יוסף שלמה כהנמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (30 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הגאון הרב '''יוסף שלמה כהנמן''', ידוע בכינוי הרב מפונוביז', ([[תרמ"ו]] - כ' באלול [[תשכ"ט]]), רב | {{דמות | ||
| שם =הרב יוסף שלמה כהנמן | |||
| תמונה = | |||
| תיאור = | |||
| כינוי =הרב מפונוביז' | |||
| תאריך לידה =תרמ"ו | |||
| מקום לידה =קוהל,ליטא | |||
| תאריך פטירה =כ' אלול תשכ"ט | |||
| מקום פטירה = | |||
| מקום קבורה = | |||
| מדינה = | |||
| השכלה =ישיבת טלז,ישיבת ראדין,נובהרדוק | |||
| מקום מגורים =פונוביז',בני ברק | |||
| שנות הפעילות = | |||
| התחלת הפעילות = | |||
| סיום הפעילות = | |||
| השתייכות =ליטאי | |||
| תחומי עיסוק =ראש ישיבת פונוביז' | |||
| תפקידים נוספים =רב העיירה פונוביז',ממנהיגי הציבור הליטאי | |||
| רבותיו =הרב אליעזר גורדון, החפץ חיים,הרב שמעון יהודה שקופ | |||
| תלמידיו = | |||
| בני דורו = | |||
| חיבוריו = | |||
| בת זוג = | |||
| אב = | |||
| אם = | |||
| צאצאים = | |||
| מספר צאצאים = | |||
| אתר אינטרנט = | |||
| פרסים והוקרה = | |||
| חתימה = | |||
}} | |||
[[קובץ:הרבנים לנדא וואזנר וכהנמן.png|ממוזער|הרב כהנמן (משמאל). ננראים בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[שמואל וואזנר]]]] | |||
[[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין: ר' [[אליהו חיים קרליבך]] (חתן), [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|הרש"ז שניאורסאן]], [[הרש"ג]], הגרי"ש כהנמן, [[הרבי]], הג"ר [[אליעזר סילבר]]]] | |||
הגאון הרב '''יוסף שלמה כהנמן''', ידוע בכינוי הרב מפונוביז', ([[תרמ"ו]] - [[כ' באלול]] [[תשכ"ט]]), רב ה[[עיירה]] פונוביז' וראש ישיבת פונוביז' ממנהיגי הציבור הליטאי לאחר שנות [[השואה]]. | |||
נולד בעיר קוהל, אשר בליטא. למד בישיבת טלז אצל הגאון הרב אליעזר גורדון והגאון הרב [[שמעון יהודה שקופ]]. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ו-3 שנים בישיבת ראדין אצל | ==תולדות חייו== | ||
נולד בעיר קוהל, אשר בליטא. למד בישיבת טלז אצל הגאון הרב אליעזר גורדון והגאון הרב [[שמעון יהודה שקופ]]. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ו-3 שנים בישיבת ראדין אצל [[החפץ חיים]]. | |||
כיהן כרבה של | כיהן כרבה של ה[[עיירה]] פונוביז' בליטא, שם התוודע ל[[ספר התניא]] באמצעות הרב ליסון ה[[משפיע]] החב"די ב[[עיירה]]. | ||
בשנת [[ת"ש]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"ה]] הקים את ישיבת פונוביז' הידועה על גבעת הישיבה ב[[בני ברק]]. | בשנת [[ת"ש]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"ה]] הקים את ישיבת פונוביז' הידועה על גבעת הישיבה ב[[בני ברק]]. | ||
| שורה 9: | שורה 44: | ||
למרות שהיה רב ליטאי, הכניס לישיבתו בחורים חסידיים רבים, ואף עודדם. בישיבתו התקיימו חבורות חסידיות מדי ליל שישי. | למרות שהיה רב ליטאי, הכניס לישיבתו בחורים חסידיים רבים, ואף עודדם. בישיבתו התקיימו חבורות חסידיות מדי ליל שישי. | ||
ב[[אלול]] [[תש"ט]] ביקר את אדמו"ר הריי"צ. הריי"צ כתב לו לאחר מכן מכתב תודה על ביקורו וברכה בנסיעתו לארץ הקודש. | ב[[אלול]] [[תש"ט]] ביקר את אדמו"ר הריי"צ. הריי"צ כתב לו לאחר מכן מכתב תודה על ביקורו וברכה בנסיעתו לארץ הקודש.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&hilite=29bef473-af86-4e2a-bc8f-fab3d3ed9f7f&st=%u05db%u05d4%u05e0%u05de%u05df אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, עמ' (272)].}} | ||
במכתב משנת [[תשי"ט]] מציין [[הרבי]] את קשריו הידידותיים עם חב"ד עוד לפני המלחמה, ואת חכמתו. | במכתב משנת [[תשי"ט]] מציין [[הרבי]] את קשריו הידידותיים עם חב"ד עוד לפני המלחמה, ואת חכמתו.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53693 מכתב משבט תשי"ג]}} | ||
היה לו קשר חם עם החסיד רבי [[זלמן לייב אסטולין]]. רבי יוסף שלמה נהנה היה לשוחח עמו בדברי תורה. מדי פעם היה הרב כהנמן שולח מונית להביאו למשרדו, שם היו משוחחים כמה שעות בדברי תורה, וכשסיימו היה דואג להשיבו לביתו. במשך הזמן הפגישה קיבלה קביעות, כאשר פעם בשבוע נפגשו להתפלפל בלימוד. | היה לו קשר חם עם החסיד רבי [[זלמן לייב אסטולין]]. רבי יוסף שלמה נהנה היה לשוחח עמו בדברי תורה. מדי פעם היה הרב כהנמן שולח מונית להביאו למשרדו, שם היו משוחחים כמה שעות בדברי תורה, וכשסיימו היה דואג להשיבו לביתו. במשך הזמן הפגישה קיבלה קביעות, כאשר פעם בשבוע נפגשו להתפלפל בלימוד. | ||
בנוסף על השקו"ט בסוגיות הש"ס היה הרב ר' זלמן לייב אף חוזר בפניו מסיפוריו ומפניניו בפרשיות התורה, והרב כהנמן נהנה מאוד לשמוע זאת. פעם, כשאמר בפניו | בנוסף על השקו"ט בסוגיות הש"ס היה הרב ר' זלמן לייב אף חוזר בפניו מסיפוריו ומפניניו בפרשיות התורה, והרב כהנמן נהנה מאוד לשמוע זאת. פעם, כשאמר בפניו פירוש מסוים של [[החיד"א]]{{הערה|1=על הפסוק "וה' אמר המכסה אני מאברהם" הובא בספר החדש, בחלק הפירושים.}} שמח בדבריו כל כך, עד שקם ונשקו על ראשו.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 מפי בנו רבי דוד אסטולין]}} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_39.html רגע לא שגרתי: כשפונוביז', מיר וחב"ד נפגשו..]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | {{מיון רגיל:כהנמן יוסף שלמה}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|כהנמן יוסף שלמה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:32, 20 במאי 2023
| הרב יוסף שלמה כהנמן | |
|---|---|
| הרב מפונוביז' | |
| לידה | תרמ"ו |
| קוהל,ליטא | |
| פטירה | כ' אלול תשכ"ט |
| השכלה | ישיבת טלז,ישיבת ראדין,נובהרדוק |
| מקום מגורים | פונוביז',בני ברק |
| השתייכות | ליטאי |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת פונוביז' |
| תפקידים נוספים | רב העיירה פונוביז',ממנהיגי הציבור הליטאי |
| רבותיו | הרב אליעזר גורדון, החפץ חיים,הרב שמעון יהודה שקופ |
הגאון הרב יוסף שלמה כהנמן, ידוע בכינוי הרב מפונוביז', (תרמ"ו - כ' באלול תשכ"ט), רב העיירה פונוביז' וראש ישיבת פונוביז' ממנהיגי הציבור הליטאי לאחר שנות השואה.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר קוהל, אשר בליטא. למד בישיבת טלז אצל הגאון הרב אליעזר גורדון והגאון הרב שמעון יהודה שקופ. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ו-3 שנים בישיבת ראדין אצל החפץ חיים.
כיהן כרבה של העיירה פונוביז' בליטא, שם התוודע לספר התניא באמצעות הרב ליסון המשפיע החב"די בעיירה.
בשנת ת"ש נמלט מברית המועצות לארץ ישראל. בשנת תש"ה הקים את ישיבת פונוביז' הידועה על גבעת הישיבה בבני ברק.
למרות שהיה רב ליטאי, הכניס לישיבתו בחורים חסידיים רבים, ואף עודדם. בישיבתו התקיימו חבורות חסידיות מדי ליל שישי.
באלול תש"ט ביקר את אדמו"ר הריי"צ. הריי"צ כתב לו לאחר מכן מכתב תודה על ביקורו וברכה בנסיעתו לארץ הקודש.[1]
במכתב משנת תשי"ט מציין הרבי את קשריו הידידותיים עם חב"ד עוד לפני המלחמה, ואת חכמתו.[2]
היה לו קשר חם עם החסיד רבי זלמן לייב אסטולין. רבי יוסף שלמה נהנה היה לשוחח עמו בדברי תורה. מדי פעם היה הרב כהנמן שולח מונית להביאו למשרדו, שם היו משוחחים כמה שעות בדברי תורה, וכשסיימו היה דואג להשיבו לביתו. במשך הזמן הפגישה קיבלה קביעות, כאשר פעם בשבוע נפגשו להתפלפל בלימוד.
בנוסף על השקו"ט בסוגיות הש"ס היה הרב ר' זלמן לייב אף חוזר בפניו מסיפוריו ומפניניו בפרשיות התורה, והרב כהנמן נהנה מאוד לשמוע זאת. פעם, כשאמר בפניו פירוש מסוים של החיד"א[3] שמח בדבריו כל כך, עד שקם ונשקו על ראשו.[4]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, עמ' (272).
- ↑ מכתב משבט תשי"ג
- ↑ על הפסוק "וה' אמר המכסה אני מאברהם" הובא בספר החדש, בחלק הפירושים.
- ↑ מפי בנו רבי דוד אסטולין