e[[קובץ:פילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פילים]]{{ציטוט-צף|רוחב=25%|אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי|היום יום, [[י"ב בסיוון]]}} '''פיל בחנות חרסינה''' הוא ביטוי המתאר אדם המתנהל בחוסר רגישות ומבלי שימת לב למתרחש סביבו, כך שבלי כוונה הוא מחולל נזקים גדולים בכל הנקרה בדרכו. במהלך שנות קיומה זכתה חב"דפדיה למספר רב של משתמשים שהתנהגו כפילים בחנות חרסינה, ערכו וכתבו ערכים רבים תוך התעלמות מהכללים, ומבלי להקדיש רגע של מחשבה כיצד אמורה האנציקלופדיה להיראות בסופו של דבר. במהלך שיטוטיי באתר נתקלתי בנזקים רבים שהותירו אחריהם הפילים בחנות החרסינה, אשר גרמו לרמתה של חב"דפדיה לרדת עשרות מונים. בדף להלן נאספו מספר דוגמאות המהוות מדגם חלקי לנזקי הפילים. {{מסגרת|רקע=FFA07A|גבול=אדום|'''חשוב להדגיש:''' הדברים נכתבו עניינית ולא אישית. אין בכוונתי חלילה לרפות את ידיהם של העורכים שכוונותיהם טובות מן הסתם, אלא לעורר על הזהירות הנדרשת – כדי שלא נסבול עוד מנזקים דומים. הערות והארות אשמח לקבל ב[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|דף השיחה]].}}
==העתק, הדבק, אבל גם תחשוב==
יודגש כי אלו דוגמאות קיצוניות – ישנן עוד דוגמאות רבות (אך חמורות פחות) בין מאות הערכים שהועתקו מויקיפדיה בלי מחשבה.
e==בין אור לחושך==נושא חמור בפני עצמו הוא ערכים שאור וחושך משמשים בהם בערבוביא. ביניהם, למשל, הערך [[חיים גראביצר (ספר)]] שבו סתירה פנימית חריפה: מצד אחד הוא מסקר בקצרה את תוכנו של הספר, ולאידך מובאת בו דעתם של משפיעים '''שאסרו''' לקרוא את הספר... ואם לא די בכך מופיעים בסופו רשימת קישורים ל"מקור ראשון", מהעיתונים החסידיים המפורסמים - בהם אמור הקורא החב"די להחשף לתסבוכיהם של כאלו שאור החסידות לא זרח עליהם, אשר גומרים את ההלל על הספר, בו מוצאים כנראה פורקן ללבטיהם הפנימיים (וכמו שכתוב "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה"). תופעת הבלבול בין אור לחושך רווחת כמובן בערכים המועתקים (כנ"ל בפסקה "העתק הדבק"). דוגמא מגוחכת לכך היא הערך [[שלמה קרליבך]]: לערך הועתקו מויקיפדיה (בשנת תשע"ג) קטעים שלמים המהללים את דרכו ואישיותו, לצד ביקורת מרומזת על החוגים החרדיים - שקשה היה להם לראות את הצלחתו של האיש בעל השערות הארוכות והגיטרה. - האבסורד הוא שמאז ועד היום הספיקו משתמשי ויקיפדיה לערוך את הערך משמעותית, כך שיהיה עניני ומתומצת ולא הספד; מה שאומר שבתשע"ו, זכתה שיטתו של קרליבך לסקירה אוהדת בחב"דפדיה - הרבה יותר מאשר בויקיפדיה!... (זאת עד ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=next&oldid=202302 עריכתי זו]). ===על דגש ועל ערכים שמטשטשים אותו===בדף הראשי נאמר כי מטרתה של האנציקלופדיה הוא לשים "דגש על ענייני גאולה ומשיח". מדאתינן להכי, אי אפשר להתעלם מתופעה כואבת בהרבה, שמצד הכאב לא נאריך בה - הערכים שבין אור לחושך בנושא אור ה[[גאולה]] וה[[משיח]], מול המנסים להחשיך על הדגש הנ"ל. בכל ערך שלו זיקה לנושא, ישנה בדרך כלל פסקה "ביקורת" - אלא שהיא תשתדל להתמקד כמה שיותר בפוליטיקה וזבל, שלא שייך ל"הפצת המעיינות תוך דגש על עניני גאולה ומשיח". לעומת זאת הביקורת בנושאים העקרוניים - דהיינו: האם יש [[רבי]] נצחי, ו[[נבואת הגאולה|דבריו]] ו[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|עידודיו]] נצחיים, או... ח"ו - כמעט ולא מוזכרת. דוגמא בולטת לכך הוא יהודי שלא נציין את שמו, אשר מתוקף קרבתו הגדולה לרבי רבות בשנים, זכה ויקויים בו בהידור פתגם החסידים בנוגע לשלושה שאינם יכולים להיות חסידים. מתוך כל מלחמותיו נגד עניני הרבי במשך השנים, מוזכרים בערכו '''רק''' המלחמות (החל מאייר תשנ"ד) ש'''אין להם''' קשר לא לרבי ולא לבשורת בגאולה. ואילו פגיעתו ב[[פרסום גאולה ומשיח#בשנת תשנ"ג|ענינים העקרוניים]] שזעזעה בשעתו כל חסיד - אין לה זכר. אפשר גם לציין את הספר (בו הודפסו לאחרונה השתלחויותיו של הנ"ל), אשר הקורא בו יזכה למבט ריאלי ומפוכח על הרבי. משום מה זכה הספר גם לערך, וגם להפניה לקריאתו בסוף הערך על [[הרבי שליט"א]]! (כאילו לומר: כל מה שקראת עד עכשיו בערך נכתב על ידי חסידיו הנלהבים של הרבי, אם ברצונך לקבל מידע אובייקטיבי ומהימן יותר, קרא את הספר...). אני מעריך שלו היתה פניה לוועדה הרוחנית, הערך והקישור היו נמחקים.
==כשיש מדיניות==
אם כשיש מדיניות יש פילים המתקשים ביישומה, קל וחומר כאשר אין מדיניות - שאז יצירת הערכים ועריכת התוכן נעשית מבלי הפעלת שיקול דעת ולו מינימלית, כיצד אמורה להראות אנציקלופדיה.
e===יצירת ערכים===רבים הנושאים שנבחרו בבחירה עצמית שלמעלה מטעם ודעת וזכו לערך. דוגמאות: הערכים על התעניות מפנים ליום בחודש ([[תענית אסתר]] הוא דף הפניה ל[[י"ג באדר]] וכן הלאה), זאת מלבד... [[שבעה עשר בתמוז]] שמשום מה מפנה לערך [[תענית שבעה עשר בתמוז]]. על שום מה רק תענית זו זכאית לערך נפרד?{{הערה|מבלי להתייחס לערך בעצמו, שתוכנו הוא העתקה פזיזה מהאתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]].}} רק הפילים יודעים. בנושא הספרים שורר כאוס מוחלט. ספרים חשובים שלא זכו לערך, לעומת שוליים שבשוליים שזכו. דוגמאות קטנות: [[מרק חם לנשמה היהודית|זה]] ו[[רפואה שלמה (ספר)|זה]], מול ספרי [[מכון ממ"ש]] כמו [[זורע צדקות מצמיח ישועות|זה]], או דפי ההפניה [[אגרת החינוך]] ו[[קהל גדול]]. מן הראוי לפתוח דיונים בנושא מדיניות על ספרים, בדומה לדיונים הארוכים בנושא מדיניות האישים שהיו בעבר (אם כי לאו דוקא הביאו לתוצאות, כנזכר). [ניתן להקשות גם מה זיכה את ארבעת המאמרים בקטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א לערך מיוחד. לאחר מאמצים, אני יכול למצוא ייחודיות דווקא בהם... אבל עדיין לא ברור כל כך]. נושא כואב נוסף הוא כאשר כותבי הערכים לא חיפשו לפני כתיבתם האם הם קיימים כבר, כמו [[רפ"ח ניצוצין]], [[העלאת ניצוצות הקדושה]] ו[[עבודת הבירורים]].
===חלוקה לנושאים===
מכאן אנחנו מגיעים לשאלה הקשה: מיהו הקובע מה זכאי לערך ומה לא, וכיצד יתחלק החומר בין הערכים כך שהקורא יימצא את מבוקשו במהירות ובצורה מסודרת? השכל הישר של העורך התורן? הלואי - כאשר יפעיל אותו.
e===שמות ערכים===דומה לכך היא המדיניות כיצד לקרוא שמות לערכים. למשל, ערך על ישיבה נקרא בדרך כלל "תומכי תמימים פלונית" או "אחי תמימים פלונית", אך לפעמים כשהפיל קצת עייף, תתווסף ההקדמה "ישיבת . . ". מענין גם כמה דפי הפניה יש לשם הישיבה עם ווריאציות נוספות - אין מדיניות קבועה כמובן: 21 ל[[חח"ל צפת]], 12 ל[[חח"ל נצרת עלית]], 6 ל[[תומכי תמימים קריית גת]] ו-3 ל[[תומכי תמימים מגדל העמק]] ול[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. דוגמא נוספת, בין [[חיות הקודש]] שבמרכבה ישנם שלושה ערכים – [[פני אדם]], [[פני נשר]], ו[[פני שור]]. הערך הרביעי [[פני אריה]] אינו שם הערך משום מה – אלא דף הפניה לערך [[אריה]]. למה? אין ממי לבקש תשובה, הוא כבר ברח לעריכה הבאה...
===יצירה ושימוש בתבניות===