{ציטוטון|כל באר שאינה מושכת ומוציאה מים חיים אלא שהכותלים בוצצים מעט מכאן ומעט מכאן אין להם דין מעיין שיהיה מטהר אלא דין מי תמציות, ותניא בתוספתא דפ"ק החופר בצד הים כו', הרי לד שאע"פ שמתמצה מן הים ומן הנהר נקראים מי תמציות וצריך שיהיה בהם מ' סאה, אם לא כשמושך מן המעיין שהדבר נראה שהוא המעיין עצמו}}. נמצא, משמע מדברי מהרי"ט, שמה שאמרו שהחופר בצד הים בצד הנהר הרי הן כמי תמציות, זהו כשמתמצה מן הים או הנהר, שהכתלים של החפירה בוצצים מעט מכאן ומעט מכאן, אבל אם המים באים בתור החפירה בכח וחוזק דינם כמעיין. | כדי לתרץ הקושיא, מציע הצמח צדק את החילוק הבא: מי תמציות הם מים שאינם באים בשטף, אך מי מעיין הם מי נהר שעברו סינון טבעי דרך מעברם בזרם דרך העפר שהוא למעשה מסנן טבעי. חילוק זה כתוב כבר בחידושי המהרי"ט{{הערה|חלק י"ד סימן י"ח.}}: {{ציטוטון|כל באר שאינה מושכת ומוציאה מים חיים אלא שהכותלים בוצצים מעט מכאן ומעט מכאן אין להם דין מעיין שיהיה מטהר אלא דין מי תמציות, ותניא בתוספתא דפ"ק החופר בצד הים כו', הרי לד שאע"פ שמתמצה מן הים ומן הנהר נקראים מי תמציות וצריך שיהיה בהם מ' סאה, אם לא כשמושך מן המעיין שהדבר נראה שהוא המעיין עצמו}}. נמצא, משמע מדברי מהרי"ט, שמה שאמרו שהחופר בצד הים בצד הנהר הרי הן כמי תמציות, זהו כשמתמצה מן הים או הנהר, שהכתלים של החפירה בוצצים מעט מכאן ומעט מכאן, אבל אם המים באים בתור החפירה בכח וחוזק דינם כמעיין. | ||
אך הצמח צדק אינו מרוצה מהתירוץ, והוא מביא ראיות רבות שגם מעיין שאינו נובע בחוזק אלא מקלח טיפין טיפין נחשב למעיין, מהמובא ב[[ | אך הצמח צדק אינו מרוצה מהתירוץ, והוא מביא ראיות רבות שגם מעיין שאינו נובע בחוזק אלא מקלח טיפין טיפין נחשב למעיין, מהמובא ב[[מסכת נדרים]] {{ציטוטון|נהרא מכיפיה מיבריך}} - שכל נהר מטפטף ומוציא מים מקרקעיתו ומים אלו נחשבים למי מעיין{{הערה|נדרים מ' ע"א ובר"ן שם.}} הוא מוסיף את העובדה שבאף פוסק לא נמצא חילוק בין באר או מעיין שמימיו שוטפים בזרם או מימיו מנטפין. | ||
===מרחק המים=== | ===מרחק המים=== | ||
מסיבה זו הצמח צדק מציע חילוק אחר: החילוק העיקרי הוא כמה הוא השטח המפסיק בין הנהר לקילוח המים. הסינון הטבעי של מחילות הארץ מועילים לזכך את המים ולהעניק להם חשיבות מי מעיין, רק כאשר הם עברו מרחק רב מהנהר, אך כאשר אדם חופר ליד הנהר ומקלחים שם מים, אין הם עוברים את הסינון הטבעי המתבקש. | מסיבה זו הצמח צדק מציע חילוק אחר: החילוק העיקרי הוא כמה הוא השטח המפסיק בין הנהר לקילוח המים. הסינון הטבעי של מחילות הארץ מועילים לזכך את המים ולהעניק להם חשיבות מי מעיין, רק כאשר הם עברו מרחק רב מהנהר, אך כאשר אדם חופר ליד הנהר ומקלחים שם מים, אין הם עוברים את הסינון הטבעי המתבקש. | ||