פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

שאול דובער זיסלין (עריכה)

גרסה מ־17:01, 21 בדצמבר 2020

נוספו 2,012 בתים ,  17:01, 21 בדצמבר 2020
ייבוא מהמכלול
==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] בעיירה [[קריסלבה]] שבב[[לטביה]], לרלאיטה ור' [[ניסן]] בשנת [[תרמ"א]].כשהוקמה מחלקה נוספת מישיבת תו"ת בתחילת חורף [[תר"ע]] ב[[שצעדרין]] ועודנו בבחרותו נתמנה שם למשפיע. לאחר מכן היה רב בעיר בערעזין פלך מינסק, ולאחר מכן כיהן ברבנות בעיר ארשאאפרים זיסלין.
בשנת למד בישיבת [[תרצ"דתומכי תמימים]] עלה לשב[[ארץ הקודשליובאוויטש]] וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים ביחד עם הרב [[תל אביבשמואל גרונם אסתרמן]] וכרב , את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים{{הערה|והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק [[בית הכנסתה'תשל"ג]] בית שלמה בשכונה. היה משיב לבני קהילתו בבשישה כרכים, בעריכת הרב [[הלכהאהרן חיטריק]] ו.}}, בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה ב[[מנהגבטאון חב"ד]], נואם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.
הבשנת [[מקווהתר"ע]] התמנה למנהל ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[שצעדרין]]. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שוניםהרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[ישראל ג'ייקובסון]].
כיהן כחבר משנת [[הרבנות הראשיתתרע"ז]] בשימש כרב בקהילות טשרניקא, [[תל אביבבערעזין]]-[[יפופלך מינסק]], ומשנת [[תשתרפ"א]] לערך מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסוימת אף פיקח על הג ברבנות העיר [[כשרותאורשה]] בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.
היה ממייסדי ומנהלי ב[[סיוון]] [[אגודת חסידי חבתרצ"ד בארץ הקודש]]עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת [[מאה שערים]] ב[[תל אביב]]. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיוומשנת [[תש"ר האגודהא]] חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.
נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש היה ממייסדי [[הרבי]] שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות חב"ד בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת אגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביבבישראל]], בתקופה הראשונה עד לפטירתו אף כיהן כיו"ר.
שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל [[התוועדות]] שלו (מ[[ינחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "ט כסלו - חג הגאולה|יאחי תמימים"ט כסלו]] בתל אביב ו[[תכולל חב"שד]]) בבית הכנסת בו כיהן כרב.
נפטר בליל [[שבת קודש]] פרשת נשא, אור בשנת תרצ"ו הציע הרב זיסלין ל[[יאדמו"ר הריי"ב בסיוןצ]] את הרעיון להעלות בכתב תווים של [[תשכניגוני חב"ד]] והוא בן 83 שניםהשונים, מזה יצא בהמשך ספר הניגונים.
בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קוימובשנת תש"ט הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות ובבהמשך לזה הקימו את [[עיתונותכפר חב"ד]], נכתב עליו רק התואר "הר"ר" (הרב ר').
בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב[[מוצאי שבתחג הגאולה|י"ט בכסלו]] הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב. שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חבת"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי [[תהלים]] במשך כל הלילהש בבית כנסת בית שלמה.
נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד באיכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. יצא הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה . הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. היה נשוי לרחל, ולהם בן (נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]]) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו [[נפתלי זיסלין]] היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות. לאחר פטירתו ביקש [[הרבי]] מהרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|ספר "עבד מלך" עמוד 343.}}, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו ל[[בית עלמין|בית העלמיןספריית חב"ד]], בחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה ל[[ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]] קריית שאול.
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [['''אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - ארץ הקודש''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, [[תשע"ב]]* הרב [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזקיואל כהן]]'''בדרכי החסידים''' - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"בה
==קישורים חיצוניים==
* קונטרס [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53100&pgnum=1 רמ"ח אותיות], להערכת [[יהושע מונדשיין]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=238 כרם חב"ד 3 עמ' 240 הערה 3]) הוא מרשימותיו של הרב שאול דוב זיסלין
* כ. מאירוביץ', [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67384 התוועדות י"ט כסלו בתל אביב, לפני 77 שנים] אתר שטורעם כסלו תשע"ד
* [[יהושע מונדשיין|י.ד. לבנון]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=372 למה אנחנו לומדים באידיש?] אתר שטורעם אדר תשס"ו
* שניאור ברגר, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים] עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] סיוון תשע"ז
* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/10/29/272576359714.html אגרת המשפיע] מכתב של הרב זיסלין על הגדרה של דמותו של משפיע, עיתון בית משיח גיליון 993
*[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=66 גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=583 הבריחה מזעבין לליובאוויטש] - מזכרונות הרב זיסלין, [[בטאון חב"ד]], חוברת ו' ([[שטורעם נט]]).
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/440564"