שינויים

'''עברית''' היא השפה המשמשת כשפת הדיבור הרשמית במדינת ישראל. היסודות שלה הינם שפה שנוצרה על ידי חוגים [[ציונות|ציוניים]] על בסיס [[לשון הקודש]]וכתחליף לה, אך חלו בה שינויים ותמורות על ידי "מחדשי" השפה העבריתומשמשת כשפת הדיבור הרשמית ב[[מדינת ישראל]]. בציבור החרדי ישנם רבים שהתנגדו לחידוש השפה בשל היותה ייצוג של הציונות שנלחמה בדתשומר המצוות התעוררה התנגדות לשפה, בין השאר בגלל השימוש בשפת הקודש לצרכי חול, התנגדות שלה הצטרפו גם רבותינו נשיאנו. אולם הרבי עם זאת, לא נמנע הורו רבותינו נשיאנו להימנע משימוש בה , והרבי משתמש בשפה זו ואף עודד אותההורה כמה פעמים להשתמש בה.

שם השפה "עברית", הוא במקורו כינוי ללשון הקודש. וכך היא מכונה גם בלשונו של רש"י{{מקור}}.

עם הקמת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמאלינורמלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים ל"החיותלהחיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו [[עיתונים]] בלה"ק, עיתונים בהם לא היה הרבה תכנים חרדייםחילוניים בלשון הקודש.

כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה בהברה שבין ב[[הברה]] המשלבת את חסרונות ההברות האשכנזית לספרדית - והספרדית: מצד אחד, משמיעים את ה"[[קמץ]]" אומרים כ"[[פתח]]", את ואת ה"[[צירה]]" כ"[[סגול]]" וה, וכן אין הבדלה בין האות [[ת|תי"תיוו]] הדגושה לרפה - כמו בהברה הספרדית; ומצד שני - האותיות " (הרפה) שנשמעת כ[[ע|עי"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כן]]"טיתו". את ה[[ח|חי"עין" וה"חיתת]]" לא עשו אינן נשמעות מהגרון- כמו בהברה האשכנזית.

כן החלו הם להכניס מילים "מודרניות" אל תוך השפה.

==היחס החרדייחס רבותינו נשיאנו לשפה=====שימוש בשפה===עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף בלשון הקודש עבור צרכי חולין ואף למטה מזה.{{ציטוט-צף|...חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל '''מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, ''לטמא את לשון הקודש.''''' והתגברות הקליפה ה[[קליפה]] היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים [[ילדי ישראל]], הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך...|מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]], ספר השיחות תש"ג(מתורגם ללה"ק) ע' עה}}עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. [[הרבי הריי"צ]] כותב שמכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}.

כן יצאו היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו: המילה "[[חשמל]]" , שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, הפכה שהפכה להיות כינוי לכח האלקטרוני. ישנם הנמנעים מלהשתמש שטענו שיש להימנע מסיבה זו להשתמש מלהשתמש במילה "חשמל" במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י"א ע' שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: "במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור". וכך נוהג בפועל - ראה '''לדוגמא''' [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'שמג.}}.

פעם כאשר שאלו כתבו את ה[[הרבי הריי"צליקוט השבועי]] אודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביבבעברית, ענה כי יש להקפיד על הלימוד באידיש, והוסיף כתב הרבי כי זה {{ציטוטון|לה"ק מוזר}}{{מקור}}.  בשיחת קודש ב[[עבריתקיץ]] אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם[[תשל"ד]]{{מקור}} הסתייג הרבי מכך שמשתמשים במילים משפות זרות במקום להשתמש במילים עבריות{{הערה|אמרו אז שלצה"ל היה חסר מורל, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה והרבי העיר שהיה רצוי להשתמש במילה מצב רוח וכדומה.}}. כשנכנס ר' [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על ידי פורקי עול[[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה. כאשר נשאל הרבי שאלה דומה, הורה כי יש לראות האם יש ילדים ספרדיים בכיתה אשר בבתיהם תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא מדברים אידיש, וממילא יתקשו בלימודם ועל כן ילמדו בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי החושך.}}.

מצד שני, כותב ===במוסדות חינוך===כאשר שאלו את [[הרבי הריי"צ]] באגרותיואודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביב, ענה כי מכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר יש להקפיד על הלימוד ב[[לשון הקודשאידיש]] דברי חול, והוסיף כי בעברית אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה על ידי פורקי עול, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט.מקור}}. בהזדמנות מסויימת{{הערה|בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז, התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806}} ציטט זאת הרבי אך הוסיף ש"אעפ"כ ישנם כו"כ תיבות ששרשם מלשון הקודש" ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש".

פעם כאשר כתבו את ה[[ליקוט השבועי]] בעבריתלגבי הקדשת זמן מתוך מערכת השעות ללימוד עברית, כתב הרבי כי זה ש{{ציטוטון|לההעושים זאת - גוזלים מאת התלמידים כמה וכמה שעות מלימודי קודש שלהם. ועל ידי זה מחסר גם את ידיעותיהם בקיום המצות בפועל וביראת שמים, ומכשילים אותם על ידי זה בענינים דרבנן וגם דאורייתא. ור"ק מוזרל}}{{מקורהערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/18/4/243.htm לקוטי שיחות חלק ל"ד ע' 243].}}.

בשיחת קודש ב===המאמץ להשלטת העברית בישראל===בשנים הראשונות ל[[קיץמדינת ישראל]] , כחלק ממדיניות "כור ההיתוך", במטרה למזג את היהודים העולים מהארצות השונות לעם "ישראלי" בעל תרבות ישראלית, נלחמה הנהגת המדינה למען השלטת השפה העברית. רבים שינו את שמותיהם ושמות המשפחה שלהם משפות אחרות לעברית, מרצון או בכפיה, וכן התנהלה מלחמה נגד השימוש בשפה האידיש שנחשבה בעיני הציונים "גלותית". מסיבה זו נלחמו כמה גופים, כמו "האיגוד למען השלטת העברית בא"י" ועיריית [[תשל"דתל אביב]] בתלמוד תורה [[תורת אמת תל אביב יפו|תורת אמת]] ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] הסתייג הרבי מכך שמשתמשים במילים משפות זרות במקום להשתמש במילים עבריותבתל אביב{{הערה|אמרו אז שלצהתולדות חב"ל היה חסר מורל, והרבי העיר שהיה רצוי להשתמש במילה מצב רוח וכדומהד בארץ הקודש פרק לד. ימי תמימים חלק א' ע' 107.}}.

כשנכנס ר' [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה תקף את המלחמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעבריתהעברית בחריפות{{הערה|יהדות מעבר להרי החושך1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2988.htm אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקפח].}}.