שינויים

כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף בפעם הראשונה בה הניח הנחת ה[[תפילין]] שלו לראשונה בחייו ב[[בר מצווה|בר המצווה]] שלו (על ידי סביו) נערכה ב-[[770]]. בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]]. לאחר שעבר להתגורר בבני ברק לאחר חתונתו החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות לאחר שר' יצחק פיין מחשובי חסידי חב"ד בבני ברק שלח אותו איליו. לאחר מכן החל להגיע גם לשיעורים והתוועדויות של הרב זלמן לייב אסטולין והרב [[יואל כהן]] וה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]](על ידי סביו).

רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[הרבילקוטי תורה]], והיה לו קשר מיוחד עמו. הוא עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ואף היה קם להאזין ל[[חלוקת דולריםמרכז שידורי חב"ד|חלוקות דולריםשידורי]] ול[[התוועדות|התוועדויותהתוועדויותיו]] שהיה עורך של [[הרבי גם בשבתות וחגים]]. לאחר חתונתו התגורר בבני ברק, בהם היה צועד מספר שעות בכדי להגיע ממקום אירוחו אצל אביו בובעידודו של ר' [[בורו פארקיצחק פיין]] עד ל(מחשובי [[770 - מרכז חסידי חב"ד העולמי|בית מדרשו ]] ב[[בני ברק]]) החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות. לאחר מכן החל לשתתף גם בשיעורים והתוועדויות של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], של הרביהרב [[יואל כהן]], ושל ה[[משפיע]] בשכונת הרב [[קראון הייטסמענדל פוטרפס]].

רבי ישכר יששכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות רואה את דברי תורתו עליה. בימי שלישי הוא מסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' עצמו כחסיד של [[הצמח צדקהרבי]] ובימי חמישי מסר שיעור ב, ואף שומר על קשר מיוחד עמו. רבי יששכר בער עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[ספר התניאחלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או בול[[לקוטי תורההתוועדות של הרבי]] לסירוגין כיום קיים רק שיער תניא בימי שלישי ורבים מכל רחבי העולם מאזינים לזה מכל העולם בשידור חי.ומורה לחסידיו ללמוד רבות את ספרי חסידות חב''ד הוא גם נוהג לערוך בשבתות וחגים, בהם היה צועד רגלית ממקום אירוחו אצל אביו ב[[התוועדות|התוועדויותבורו פארק]] בימי חב"ד בעיקר י''ט כסליו, ובשנת עד ל[[תשס"ז]] בסיום ההתוועדות י''ט כסליו שערך והסתיים בשעה 3:00 לפנות בוקר אף נסע לירושלים יחד עם עוד חסידי 770 - מרכז חב"ד רבים להשתתף בהתוועדות שערך הרב ה[[משפיעהעולמי|בית מדרשו של הרבי]] הרב בשכונת [[חיים שלום דייטשקראון הייטס]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}.

רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בעבר נהג למסור מדי [[יום שלישי]] שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]], ומדי [[יום חמישי]] שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין, כיום קיים רק שיעור תניא בימי שלישי, רבים מכל רחבי העולם מאזינים לשיעור בשידור חי. רבי ישכר בער מורה לחסידיו ללמוד את ספרי חסידות חב''ד, ואף נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חב"ד כגון [[י''ט כסליו]] וכיו"ב. בשנת [[תשס"ז]] לאחר שסיים לערוך את [[התוועדות]] [[י''ט כסליו]], בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע ל[[ירושלים]] יחד עם עוד רבים מ[[חסידי חב"ד]] להשתתף ב[[התוועדות]] של הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורעם נט].}}. ב[[תשפ"ג]] השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו שערך יותר מ400 איש היא , ההתוועדות נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.