אגודת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(כן נראה הל' שם)
 
(93 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אגודת ישראל''' הינה תנועה חרדית עולמית שהוקמה בשנת [[תער"ב]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה ממייסדי תנועת אגודת ישראל{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] אף הוצב במקום השני ב[[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל.}}, אך כעבור זמן קצר זמן קצר לאחרי היסוד פרש ממנה כשמכריז על פרישתו זו{{הערה|עיין [[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]], וכמענה הרבי שנדפס ב[[אגרות קודש]] חלק ל"ב אגרת יא'שלה - ראה לקמן פסקת 'יחס הרבי הרש"ב והרבי הריי"ץ לאגודה'}}.


'''אגודת ישראל''' הינה מפלגה חרדית ב[[ארץ ישראל]].
==יחס הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ לאגודה==
הרבי הרש"ב היה בהתחלה ממקימי האגודה ואף שלח מכתב לקראת ועידת היסוד שלה{{הערה|{{היברובוקס2|'''מכתבי ברכה והסכמה''', פרנקפורט, תרע"ג|עמ' 11|33732||עמוד=11}}.}}, אך פרש ממנה מחשש שהוועד ה'מוציא לפועל' של האגודה יתחבר ל[[ציונים]]{{הערה|ואכן, בשנת [[תש"ח]] חששותיו של הרבי הרש"ב התאמתו, ונציג אגו"י חתם על מסמכים הקשורים להקמת [[מדינת ישראל|"גופים שונים"]], '''בניגוד להחלטת האגודה'''. וראה בחוברת [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/אוצרות-חסידים-ה-בין-גלות-לגאולה.pdf "בין גלות לגאולה"] באריכות.}}. נציגי האגודה אף הגיעו ל[[ליובאוויטש]] בכדי להשפיע על אדמו"ר הרש"ב לחזור לאגודה. הרבי הרש"ב לא חזר בו, ואף השפיע על הרב [[חיים מבריסק]] וה[[חפץ חיים]] לפרוש מהאגודה.


[[אדמו"ר הרש"ב]] היה מעורב בהקמת מפלגת אגודת ישראל, אך פרש הימנה.
הרב חיים השתכנע, אולם הסביר לרבי הרש"ב כי אילצו אותו לחתום על מכתב התומך באגודה{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר הרש"ב ח"ב אגרת שס"א.}}. השליח שנשלח ל"חפץ חיים" סירב לבצע את שליחותו, ולאחר לא הרבה זמן נפל למשכב ונפטר{{הערה|בין גלות לגאולה הנ"ל עמוד 21}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל להצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא, ובוהוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי שהאדמו"ר מבעלזא איינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 צילום המכתב]</REF>
את פעולותיו של הרבי הרש"ב בעת ייסוד האגודה הגדיר הרבי במענה במענה לר' צבי ויינמן ששלח אל הרבי את טיוטת ספרו 'מקטוביץ עד ה' באייר - פרקים בתולדות היהדות החרדית ואגודת ישראל ובמשנתן': {{ציטוטון|ידוע ומפורסם (וגם נדפס) שכ"ק אדמו"ר נשמתו עדן (מהורש"ב) היה ממיסדי (לשון רבים) אגודת ישראל. אבל
בזמן קצר לאחרי היסוד הודיע ופרסם ש"הוא יוצא מאגודת ישראל"}}{{הערה| אגרות קודש חלק לאגרת יא'שלה}}.


[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית מעט למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, בדר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור<REF>רש"י דברים לא, ז.</REF> הרבי סבר כי על המלפגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה.
אדמו"ר הריי"צ כתב [[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|חיבור מיוחד נגד האגודה]], וכן מכתבים שונים{{הערה|ראה ספר תיקון עולם, מונקאטש תרצ"ו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10164&st=&pgnum=46 (מכתב א).] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10164&st=&pgnum=78 (מכתב ב)] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10164&st=&pgnum=93 (מכתב ג)]. וכן נדפסו מכתבים בספר חכמי ישראל בעש"ט.}}, אך ביקש שלא לפרסמם{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=435 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד שצט.]}}. כמו כן, נמנע מלהשתתף בכנסותיה - גם כשהיה בקרבת מקום.


הפעם היחידה בה אמר הרבי לבחור באגודת ישראל היתה בשנת [[תשמ"ט]].
[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי {{מונחון|ש"ב|שאר בשרי}} האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני '''איני ממחבבי''' אגודת ישראל"{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 צילום המכתב].}}.


'''לערך מורחב:''' [[בחירות תשמ"ט]].
===מכתבי הרבי הרש"ב נגד האגודה===
העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
{{ציטוט|מקור=אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"א.|תוכן="...מדי עברי דרך ווארשא התראתי עם הרב ר' חיים מבריסק נ"י ושאלתיו בדבר האגודה, ואמר לי שאינה טובה בעיניו ומ"מ נתן להם מכתב ותירץ א"ע שהכריחו אותו ע"ז אני כתבתי לו מפה שאינו ראוי כלל שיחזיק בידם, ואני חושש אשר במשך הזמן תהי' אגודת ציונית והשי"ת ישמרנו מהם"}}


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
{{ציטוט|מקור=אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"ג.|תוכן="בכל יום ויום ממש באים אנשים אם מפראנקפורט או מפה בענינים שונים הן בעניני האגודה.. האגודה מרעשת עולמו של אשכנז ונעשה פירוד גדול בין ברייער ויעקב ראזנהיים, וברייער יצא מן האגודה, ומתאונן מאוד על הר"ח מבריסק יחי' אשר בקאטאויץ הבטיח לו בפה מלא להיות עמו, וגם כתב צעטיל והבטיח לו לשולחו בחתימתו מביתו, ועתה פרסם האיזרעליט שהגר"ח עמם אני כתבתי להגר"ח בחוזק שאנחנו אינו יכולים לילך אתם ולא להחזיקם כלל, כי יכול להיות אשר במשך יהיה נצרך להרחיקם ואפשר גם לצאת נגדם כי לפי השקפתי יהי' זה במשך הזמן כמו אגודת ציונית ועוד לא קיבלתי תשובה על זה"}}


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
{{ציטוט|מקור=אג"ק למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.|תוכן="...וכאשר מתחלה רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו... וכדומה אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל כ"א ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים הלא יקבצו אלי' יהי' מי שיהי' וממילא גם הועד ישתנה גם אם יהי' מהיראים האמיתים ומה גם שא"א שיהי' הכלל לא מן הפרט, וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהי' אנחנו בהאגודה. לדוגמה אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם... וכדומה כי שונים אנחנו בדעתינו, ויבוא רק לידי מחלוקת וגם מי שיראה שאני מתחבר עם הנ"ל יכשיר זאת את הנ"ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו' וגם יבוא לידי מחלוקת, ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת והציונות היא מולדת רוסי' ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז ג"כ המזרחים לא טובים המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כ"כ ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו... ואומר שהמזרחים האשכנזי' טובים המה רק יש להם איזה טעות, אמרתי לו שבהכרח יש מקום ויסוד דשם מוצא הטעות מקום לנוח. ובסוף אמרתי אשר יש חשש גדול שבהאגודה תהי' במשך הזמן אגודת ציונית ונתפעל מתרגש מאוד ואומר להיפך אשר גם הציונים המזרחים הנכנסים בה לא יהיו ציונים במשך הזמן, ואני אמרתי לו עוד הפעם השקפתי הנ"ל שבאם יהי' רק תערובות ציונים יהפכו את כולם לציונים כו', ולא יהיו ערבים ובטוחים כלל בהתוקף שמדמים עתה, ובזה נגמר השיחה אתו. ראזנהיים עוד לא הי' אצלי. הראיתי לשטרויס שבין הנדבות על האגודה הנדפסים בהדרך ישנם נדבות מציונים גמורים כמו... וכדומה, וא"ל אשר גאטליב מפינסק נסע למאסקווא לעשות נפשות אל האגודה ולקבל נדבות, ואין אחריות הדבר עליהם..."}}


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
==אישי חב"ד באגו"י==


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם:  
*הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (בהיותו בלטביה בצעירותו)
*הרב [[מרדכי דובין]] - מראשי אגו"י בלטביה
*הרב [[אברהם חיים נאה]] - מראשי בד"צ אגודת ישראל
*הרב [[אליעזר מזרחי]] - חבר כנסת
*הרב [[דב רבינוביץ]] - נציג אגו"י בעיריית ירושלים
*הרב [[יעקב הלפרין]] - נציג אגו"י בעיריית ירושלים


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
==הקשר עם הרבי==
הרב [[יצחק מאיר לוין]] ששימש כמנהיג אגודת ישראל ב[[ארץ הקודש]] נפגש עם הרבי ביחידות{{הערה|במכתב מח' מרחשון תשי"ד הרבי כותב: "כפי שהמצב כאן הולך ומתברר, וכן על פי הידיעות שנתקבלו כאן מארץ הקודש ת“ו, הנה לדאבוננו – החינוך העצמאי מקבל צורת עניין מפלגתי עם כל התגים, וחוזרים עוד הפעם על השגיאה שעשו מאז בזה, '''וכמו שאמרתי גם כן להרה“ח הרי“מ לעווין כשביקרני פה, אבל אז ביאר שלא יהיה בזה כל עניין מפלגתי וכו‘ וכו‘'''"}} ועמד בקשרי מכתבים וידידות עם הרבי.


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
רבים מחברי הכנסת של האגודה נפגשו ושוחחו עם הרבי בעת כהונתם ב[[יחידות]], ב[[חלוקת הדולרים]] או בהזדמנויות אחרות, ומהם: מר שלמה לורינץ, ר' [[מנחם פרוש]], שלמה יעקב גרוס, הרב [[יעקב מזרחי]], ר' שמואל הלפרט, ר' אברהם יוסף שפירא, הרב [[משה זאב פלדמן]]. אף הרב [[אברהם יוסף לייזרזון]] שעמד בקשר קרוב עם הרבי ונפגש ושוחח עם הרבי כמה פעמים כיהן לימים כחבר כנסת מטעם האגודה. ר' [[מאיר פרוש]] ור' [[יעקב ליצמן]] שנפגשו ושוחחו עם הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] משמשים כחברי כנסת מטעם האגודה.


== ראו עוד ==
הרב [[אליעזר מזרחי]], חסיד חב"ד הכפוף ובטל להוראות הרבי, שימש כחבר כנסת מטעם האגודה וקיבל בקשר לזה ברכות הוראות והדרכות מהרבי.


===בחירות תשמ"ט===
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}
בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל ראש [[ישיבת פוניבז']] מסע תעמולה והשמצות נגד [[חסידות חב"ד]] והעומד בראשה - [[הרבי]]. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.
עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר [[שמחה בונים אלתר|בעל ה'לב שמחה']] ואחיו [[פנחס מנחם אלתר|בעל ה'פני מנחם']] מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".
בהקשר סיטאוציה זו, מצד ריבוי טעמים{{הערה|כ[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=915 דברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות]}}, הורה אז הרבי באופן חד פעמי לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.
חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה{{הערה|לפי כל הסקרים לפני פתיחת הקמפיין לא הייתה המפלגה זוכה ליותר ממנדט אחד}}, שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים{{הערה|רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי}}, בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.
בבחירות שלאחר מכן, התאחדה אגודת ישראל עם דגל התורה, ל[[מפלגת יהדות התורה]].
== איחוד עם פועלי אגודת ישראל ==
{{פסקה חסרה}}
== חזית טכנית ==
שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת [[מדינת ישראל]], בשליחות [[החזון איש]] ל[[רבי]] ולאדמו"ר ר' [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמר]] בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת מר שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).
נראה היה כי לורנץ קיבל את עמדתו של הרבי בנושא אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו]}}.
== ראו גם ==
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]
*[[בחירות]]
*[[בחירות]]
*[[ציונות]]
*[[ציונות]]
*[[אידיש]]
 
==לקריאה נוספת==
*הרב [[זושא וולף]], '''רבותינו נשיאנו, רבני גרמניה ו"אגודת ישראל"''' - ספר 'אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה' ע' 202 ואילך
*הרב [[שלום דובער וולפא]], [[שמן ששון מחבריך]]
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]]
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/אוצרות-חסידים-ה-בין-גלות-לגאולה.pdf "בין גלות לגאולה"]
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־04:05, 30 במאי 2024

אגודת ישראל הינה תנועה חרדית עולמית שהוקמה בשנת תער"ב. אדמו"ר הרש"ב היה ממייסדי תנועת אגודת ישראל[1], אך כעבור זמן קצר זמן קצר לאחרי היסוד פרש ממנה כשמכריז על פרישתו זו[2].

יחס הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ לאגודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הרש"ב היה בהתחלה ממקימי האגודה ואף שלח מכתב לקראת ועידת היסוד שלה[3], אך פרש ממנה מחשש שהוועד ה'מוציא לפועל' של האגודה יתחבר לציונים[4]. נציגי האגודה אף הגיעו לליובאוויטש בכדי להשפיע על אדמו"ר הרש"ב לחזור לאגודה. הרבי הרש"ב לא חזר בו, ואף השפיע על הרב חיים מבריסק והחפץ חיים לפרוש מהאגודה.

הרב חיים השתכנע, אולם הסביר לרבי הרש"ב כי אילצו אותו לחתום על מכתב התומך באגודה[5]. השליח שנשלח ל"חפץ חיים" סירב לבצע את שליחותו, ולאחר לא הרבה זמן נפל למשכב ונפטר[6].

את פעולותיו של הרבי הרש"ב בעת ייסוד האגודה הגדיר הרבי במענה במענה לר' צבי ויינמן ששלח אל הרבי את טיוטת ספרו 'מקטוביץ עד ה' באייר - פרקים בתולדות היהדות החרדית ואגודת ישראל ובמשנתן': "ידוע ומפורסם (וגם נדפס) שכ"ק אדמו"ר נשמתו עדן (מהורש"ב) היה ממיסדי (לשון רבים) אגודת ישראל. אבל בזמן קצר לאחרי היסוד הודיע ופרסם ש"הוא יוצא מאגודת ישראל""[7].

אדמו"ר הריי"צ כתב חיבור מיוחד נגד האגודה, וכן מכתבים שונים[8], אך ביקש שלא לפרסמם[9]. כמו כן, נמנע מלהשתתף בכנסותיה - גם כשהיה בקרבת מקום.

אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממחבבי אגודת ישראל"[10].

מכתבי הרבי הרש"ב נגד האגודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"...מדי עברי דרך ווארשא התראתי עם הרב ר' חיים מבריסק נ"י ושאלתיו בדבר האגודה, ואמר לי שאינה טובה בעיניו ומ"מ נתן להם מכתב ותירץ א"ע שהכריחו אותו ע"ז אני כתבתי לו מפה שאינו ראוי כלל שיחזיק בידם, ואני חושש אשר במשך הזמן תהי' אגודת ציונית והשי"ת ישמרנו מהם"

אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"א.

"בכל יום ויום ממש באים אנשים אם מפראנקפורט או מפה בענינים שונים הן בעניני האגודה.. האגודה מרעשת עולמו של אשכנז ונעשה פירוד גדול בין ברייער ויעקב ראזנהיים, וברייער יצא מן האגודה, ומתאונן מאוד על הר"ח מבריסק יחי' אשר בקאטאויץ הבטיח לו בפה מלא להיות עמו, וגם כתב צעטיל והבטיח לו לשולחו בחתימתו מביתו, ועתה פרסם האיזרעליט שהגר"ח עמם אני כתבתי להגר"ח בחוזק שאנחנו אינו יכולים לילך אתם ולא להחזיקם כלל, כי יכול להיות אשר במשך יהיה נצרך להרחיקם ואפשר גם לצאת נגדם כי לפי השקפתי יהי' זה במשך הזמן כמו אגודת ציונית ועוד לא קיבלתי תשובה על זה"

אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"ג.

"...וכאשר מתחלה רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו... וכדומה אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל כ"א ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים הלא יקבצו אלי' יהי' מי שיהי' וממילא גם הועד ישתנה גם אם יהי' מהיראים האמיתים ומה גם שא"א שיהי' הכלל לא מן הפרט, וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהי' אנחנו בהאגודה. לדוגמה אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם... וכדומה כי שונים אנחנו בדעתינו, ויבוא רק לידי מחלוקת וגם מי שיראה שאני מתחבר עם הנ"ל יכשיר זאת את הנ"ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו' וגם יבוא לידי מחלוקת, ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת והציונות היא מולדת רוסי' ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז ג"כ המזרחים לא טובים המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כ"כ ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו... ואומר שהמזרחים האשכנזי' טובים המה רק יש להם איזה טעות, אמרתי לו שבהכרח יש מקום ויסוד דשם מוצא הטעות מקום לנוח. ובסוף אמרתי אשר יש חשש גדול שבהאגודה תהי' במשך הזמן אגודת ציונית ונתפעל מתרגש מאוד ואומר להיפך אשר גם הציונים המזרחים הנכנסים בה לא יהיו ציונים במשך הזמן, ואני אמרתי לו עוד הפעם השקפתי הנ"ל שבאם יהי' רק תערובות ציונים יהפכו את כולם לציונים כו', ולא יהיו ערבים ובטוחים כלל בהתוקף שמדמים עתה, ובזה נגמר השיחה אתו. ראזנהיים עוד לא הי' אצלי. הראיתי לשטרויס שבין הנדבות על האגודה הנדפסים בהדרך ישנם נדבות מציונים גמורים כמו... וכדומה, וא"ל אשר גאטליב מפינסק נסע למאסקווא לעשות נפשות אל האגודה ולקבל נדבות, ואין אחריות הדבר עליהם..."

אג"ק למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.

אישי חב"ד באגו"י[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם:

הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יצחק מאיר לוין ששימש כמנהיג אגודת ישראל בארץ הקודש נפגש עם הרבי ביחידות[11] ועמד בקשרי מכתבים וידידות עם הרבי.

רבים מחברי הכנסת של האגודה נפגשו ושוחחו עם הרבי בעת כהונתם ביחידות, בחלוקת הדולרים או בהזדמנויות אחרות, ומהם: מר שלמה לורינץ, ר' מנחם פרוש, שלמה יעקב גרוס, הרב יעקב מזרחי, ר' שמואל הלפרט, ר' אברהם יוסף שפירא, הרב משה זאב פלדמן. אף הרב אברהם יוסף לייזרזון שעמד בקשר קרוב עם הרבי ונפגש ושוחח עם הרבי כמה פעמים כיהן לימים כחבר כנסת מטעם האגודה. ר' מאיר פרוש ור' יעקב ליצמן שנפגשו ושוחחו עם הרבי בחלוקת הדולרים משמשים כחברי כנסת מטעם האגודה.

הרב אליעזר מזרחי, חסיד חב"ד הכפוף ובטל להוראות הרבי, שימש כחבר כנסת מטעם האגודה וקיבל בקשר לזה ברכות הוראות והדרכות מהרבי.

בחירות תשמ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בחירות תשמ"ט

בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל ראש ישיבת פוניבז' מסע תעמולה והשמצות נגד חסידות חב"ד והעומד בראשה - הרבי. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.

עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' ואחיו בעל ה'פני מנחם' מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".

בהקשר סיטאוציה זו, מצד ריבוי טעמים[12], הורה אז הרבי באופן חד פעמי לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.

חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה[13], שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים[14], בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.

בבחירות שלאחר מכן, התאחדה אגודת ישראל עם דגל התורה, למפלגת יהדות התורה.

איחוד עם פועלי אגודת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חזית טכנית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת מדינת ישראל, בשליחות החזון איש לרבי ולאדמו"ר ר' יואל מסאטמר בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת מר שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).

נראה היה כי לורנץ קיבל את עמדתו של הרבי בנושא אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"[15].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הרש"ב אף הוצב במקום השני במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
  2. עיין התייסדות אגודת ישראל (חיבור), וכמענה הרבי שנדפס באגרות קודש חלק ל"ב אגרת יא'שלה - ראה לקמן פסקת 'יחס הרבי הרש"ב והרבי הריי"ץ לאגודה'
  3. תבנית:היברובוקס2.
  4. ואכן, בשנת תש"ח חששותיו של הרבי הרש"ב התאמתו, ונציג אגו"י חתם על מסמכים הקשורים להקמת "גופים שונים", בניגוד להחלטת האגודה. וראה בחוברת "בין גלות לגאולה" באריכות.
  5. אג"ק אדמו"ר הרש"ב ח"ב אגרת שס"א.
  6. בין גלות לגאולה הנ"ל עמוד 21
  7. אגרות קודש חלק ל"ב אגרת יא'שלה
  8. ראה ספר תיקון עולם, מונקאטש תרצ"ו (מכתב א). (מכתב ב) (מכתב ג). וכן נדפסו מכתבים בספר חכמי ישראל בעש"ט.
  9. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד שצט.
  10. צילום המכתב.
  11. במכתב מח' מרחשון תשי"ד הרבי כותב: "כפי שהמצב כאן הולך ומתברר, וכן על פי הידיעות שנתקבלו כאן מארץ הקודש ת“ו, הנה לדאבוננו – החינוך העצמאי מקבל צורת עניין מפלגתי עם כל התגים, וחוזרים עוד הפעם על השגיאה שעשו מאז בזה, וכמו שאמרתי גם כן להרה“ח הרי“מ לעווין כשביקרני פה, אבל אז ביאר שלא יהיה בזה כל עניין מפלגתי וכו‘ וכו‘"
  12. כדברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות
  13. לפי כל הסקרים לפני פתיחת הקמפיין לא הייתה המפלגה זוכה ליותר ממנדט אחד
  14. רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי
  15. חב"ד אינפו