דוד צ'ייס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(←‏תולדות חיים: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(58 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:החיוך_המפורסם.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מחייך למר דוד צ'ייס כשסיים את נאומו ב[[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]].]]
{{קובץ|מר צ'ייס עם הרבי}}
מר '''דוד צ’ייס''' שימש כיו”ר [[קרן ידידי מחנה ישראל]].
[[קובץ:החיוך_המפורסם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחייך למר דוד צ'ייס כשסיים את נאומו ב[[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]].]]
מר '''דוד צ'ייס''' ([[תר"צ]] – [[כ"ה אייר]] [[תשע"ו]]) שימש כיו"ר [[קרן ידידי מחנה ישראל]].


במהלך [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה ביום ראשון [[י"ז אלול תשמ"ח]] ניגש ר' דוד מר דוד צ’ייס, וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין [[770]] לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770.  
==תולדות חיים==
נולד בעריה סוסנוביץ ב[[פולין]] בשנת [[תר"צ]] לאביו ר' אריה, ונקרא על שם סבו ר' דוד משה פיטרקובסקי, גביר חסידי ידוע בפולין שעסק רבות בפדיון שבויים.


להפתעתו ולהפתעת הכל נענה הרבי בחיוב להזמנה, אלא שהתנה עמו תנאי, וכפי שכינה זאת הרבי ‘דיל’ עם מר צ’ייס. העסקה הייתה שמר צ’ייס ינאם בטקס הנחת אבן הפינה בשפת האידיש - שהיא שפת אמו. הרבי לחץ את ידו של מר צ’ייס במשך כל השיחה עמו, ואמר שאם מר צ’ייס יכין נאום באידיש הרבי יואיל להגיע לטקס [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]]. מר צ’ייס הסכים ל’עיסקה’ ואמר לרבי באידיש: “להתראות ב-5.00”.  
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, ועם הכיבוש הנאצי בשנת [[תרצ"ט]] נשלח עם משפחתו למחנה ההשמדה באושוויץ, שם נספו אביו ואמו ואילו הוא ואחיותיו שרדו את זוועות המלחמה.


במעמד מר צ’ייס פתח את דבריו באנגלית על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט”א, ואז הוסיף (באנגלית): רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי, אך זאת אומר: “רבי איך האב דיר ליב זייער זייער (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)“, באחלו לרבי שליט”א בריאות והצלחה סיים מר צ’ייס נאומו.
אחותו הגדולה נישאה בסיום המלחמה לחייל אמריקאי, ובעקבותיהם היגר אף הוא לארצות הברית, וכעבור מספר שנים ייסד חברת בניה בקונטיקט ועסקיו הלכו והתפתחו.


גם לאחר מכן זכה מר צ'ייס לקירובים גדולים.
כאשר נכנס לשותפות עסקים ב[[ניו ג'רזי]], פגש בשליח הרבי במקום הרב [[משה הרסון]] ובעקבותיו החלה ההיכרות שלו עם [[חסידות חב"ד]]. בעקבות הקשר עם הרב הרסון, החל לתמוך במוסדותיו ובפעולותיו להפצת היהדות, ואף התמנה כחבר בועד המנהלים של המכללה ללימודי יהדות בראשותו.
 
בהמשך, גדלה תמיכתו בפעולות החב"דיות מסביב לעולם, והוא היה שותף בשנת [[תשמ"ו]] בייסוד ה[[קרן לפיתוח 'מחנה ישראל']] ועמד בראשה עד לפטירתו.


עד מתי יהיה זה לנו למוקש?
===קשריו עם הרבי===
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
בשנת [[תשכ"ח]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה בחייו, ועל מפגש זה התבטא: {{ציטוטון|הייתה זו [[אהבה]] ממבט ראשון. מהרגע שבו פגשתי את האדם הגדול הזה, את המחנך הדגול הזה, את הצדיק המופלא והענוותן הזה – חיי השתנו לנצח. הפכתי להיות מסור אליו לחלוטין.}}.
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל [[הרבי]] כרגיל ב[[פרזידנט 1304|ביתו]] שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. לאחר [[תפילת מנחה]] ניגש מר דוד צ'ייס, וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין [[770]] לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
להפתעתו ולהפתעת הכל נענה הרבי בחיוב להזמנה, אלא שהתנה עמו תנאי, וכפי [[שכינה]] זאת הרבי 'דיל' עם מר צ'ייס. העסקה הייתה שמר צ'ייס ינאם בטקס הנחת אבן הפינה בשפת ה[[אידיש]] - שהיא שפת אמו. הרבי לחץ את ידו של מר צ'ייס במשך כל השיחה עמו, ואמר שאם מר צ'ייס יכין נאום באידיש הרבי יואיל להגיע לטקס [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]]. מר צ'ייס הסכים ל'עיסקה' ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5.00".


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
במעמד, מר צ'ייס פתח את דבריו ב[[אנגלית]] על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי, ואז הוסיף (באנגלית): רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי, אך זאת אומר: '''רבי איך האב דיר ליב זייער זייער (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)''', באחלו ל[[הרבי|רבי]] בריאות והצלחה סיים מר צ'ייס את נאומו, '''וזכה לחיוך רחב מאוד מהרבי'''.


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
גם לאחר מכן זכה מר צ'ייס לקירובים גדולים.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
נפטר ב[[כ"ה אייר]] [[תשע"ו]] בגיל 87.


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/05/49.-Emor-Behar-5776-Hebrew-Version.pdf האמונה מדבקת]''' - מר צ'ייס מתראיין לגליון השבועי של חברת [[jem]], י"ב [[אייר]] תשע"ו ([https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3644176 הראיון בוידאו])
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון ערב [[חג השבועות]] [[תשע"ו]] {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"א}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 טקס הנחת אבן הפינה להרחבת 770] - [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] (מר צ'ייס נראה בדקה ה-2:38) {{וידפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/לפני-שנים-רבות-אתה-שינית-את-מהלך-חיי/ "לפני שנים רבות אתה שינית את מהלך חיי"] - מר צ'ייס עובר לפני הרבי, כ' טבת תש"נ {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133152 הרבי הציע לעשות 'דיל', ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע]''' {{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3346364/jewish/David-Chase-88-Philanthropist-and-Businessman-Built-Jewish-Life-Worldwide.htm פילנתרופ ואיש עסקים 'אלוף ארבעת הכוכבים' של הרבי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
{{מיון רגיל:צ'ייס, דוד}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]
[[קטגוריה:אישים בקונטיקט]]
[[קטגוריה:חברי הקרן לפיתוח מחנה ישראל]]

גרסה אחרונה מ־14:24, 12 בדצמבר 2024

מר צ'ייס עם הרבי
הרבי מחייך למר דוד צ'ייס כשסיים את נאומו בהנחת אבן הפינה.

מר דוד צ'ייס (תר"צ – כ"ה אייר תשע"ו) שימש כיו"ר קרן ידידי מחנה ישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעריה סוסנוביץ בפולין בשנת תר"צ לאביו ר' אריה, ונקרא על שם סבו ר' דוד משה פיטרקובסקי, גביר חסידי ידוע בפולין שעסק רבות בפדיון שבויים.

בצעירותו למד בתלמוד תורה המקומי, ועם הכיבוש הנאצי בשנת תרצ"ט נשלח עם משפחתו למחנה ההשמדה באושוויץ, שם נספו אביו ואמו ואילו הוא ואחיותיו שרדו את זוועות המלחמה.

אחותו הגדולה נישאה בסיום המלחמה לחייל אמריקאי, ובעקבותיהם היגר אף הוא לארצות הברית, וכעבור מספר שנים ייסד חברת בניה בקונטיקט ועסקיו הלכו והתפתחו.

כאשר נכנס לשותפות עסקים בניו ג'רזי, פגש בשליח הרבי במקום הרב משה הרסון ובעקבותיו החלה ההיכרות שלו עם חסידות חב"ד. בעקבות הקשר עם הרב הרסון, החל לתמוך במוסדותיו ובפעולותיו להפצת היהדות, ואף התמנה כחבר בועד המנהלים של המכללה ללימודי יהדות בראשותו.

בהמשך, גדלה תמיכתו בפעולות החב"דיות מסביב לעולם, והוא היה שותף בשנת תשמ"ו בייסוד הקרן לפיתוח 'מחנה ישראל' ועמד בראשה עד לפטירתו.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ח נסע לרבי לראשונה בחייו, ועל מפגש זה התבטא: "הייתה זו אהבה ממבט ראשון. מהרגע שבו פגשתי את האדם הגדול הזה, את המחנך הדגול הזה, את הצדיק המופלא והענוותן הזה – חיי השתנו לנצח. הפכתי להיות מסור אליו לחלוטין.".

ביום י"ז באלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת מנחה ניגש מר דוד צ'ייס, וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770.

להפתעתו ולהפתעת הכל נענה הרבי בחיוב להזמנה, אלא שהתנה עמו תנאי, וכפי שכינה זאת הרבי 'דיל' עם מר צ'ייס. העסקה הייתה שמר צ'ייס ינאם בטקס הנחת אבן הפינה בשפת האידיש - שהיא שפת אמו. הרבי לחץ את ידו של מר צ'ייס במשך כל השיחה עמו, ואמר שאם מר צ'ייס יכין נאום באידיש הרבי יואיל להגיע לטקס הנחת אבן הפינה. מר צ'ייס הסכים ל'עיסקה' ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5.00".

במעמד, מר צ'ייס פתח את דבריו באנגלית על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי, ואז הוסיף (באנגלית): רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי, אך זאת אומר: רבי איך האב דיר ליב זייער זייער (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד), באחלו לרבי בריאות והצלחה סיים מר צ'ייס את נאומו, וזכה לחיוך רחב מאוד מהרבי.

גם לאחר מכן זכה מר צ'ייס לקירובים גדולים.

נפטר בכ"ה אייר תשע"ו בגיל 87.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=דוד_צ%27ייס&oldid=724557"