שלום דובער לוין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(131 גרסאות ביניים של 61 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שלום דובער לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום בער לוין]]
{{דמות
הרב '''שלום בער לוין''' הינו הספרן הראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]] ועורך ספרים רבים בהוצאת [[קה"ת]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וב[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. כיום מתגורר בשכונת קראון הייטס.
|שם= הרב שלום דובער לוין
 
|תמונה=בערל לוין.jpg
הרב לוין נולד לר' [[ישראל יהודה לוין]] ב[[פריז]] כשהמשפחה ברחה מ[[רוסיה]]. בילדותו גדל ב[[כפר חב"ד]] ולאחרי הבר מצוה הגיע ל[[ישיבה]] ב[[קראון הייטס]]. התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן.
|כינוי=בערל לוין
 
|תיאור=
ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה מרת [[חנה גוראריה]] למנות את הרב שלום דובער לוין לספרן בספריה, אלא ש[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] התנגד למינוי{{הערת שוליים|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. מינוי זה יצא לפועל מאוחר יותר, בשנת [[תשמ"ז]].
|תאריך לידה= [[תש"ח]]
 
|מקום לידה=
בתקופת [[משפט הספרים]] התבקש על ידי [[הרבי]] להשתתף בהכנת תיק התביעה.
|מקום פעילות=ספריית אגו"ח - [[קראון הייטס]]
 
|תפקידים נוספים= ספרן ב[[ספריית אגו"ח]]
מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
 
|תלמידיו=
העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
|חיבוריו=
 
|השתייכות=
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
}}
 
הרב '''שלום דובער הלוי לוין''' (מכונה '''ר' בער'ל'''; יליד שנת [[תש"ח]] (1948)) הוא הספרן הראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]] ועורך ספרים רבים בהוצאת [[קה"ת]]. חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
 
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
 
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
 
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
 
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק וילהלם ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין במהלך עבודת איסוף החומר לצורך העדויות ב[[משפט הספרים]] לצד הספרן הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]]]]


הרב לוין נולד בשנת [[תש"ח]] ב[[פריז]] לאחר שהמשפחה ברחה מ[[רוסיה]]. כבנו ר' [[ישראל יהודה לוין]] ונכד הרב [[מאיר גורקוב]]. בשנת [[תש"ט]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] עם הוריו ל[[ישראל]] והיו מהתושבים הראשונים ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[ה'תשכ"א]] החל ללמוד ב[[רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבות תומכי תמימים]] בישראל{{הערה|'''עבודת הקודש''', מהדורת תשפ"ג, עמ' שיז.}}, ובחורף [[ה'תשכ"ד]] נסע ל[[ניו יורק]] ללמוד בישיבת תומכי תמימים שם{{הערה|'''עבודת הקודש''', מהדורת תשפ"ג, עמ' רצט.}}.


בצעירותו התייתם מאימו.


[[התחתן]] עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן בן הרב [[אריה דוב איידלמן]].


בחודש [[מנחם אב]] [[תשל"ו]] החל הרב לוין לעבוד בריכוז חידושי רבותינו נשיאנו ו[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[תורת הנגלה]] ובעריכת הקובץ [[יגדיל תורה]], בתחילה במסגרת לימודיו ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ולאחר מכן מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]].


בד בבד, החל בחורף [[תשל"ח]] בעריכת קטלוג לספריית [[המרכז לענייני חינוך]] - אוסף [[הרבי]].


בקיץ [[תש"מ]] נתבקש להיות ספרן גם ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] - אוסף [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי וביקש שלא לערב בין שתי הספריות{{הערה|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש ע' קכח.}}.


בחורף [[תש"מ]] החל לעבוד בעריכת סדרת [[אגרות קודש]] של רבותינו נשיאנו.


בשנת [[תשמ"ה]] עסק על פי בקשת [[הרבי]], כספרן וכחוקר ההיסטוריה החב"דית, בהכנת החומר לתביעת [[אגו"ח]] ב[[משפט הספרים]]. עם סיום המשפט, ב[[ה' טבת תשמ"ז]], אוחדו ספריות אגודת חסידי חב"ד והמרכז לענייני חינוך והרב לוין מונה לספרן ראשי בספריה המאוחדת של ספריות אדמו"ר הריי"צ והרבי.


למחרת פורים [[תשמ"ז]] קיבל הוראה מהרבי שהועברה על ידי המזכירות להתחיל להתעסק בהדפסת [[אגרות קודש]] של [[הרבי]] כשבא' ניסן אותה השנה יצא לאור החלק הראשון ובי"ג אלול תשנ"ג יצא לאור הכרך האחרון בעריכתו (כרך כ"א) כשלאחריו מסר את אחריות הפרויקט לרב [[שלום יעקב חזן]] (בהמשך, חזר הרב לוין לעסוק בעריכת סדרת ה"אגרות קודש" של הרבי שיוצאים לאור בהוצאת קה"ת, או השתתף בעריכה) {{הערה| על ההבדל בין שתי מהדורות האג"ק, ראו בערך "אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)" הערה 5.}}. הרב לוין ערך את כרכי "אגרות קודש" של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר מהר"ש]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. כמו כן, ערך את המהדורה החדשה של שו"ע אדמו"ר הזקן. 


בחודש [[טבת]] [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי (יחד עם הרבנים [[ניסן מינדל]] ו[[שלמה קונין]]) לחפש אחר ספרי [[רבותינו נשיאנו]] שב[[רוסיה]] ([[אוסף שניאורסון]]), במסגרת הביקור איתר הרב לוין את מיקום האוסף. מספר ימים לפני כ"ב [[שבט]] [[תשמ"ח]] חזר ל[[ארצות הברית]]. ב[[כסלו]] [[תנש"א]] נסע בפעם השניה (ביחד עם הרבנים [[שלמה קונין]], [[יצחק קוגן]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]]) לנסות לחלץ את האוסף. ברוסיה שהה (בהפסקות) עד שנת [[תשנ"ד]]. במסגרת שהותו שם היה לחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד ברוסיה]]. לאחר חזרתו ל[[ניו יורק]] ממשיך לפעול בדרכים דיפלומטיות להחזרת הספרים לספריית הרבי.


==חיבוריו==
הרב לוין מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.
[[קובץ:יומן השליחות המיוחדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יומן השליחות המיוחדת" בעריכתו]]
{{טורים|תוכן=
*'''דובר שלום''' - חידושים וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב]] בעת עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]]. יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], [[ח"י אלול]] [[תשס"ג]].
*'''הגהות לסידור רבינו הזקן''' - הגהות שרשם [[הרבי]] על הסידור בין השנים [[תש"א]]-[[תשט"ז]]. בעריכה השתתף גם ר' [[יצחק וילהלם]]. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], [[תשרי]] [[תשס"ז]].
*'''ארגון חב"ד ברוסיה''' - סקירת תולדות [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] מאז הקמתה ועד שנת [[תשנ"ט]]. יצא לאור בשנת [[תש"ס]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].
*'''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות [[רבותינו נשיאנו]] עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*'''זכרונותי''' - תיעוד זכרונותיו של ר' [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב"ד]]. בין הזכרונות, לימודיו ב[[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], פעילותו המחתרתית למען הפצת היהדות ברוסיא וקשיי התפתחות של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תש"ט]] - [[תשכ"ד]]. יצא לאור ב[[תשנ"ו]].
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].
*'''ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש''' - חוברת סקירה קצרה על [[ספריית ליובאוויטש]], תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת [[תשנ"ח]]. מחולק כשי למבקרי הספרייה.
*'''עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש''' - ליקוט של מאות "פתקים" ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול [[ספריית חב"ד|הספרייה]], קובץ [[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]], עבודת [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ועוד ועוד). יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]]. מהדורה מחודשת ומורחבת עם צילומי [[כתי"ק]] יצאה לאור בשנת תשפ"ג{{הערה|1=[https://anash.org/new-book-gives-an-inside-look-at-the-rebbes-library/ סקירה על הספר במהדורה החדשה] {{אנש}} (אנגלית)}}.
*'''תולדות אברהם חיים''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מ[[פלעשצניץ]]. כולל גם את התכתבותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]], החסיד ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]], החסיד ה[[משפיע]] ר' [[הענדל קוגל]] ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשנ"ח]].
*'''ספר הזכרונות - דברי הימים''' - בשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.
*'''הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה''' - התכתבות של [[אדמו"ר הריי"צ]] עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' [[שלום בער לוין]] ויצא לאור כ[[תשורה]] לחתונת בנו.
*'''קונטרס נרות שבת קודש''' - על מצוות [[הדלקת נרות שבת]] קודש. יצא לאור בהוראתו הקדושה של הרבי להסברת [[מבצע נרות שבת קודש]] בשנים [[תשל"ה]] - [[תשל"ו]] בשני חלקים: א': ביאור מצוות [[נרות שבת]] קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת [[הרבי]]. '''ב'''': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]].
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/mbhg-h.pdf מבית הגנזים]''' - אלבום כרומו צבעוני, המציג תצלומים נדירים מתוך האוסף הארכיוני של [[ספריית ליובאוויטש]] לצד דברי הסבר קצרים, בספר מוצגים 154 פריטים מאוצרות הספריה. הספר ב[[עברית]] ובאנגלית, תשע"א.
*'''מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי''' - מסמכי תיק המאסר של אדמו"ר האמצעי, [[תשנ"ח]].
*'''[[פרקים בתולדות חב"ד]]''', אסופת מאמרים בתולדות חב"ד שפורסמו בבמות שונות, [[תשס"ה]].
*'''[[ארכיון לוי יצחק]]''', שלושים מכתבים מארכיונו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק, [[תשס"ד]].
*'''[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]''', מהדורה חדשה, [[תשס"ז]].
*'''[[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]], [[תשס"ז]].
*'''[[שארית יהודה]]''', שו"ת בשו"ע מהמהרי"ל מיאנוביץ - אחי אדמו"ר הזקן, מהדורה חדשה, [[תשס"ט]].
*'''[[יומן השליחות המיוחדת]]''' - יומן של שליחותו של הרבי לרוסיה לאיתור ופדיית ספרייתו של אדמו"ר הריי"צ, [[תשס"ב]].
*'''[[ליובאוויטש (ספר)|ליובאוויטש]]''' - תולדות ה[[עיירה]] ליובאוויטש, [[תשס"א]].
*'''[[תיקוני מקוואות]]''' - לפי תקנות רבותינו נשיאינו, [[תשנ"ח]].
*'''[[זכרון לבני ישראל]]''' - זכרונותיו של הר' [[ישראל ג'ייקובסון]] בתקופת לימודיו בתומכי תמימים, חיי מסירות נפש ברוסיה הסובייטית, אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית [[תשנ"ב]].
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', בשנים [[תקל"ז]]-[[תש"י]]. על פי מכתבים, מסמכים ורשימות הנדפסים בספרים ובעיתוני התקופה ואשר עדיין בכתובים בספריות ובארכיונים. [[תשמ"ח]].
*'''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''', בשנים [[תר"ס]]-[[תש"י]], על פי מכתבים מסמכים וזכרונות שבדפוס בכתב ובעל פה. [[תשמ"ח]].
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', בשנים [[תרע"ח]]- [[תש"י]], על פי מכתבים מסמכים וזכרונות שבדפוס בכתב ובעל פה [[תשמ"ט]].
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', בשנים [[תק"ל]]-[[תר"פ]], פרקים נבחרים, על פי מכתבים מסמכים וזכרונות [[תש"ע]]
*'''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', בשנים תק"נ-תש"ו, על פי מכתבים מסמכים וזכרונות [[תשע"א]]
*'''[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]''' - ליקוט אודות דיני אמירה לנכרי בשו"ע אדמו"ר הזקן, [[תשס"ז]].
*'''[[קונטרס סדר מכירת חמץ עם ביאורים]]''' - חיבור של [[אדמו"ר הזקן]] שכתב כפי הנראה בתקופת השנים [[תק"נ]]-[[תקנ"ח]], [[תשע"ד]].
* ערך את ה'''[[אגרות קודש]]''' של רבותינו נשיאנו, וחלק גדול מסדרת [[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי.
* ערך את ה'''[[שולחן ערוך]]''' של [[אדמו"ר הזקן]] במהדורתו החדשה.
}}


==משפחתו==
*אחותו מרת שטרנא שרה קעלער (אלמנת הרב [[יהודה לייב קעלער]]).


;בניו:
*ר' שניאור זלמן לוין - ספרן ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
*ר' מאיר לוין - מנהל בית ספר עטרת חיה מושקה, ברוקלין.


==לקריאה נוספת==
*'''האוצר החדש''', סקירה על ספרו שולחן ערוך הלכות שבת מתוך סדרת 'דברי שלום', שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 57


== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69069&tag=הרב+שלום+בער+לוין כתבות הקשורות עם הרב לוין] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/tags/tag/974?page=2/=הרב+שלום+בער+לוין תגית "שלום בער לוין"] {{COL}}


===ספריו===
*[https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/ חלק מספריו בקובץ PDF] באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)|ספריית ליובאוויטש]]
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/doverslm.pdf הספר 'דובר שלום'] {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן'] {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rashaz.pdf החוברת זכרון הרש"ז גורארי'] {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mem.pdf הספר 'זכרונותיי'] {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח'] {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/library.pdf החוברת 'ספריית אגו"ח'] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/file/d/159P-kcswE0-HVU-CxJ2K362ZpipFx1ur/view הספר 'עבודת הקודש'] {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf הספר 'תולדות אברהם חיים'] {{PDF}}
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/mbhg-h.pdf הספר 'מבית הגנזים'] {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tshura.pdf הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה'] {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek1.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א'] {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf חלק ב'] {{PDF}}
את חלק מספריו אפשר להוריד בשלימות בערכו באתר המכלול


 
===וידאו===
 
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 כך התגלתה הגניבה]''', סיפור מאורעות [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ז]] {{וידאו}} {{אינפו}}
 
*עם הרצל קוסאשווילי כתב [[חב"ד און ליין]], '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_לוין_בראיון_לCOL_הרבי_לא_רצה_סטענדר_מפואר_וידאו_80324.html הרבי לא רוצה סטנדר מפואר]''' {{וידאו}} - ט' שבט תשע"ד
 
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82376 אמירת א-ל ארך אפים בימים שאין אומרים תחנון]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014)
 
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760282 יציאה מפריז]''' - הרב לוין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
 
 
 
אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].
*'''ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש''' - חוברת סקירה קצרה על [[ספריית ליובאוויטש]], תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת [[תשנ"ח]]. מחולק כשי למבקרי הספרייה.
*'''עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש''' - ליקוט של מאות "פתקים" ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול [[ספריית חב"ד|הספרייה]], קובץ [[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]], עבודת [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ועוד ועוד). יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]].
*'''תולדות אברהם חיים''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מ[[פלעשצניץ]]. כולל גם את התכתבותו עם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, החסיד ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]], החסיד המשפיע ר' [[הענדל קוגל]] ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשנ"ח]].
*'''ספר הזכרונות - דברי הימים''' - בשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.
*'''הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה''' - התכתבות של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' [[שלום בער לוין]] ויצא לאור כ[[תשורה]] לחתונת בנו.
*'''קונטרס נרות שבת קודש''' - על במצוות [[הדלקת נרות שבת]] קודש. יצא לאור לרגל [[מבצע נרות שבת קודש]] בשנים [[תשל"ה]] - [[תשל"ו]] בשני חלקים: א': ביאור מצוות [[נרות שבת]] קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת [[הרבי]]. '''ב'''': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]].
*[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי (ספר)]]
*[[פרקים בתולדות חב"ד]]
*[[ארכיון לוי יצחק]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שארית יהודה]]
*[[יומן השליחות המיוחדת]]
*[[ליובאוויטש (ספר)]]
*[[תיקוני מקוואות]]
*[[זכרון לבני ישראל]]
*[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
*[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
 
== קישורים חיצוניים ==
===ספריו===
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/doverslm.pdf הספר 'דובר שלום']
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rashaz.pdf לקריאת החוברת]
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mem.pdf לקריאה הספר 'זכרונותיי']
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf לקריאת החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח']
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/library.pdf לקריאת החוברת 'ספריית אגו"ח']
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/avodat.pdf הספר 'עבודת הקודש']
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf הספר 'תולדות אברהם חיים']
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tshura.pdf הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה' באתר ספריית ליובאוויטש].
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א']
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק ב']


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:לוין, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לוין שלום בער]] [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|לוין שלום בער]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|לוין שלום בער]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

גרסה אחרונה מ־13:21, 15 באוקטובר 2024

הרב שלום דובער לוין
בערל לוין
לידה תש"ח
מקום פעילות ספריית אגו"ח - קראון הייטס
תפקידים נוספים ספרן בספריית אגו"ח
רבותיו כ"ק אדמו"ר שליט"א

הרב שלום דובער הלוי לוין (מכונה ר' בער'ל; יליד שנת תש"ח (1948)) הוא הספרן הראשי בספרית ליובאוויטש ועורך ספרים רבים בהוצאת קה"ת. חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית ואגודת חסידי חב"ד בחבר העמים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב לוין במהלך עבודת איסוף החומר לצורך העדויות במשפט הספרים לצד הספרן הרב יצחק שרגא פייביש וילהלם

הרב לוין נולד בשנת תש"ח בפריז לאחר שהמשפחה ברחה מרוסיה. כבנו ר' ישראל יהודה לוין ונכד הרב מאיר גורקוב. בשנת תש"ט עלה עם הוריו לישראל והיו מהתושבים הראשונים בכפר חב"ד. בשנת ה'תשכ"א החל ללמוד בישיבות תומכי תמימים בישראל[1], ובחורף ה'תשכ"ד נסע לניו יורק ללמוד בישיבת תומכי תמימים שם[2].

בצעירותו התייתם מאימו.

התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן בן הרב אריה דוב איידלמן.

בחודש מנחם אב תשל"ו החל הרב לוין לעבוד בריכוז חידושי רבותינו נשיאנו וחסידי חב"ד בתורת הנגלה ובעריכת הקובץ יגדיל תורה, בתחילה במסגרת לימודיו בכולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי ולאחר מכן מטעם המרכז לענייני חינוך.

בד בבד, החל בחורף תשל"ח בעריכת קטלוג לספריית המרכז לענייני חינוך - אוסף הרבי.

בקיץ תש"מ נתבקש להיות ספרן גם בספריית אגודת חסידי חב"ד - אוסף אדמו"ר הריי"צ, אלא שהרבי התנגד למינוי וביקש שלא לערב בין שתי הספריות[3].

בחורף תש"מ החל לעבוד בעריכת סדרת אגרות קודש של רבותינו נשיאנו.

בשנת תשמ"ה עסק על פי בקשת הרבי, כספרן וכחוקר ההיסטוריה החב"דית, בהכנת החומר לתביעת אגו"ח במשפט הספרים. עם סיום המשפט, בה' טבת תשמ"ז, אוחדו ספריות אגודת חסידי חב"ד והמרכז לענייני חינוך והרב לוין מונה לספרן ראשי בספריה המאוחדת של ספריות אדמו"ר הריי"צ והרבי.

למחרת פורים תשמ"ז קיבל הוראה מהרבי שהועברה על ידי המזכירות להתחיל להתעסק בהדפסת אגרות קודש של הרבי כשבא' ניסן אותה השנה יצא לאור החלק הראשון ובי"ג אלול תשנ"ג יצא לאור הכרך האחרון בעריכתו (כרך כ"א) כשלאחריו מסר את אחריות הפרויקט לרב שלום יעקב חזן (בהמשך, חזר הרב לוין לעסוק בעריכת סדרת ה"אגרות קודש" של הרבי שיוצאים לאור בהוצאת קה"ת, או השתתף בעריכה) [4]. הרב לוין ערך את כרכי "אגרות קודש" של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. כמו כן, ערך את המהדורה החדשה של שו"ע אדמו"ר הזקן.

בחודש טבת תשמ"ח נשלח על ידי הרבי (יחד עם הרבנים ניסן מינדל ושלמה קונין) לחפש אחר ספרי רבותינו נשיאנו שברוסיה (אוסף שניאורסון), במסגרת הביקור איתר הרב לוין את מיקום האוסף. מספר ימים לפני כ"ב שבט תשמ"ח חזר לארצות הברית. בכסלו תנש"א נסע בפעם השניה (ביחד עם הרבנים שלמה קונין, יצחק קוגן ויוסף יצחק אהרונוב) לנסות לחלץ את האוסף. ברוסיה שהה (בהפסקות) עד שנת תשנ"ד. במסגרת שהותו שם היה לחבר בהנהלת אגודת חסידי חב"ד ברוסיה. לאחר חזרתו לניו יורק ממשיך לפעול בדרכים דיפלומטיות להחזרת הספרים לספריית הרבי.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב לוין מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.

"יומן השליחות המיוחדת" בעריכתו

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • האוצר החדש, סקירה על ספרו שולחן ערוך הלכות שבת מתוך סדרת 'דברי שלום', שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 57

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

את חלק מספריו אפשר להוריד בשלימות בערכו באתר המכלול

וידאו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ עבודת הקודש, מהדורת תשפ"ג, עמ' שיז.
  2. ↑ עבודת הקודש, מהדורת תשפ"ג, עמ' רצט.
  3. ↑ תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש ע' קכח.
  4. ↑ על ההבדל בין שתי מהדורות האג"ק, ראו בערך "אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)" הערה 5.
  5. ↑ סקירה על הספר במהדורה החדשה קישור לאתר אנ"ש (אנגלית)
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלום_דובער_לוין&oldid=716480"