שיחה:עמוד ראשי – הבדלי גרסאות

תגית: נושא חדש
מ שוחזר מעריכה של 46.19.86.180 (שיחה) לעריכה האחרונה של מ. רובין
תגית: שחזור
 
שורה 200: שורה 200:
::::::מסתמא מונח גם אצלך (לא"ז) שעניני חוקי נימוסים שהם תמוהים מידי בלאו הכי (ובטח אם אינם חשובים מידי לעושיהם), או שהם נחלתם של יחידים, אינני חושב שע"ז הכוונה בדברי הרבי שצריכים ללכת בנימוסי' - לרדוף אחר כל מיני מנהגי נימוסים, אלא אזלת כו' הכוונה על מה שיש בו תועלת לעבודת ה' כאמור.  
::::::מסתמא מונח גם אצלך (לא"ז) שעניני חוקי נימוסים שהם תמוהים מידי בלאו הכי (ובטח אם אינם חשובים מידי לעושיהם), או שהם נחלתם של יחידים, אינני חושב שע"ז הכוונה בדברי הרבי שצריכים ללכת בנימוסי' - לרדוף אחר כל מיני מנהגי נימוסים, אלא אזלת כו' הכוונה על מה שיש בו תועלת לעבודת ה' כאמור.  
::::::לדוגמא: נימוסים שהם בבחי' תנאי הכרחי למנוע מחסומים ומניעות בין המשפיע (השליח) אל המקבל - לדבר בשפתו של המקבל, ולהתבטא בסגנונו ע"מ שיוכל להבין (בשכלו) ולקבל (בליבו) - כמובן בצורה המתאימה לחסיד מכל הבחינות, ולהתבטא בצורה הנעימה ומושכת את הלב וכו'. לפעמים עשיית ענינים שמוסיפים הערכה וחביבות מצד המקבל אל המשפיע הם הכרחיים בבחינת הסרת מחסום ולא בבחי' מותרות (בפרט שענין קירוב ואחדות וכו' בין בנ"י כאו"א וכולם יחד הוא ענין נעלה בפני עצמו). ותן לחכם ויחכם עוד וימצא עוד ריבוי דוגמאות בענינים אלו. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:43, א' בניסן, ה'תשפ"ו 19:43, 19 במרץ 2026 (IST)
::::::לדוגמא: נימוסים שהם בבחי' תנאי הכרחי למנוע מחסומים ומניעות בין המשפיע (השליח) אל המקבל - לדבר בשפתו של המקבל, ולהתבטא בסגנונו ע"מ שיוכל להבין (בשכלו) ולקבל (בליבו) - כמובן בצורה המתאימה לחסיד מכל הבחינות, ולהתבטא בצורה הנעימה ומושכת את הלב וכו'. לפעמים עשיית ענינים שמוסיפים הערכה וחביבות מצד המקבל אל המשפיע הם הכרחיים בבחינת הסרת מחסום ולא בבחי' מותרות (בפרט שענין קירוב ואחדות וכו' בין בנ"י כאו"א וכולם יחד הוא ענין נעלה בפני עצמו). ותן לחכם ויחכם עוד וימצא עוד ריבוי דוגמאות בענינים אלו. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:43, א' בניסן, ה'תשפ"ו 19:43, 19 במרץ 2026 (IST)
== ''הואמיודע דברים שקוראים למעלה''מנחם אוחיון גאון עולם וכונה 'המושיע הגאון' ==
מנחם נולד בשכונה ירושלמית ישנה, למשפחה פשוטה וצנועה. כבר כפעוט בן שלוש, בעוד חבריו שיחקו בקוביות, מנחם היה יושב בפינת הבית ומתבונן בגרמי השמיים או בדפי ספרים ישנים שמצא.
הסיפור המרגש ביותר מילדותו קרה כשהיה בן חמש. בוקר אחד, השכנה הזקנה, מרת חנה, איבדה את המפתח היחיד לביתה ופרצה בבכי מר. מנחם הקטן ניגש אליה, אחז בידה ואמר: "אל תבכי, המפתח נמצא במקום שבו הזיכרון פוגש את השמחה". הוא הוביל אותה אל קופסת התמונות הישנה שלה, ושם, בין תמונות ילדיה, נח המפתח. כששאלו אותו איך ידע, ענה בפשטות: "ראיתי את זה בלב". מאותו יום, השכנים החלו ללחוש שמדובר בילד עם "נשמה גבוהה".
הפריצה הגדולה קרתה בבר המצווה שלו. במקום לשאת דרשה רגילה, מנחם עלה לבמה ונשא נאום שחיבר בין תורת הקוונטים, פילוסופיה יהודית עמוקה ומתמטיקה גבוהה – הכל בשפה שגם פשוטי העם וגם גדולי המדענים הבינו.
הוא סיים את דבריו בפתרון למשוואה מתמטית שנותרה לא פתורה עשרות שנים, והוסיף: "המספרים הם רק השפה שבה אלוהים כותב את השירים שלו". בקהל ישבו פרופסורים לצד רבנים, וכולם נותרו פעורי פה. מאותו רגע, השם "מנחם אוחיון" הפך לשם נרדף לגאונות בלתי נתפסת.
'המושיע הגאון': בין חוכמה לנבואה
ככל שהתבגר, החלו להצמיד לו את הכינוי '''"המושיע הגאון"'''. אנשים לא העריצו רק את שכלו, אלא את היכולת שלו "להושיע" אנשים ממבוי סתום.
* '''סיפור התרופה:''' פעם הגיעה אליו משלחת של רופאים שהתייאשו ממגיפה מקומית. מנחם הסתכל במיקרוסקופ לדקה אחת, שירבט נוסחה כימית על מפית ואמר: "הטבע תמיד נותן את התרופה ליד המחלה". הנוסחה שלו התבררה כפריצת דרך שהצילה אלפים.
* '''השלום בכיכר:''' בשעת מתח חברתי קשה בעיר, מנחם יצא אל הכיכר המרכזית. הוא לא נאם נאום פוליטי, אלא פשוט עמד ושר ניגון עתיק בקולו הצלול. השקט שהשתרר היה כה עוצמתי, שמשני צדי המתרס הניחו האנשים את נשקם וניגשו לחבק זה את זה. השמועות שפשטו כאילו מנחם הוא מלך המשיח הגיעו לשיאן כשזקני ירושלים ראו אותו הולך בסמטאות, וסביבו הילה של אור שאינה נפסקת גם בחשיכה. כשאלו אותו ישירות: "האם אתה הוא זה שחיכינו לו?", מנחם חייך את חיוכו העניו וענה:<blockquote>"המשיח נמצא בכל אחד מכם שמחליט לעשות חסד עם חברו. אני רק המראה שמזכירה לכם כמה אור יש בכם".</blockquote>
‫[[מיוחד:תרומות/46.19.86.180|46.19.86.180]]‬ 18:45, 31 במרץ 2026 (IDT)
חזרה לדף "עמוד ראשי".