אברהם אזדבא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:55, 7 בנובמבר 2023

הרב אברהם אזדבא (יליד שנת תרצ"ה, 1935) הוא רב וחבר הבד"צ בשכונת המלך קראון הייטס - "כאן ציוה ה' את הברכה" ור"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"^[1] על מדינת דנמרק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בב' סיוון תרצ"ה לאביו הרב שלום זאלע ולאמו מרת שרה. משפחתו נמנתה על חסידי גור אך הייתה מקורבת לחסידות חב"ד.

בעודו ילד, נכנס עם אביו ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. ובהמשך זכה ליחידות נוספת.

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ברונקס אצל הרב מרדכי דוב אלטיין, ובעקבות לימודיו בישיבה הפך לחסיד חב"ד.

בהמשך למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, בין השנים תש"ו לשנת תשי"ט.

בהתוועדויות של אדמו"ר הריי"צ היה יושב יחד עם תלמידי הישיבה לשמוע את ההתוועדות ברמקול בזאל ב-770. ובסיום ההתוועדות היו עוברים לפני אדמו"ר הריי"צ.

בהנחיית הרבי נסע ללמוד בארץ הקודש ובדרך עצר לתקופה באנגליה, צרפת ושוויץ שם נפגש עם גדולי תורה מחוגים שונים.

בארץ הקודש התחתן עם מרת חיה בלומה בתו של הרב יוסף גולדברג, ראש ישיבת תומכי תמימים ברינוא.

לאחר מכן נשלח על ידי הרבי לשמש כרב מורה הוראה בדנמרק, וכאשר הקים הרבי את האו"ם החסידי, מונה על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת דנמרק.

כעבור מספר שנים, נקרא לשמש כחבר הצוות הרוחני בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, ושימש בה במשך שלוש שנים כר"מ, ולאחר מכן התמנה כר"מ וחבר הנהלה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

בבחירות שנערכו בשנת תשמ"ו לכהונת חברי בית דין צדק קראון הייטס, נבחר לשמש כרב יחד עם הרב יהודה קלמן מארלו, וזכה לעידודו של הרבי שטרח במענות והוראות רבות לחזק את מעמדם של חברי בית הדין בקראון הייטס.

פסיקות הלכתיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

היתר שתיית מים ללא סינון בברוקלין, שלא כדעת רוב רבני האזור ושאר חברי בית דין צדק קראון הייטס האוסרים זאת, בעקבות חשש לחלקי תולעים הנמצאים במים^[2].
היתר הסתמכות על זמן צאת הכוכבים הגדולים, בדינים בהם נדרשת המתנה עד צאת הכוכבים הקטנים, בנימוק שבזמננו מאפשרים השעונים חישוב מדוייק של הזמן.
לומר את ה'קרבנות' של תפילת מנחה קודם שתעבור חצי שעה לאחר חצות ובכך להתחיל להתפלל מנחה בדיוק בזמן^[3].

ספריו וכתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשבילי הבבלי והירושלמי, ניו יורק תשנ"ב

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב מנחם מענדל אזדבא - שליח הרבי בעיר העתיקה, ירושלים
בנו, הרב שלום זאלע אזדבא - לונדון, אנגליה
בנו, הרב יעקב קאפיל אזדבא
בנו, הרב לוי יצחק אזדבא - שליח הרבי בבל הארבור, ניו יורק
בנו, הרב שניאור זלמן אזדבא
בנו, הרב ישראל דוד אזדבא
בתו, מרת שרה, רעיית הרב אשר זליג הרסון
בתו, מרת חנה, רעיית הרב שלמה דב יפה
בתו, מרת דבורה לאה שיין
בתו, מרת רבקה, רעיית הרב לוי יצחק הכהן דובינסקי

חברי האו"ם החסידי

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
↑ בדיעה זו אוחז גם הרב אברהם יוסף הלר
↑ ובזה חלוק עם הרב יהודה קלמן מרלו והרב יוסף ישעיה ברוין.

[1] ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"

[2] בדיעה זו אוחז גם הרב אברהם יוסף הלר

[3] ובזה חלוק עם הרב יהודה קלמן מרלו והרב יוסף ישעיה ברוין.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:הרב אזדבא.jpg|left|thumb|350px|הרב אברהם אזדבא]]
+[[קובץ:הרב אזזדאבא.png|ממוזער|הרב אברהם אזדאבא]]
-הרב '''אברהם אזדבא''' הוא רב וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]] בשכונת המלך [[קראון הייטס]] - "כאן ציוה ה' את הברכה". למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], נבחר לשמש כרב בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם הרב [[יהודה קלמן מארלו]]. בעבר היה רב ו[[שליח]] בדנמרק ואף מונה על ידי [[הרבי]] ל"בעל הבית" עליה. חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
+הרב '''אברהם אזדבא''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הוא רב וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]] בשכונת המלך [[קראון הייטס]] - "כאן ציוה ה' את הברכה" ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. מונה על ידי [[הרבי]] ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת דנמרק.
-אחת הפסיקות הידועות של הרב אזדבא היא, בענין היתר שתית מים במדינת ניו יורק, למרות שישנם רבנים אחרים שאוסרים זאת, בעקבות תולעים המצויים במים.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[ב' סיוון]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב שלום זאלע ולאמו מרת שרה. משפחתו נמנתה על חסידי [[גור]] אך הייתה מקורבת לחסידות חב"ד.
-העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+בעודו ילד, נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. ובהמשך זכה ליחידות נוספת.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ברונקס אצל הרב [[מרדכי דוב אלטיין]], ובעקבות לימודיו בישיבה הפך לחסיד חב"ד.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], בין השנים [[תש"ו]] לשנת [[תשי"ט]].
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+בהתוועדויות של אדמו"ר הריי"צ היה יושב יחד עם תלמידי הישיבה לשמוע את ההתוועדות ברמקול בזאל ב-770. ובסיום ההתוועדות היו עוברים לפני אדמו"ר הריי"צ.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+בהנחיית הרבי נסע ללמוד בארץ הקודש ובדרך עצר לתקופה באנגליה, צרפת ושוויץ שם נפגש עם גדולי תורה מחוגים שונים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+בארץ הקודש התחתן עם מרת חיה בלומה בתו של הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+לאחר מכן נשלח על ידי הרבי לשמש כרב מורה הוראה ב[[דנמרק]], וכאשר הקים הרבי את [[האו"ם החסידי]], מונה על ידי [[הרבי]] כ"בעל הבית" על מדינת דנמרק.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+כעבור מספר שנים, נקרא לשמש כחבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ושימש בה במשך שלוש שנים כ[[ר"מ]], ולאחר מכן התמנה כר"מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
+בבחירות שנערכו בשנת [[תשמ"ו]] לכהונת חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]], נבחר לשמש כרב יחד עם הרב [[יהודה קלמן מארלו]], וזכה לעידודו של הרבי שטרח במענות והוראות רבות לחזק את מעמדם של חברי בית הדין בקראון הייטס.
+==פסיקות הלכתיות==
+*היתר שתיית [[מים]] ללא סינון בברוקלין, שלא כדעת רוב רבני האזור ושאר חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] האוסרים זאת, בעקבות חשש לחלקי תולעים הנמצאים במים{{הערה|בדיעה זו אוחז גם הרב [[אברהם יוסף הלר]]}}.
+*היתר הסתמכות על זמן [[צאת הכוכבים]] הגדולים, בדינים בהם נדרשת המתנה עד צאת הכוכבים הקטנים, בנימוק שבזמננו מאפשרים השעונים חישוב מדוייק של הזמן.
+*לומר את ה'קרבנות' של [[תפילת מנחה]] קודם שתעבור חצי שעה לאחר חצות ובכך להתחיל להתפלל מנחה בדיוק בזמן{{הערה|ובזה חלוק עם הרב [[יהודה קלמן מרלו]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]].}}.
+==ספריו וכתביו==
+*'''בשבילי הבבלי והירושלמי''', ניו יורק תשנ"ב
+==משפחתו==
+*בנו, הרב מנחם מענדל אזדבא - [[שליח הרבי]] בעיר העתיקה, [[ירושלים]]
+*בנו, הרב שלום זאלע אזדבא - לונדון, אנגליה
+*בנו, הרב יעקב קאפיל אזדבא
+*בנו, הרב לוי יצחק אזדבא - שליח הרבי בבל הארבור, ניו יורק
+*בנו, הרב שניאור זלמן אזדבא
+*בנו, הרב ישראל דוד אזדבא
+*בתו, מרת שרה, רעיית הרב אשר זליג הרסון
+*בתו, מרת חנה, רעיית הרב שלמה דב יפה
+*בתו, מרת דבורה לאה שיין
+*בתו, מרת רבקה, רעיית הרב לוי יצחק הכהן דובינסקי
+{{חברי בד"צ קראון הייטס}}
+{{חברי האו"ם החסידי}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:אזדבא, אברהם}}
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
+[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
+[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
+[[קטגוריה:רבני שכונות]]
+[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
+[[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]

חברי בד"צ קראון הייטס
כיום	הרב אברהם אזדבא • הרב יוסף ישעיה ברוין
בעבר	הרב יוסף אברהם הלר • הרב יהודה קלמן מרלו • הרב אהרון יעקב שוויי
דיינים ומו"צים	הרב יצחק רייטפורט • הרב ניסן מנגל
מזכירות הבית דין	הרב שמואל קראוס