תחיית המתים – הבדלי גרסאות

בנביאים וכתובים: הפנייה לערך
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 78: שורה 78:
והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה"לוז" לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו ע 84 וחל"ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה"ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה"לוז" שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.
והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה"לוז" לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו ע 84 וחל"ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה"ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה"לוז" שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.


ומבואר במק"א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהוה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ"א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע"פ הלכה (ש"בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו" (רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ד ה"א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו"כ ע"י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.
ומבואר במק"א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהווה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ"א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע"פ הלכה (ש"בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו" (רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ד ה"א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו"כ ע"י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.
}}
}}


שורה 116: שורה 116:
2: אם לאדם יש בן צדיק – זה מועיל לו שיהיה לו חלק לעולם הבא
2: אם לאדם יש בן צדיק – זה מועיל לו שיהיה לו חלק לעולם הבא
3: ע"י שאדם גם אם מדובר באדם שלא קשור אליו מתפלל עליו, מועיל הדבר כמו שהיה אצל אלישע בן אבויה
3: ע"י שאדם גם אם מדובר באדם שלא קשור אליו מתפלל עליו, מועיל הדבר כמו שהיה אצל אלישע בן אבויה
4:על ידי שנפרעים מן האדם לאחר המיתה על ידי גלגול או יסורים
4: על ידי שנפרעים מן האדם לאחר המיתה על ידי גלגול או יסורים
 
====מי לא יקום בתחיית המתים====
{{הפניה לערך מורחב|חיים נצחיים במלך המשיח}}
:[[מלך המשיח]] אינו יקום בתחיית המתים אדמו"ר הזקן לומד זאת מהפסוק "חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד" שזה קאי על מלך המשיח{{הערה|ראו [[חיים נצחיים (בלע המוות)]]}} וכפי שכותב הרמב"ן שהטעם שהמשיח אינו יכול למות, כי המוות נתחדש בגין חטא עץ הדעת, ומ"כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". הרמב"ן מביא לראיה אף את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד". ב[[תורת החסידות]] מבואר הטעם הפנימי לכך שמלך המשיח יחיה [[חיים נצחיים]], מאחר וחייו של מלך המשיח הם מ'האין סוף' (- האור האלוקי מהקב"ה הבלתי מוגבל) בעצמו, לכן הם [[חיים נצחיים]] (-חיים ללא הגבלה) ולא שייך בהם מיתה והפסק.
עוד מבואר ב[[חסידות]] שדברי [[חז"ל]] "דוד מלך ישראל חי וקיים" נאמרו על [[משיח בן דוד]].


===ועמך כולם צדיקים===
===ועמך כולם צדיקים===
שורה 143: שורה 148:
אבל מ"מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע"י קיום תומ"צ אינו בגילוי בהגוף, משא"כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש"י אומרים שסוף כל סוף "לא ידח ממנו נדח" ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חי"ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה"ג **}} וז"ל "וע"פ הנ"ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע"י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה"ב במשנה שם היינו ש"גופם כלה" והרבי מציין לאג"ק דלעיל{{הערה|אגרת פ"ה ס"דעמוד קמ"ט שמוכיח שם ממאמר אדה"ז ומשער הגלגולים ש"אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר"}} והערה 5 שם{{הערה|"...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה"מ עיי"ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה"מ"}},
אבל מ"מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע"י קיום תומ"צ אינו בגילוי בהגוף, משא"כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש"י אומרים שסוף כל סוף "לא ידח ממנו נדח" ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חי"ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה"ג **}} וז"ל "וע"פ הנ"ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע"י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה"ב במשנה שם היינו ש"גופם כלה" והרבי מציין לאג"ק דלעיל{{הערה|אגרת פ"ה ס"דעמוד קמ"ט שמוכיח שם ממאמר אדה"ז ומשער הגלגולים ש"אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר"}} והערה 5 שם{{הערה|"...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה"מ עיי"ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה"מ"}},


ולבסוף מציין לשיחת ש"פ חוקת (הערות 52 ו58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו"ש חי"ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה"ת פ"ד-ו}} ותירץ לו הקב"ה "זאת חוקת התורה" שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע"י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש"ך על התורה (פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ"ה,כ"ג)) "...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א"כ בתחה"מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם"}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש "על פי זה יש לומר דזה ש"לא ידח ממנו נדח" הוא (גם) מצד הגוף", ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} "וראה גם לקו"ש ח"ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב"ה בהגוף{{הערה|תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ"ע ענין נצחי ודבר משנה הוא "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב נשמות בגופים"". ע"כ.
ולבסוף מציין לשיחת ש"פ חוקת (הערות 52 ו־58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו"ש חי"ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה"ת פ"ד-ו}} ותירץ לו הקב"ה "זאת חוקת התורה" שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע"י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש"ך על התורה (פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ"ה,כ"ג)) "...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א"כ בתחה"מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם"}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש "על פי זה יש לומר דזה ש"לא ידח ממנו נדח" הוא (גם) מצד הגוף", ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} "וראה גם לקו"ש ח"ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב"ה בהגוף{{הערה|תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ"ע ענין נצחי ודבר משנה הוא "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב נשמות בגופים"". ע"כ.


ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח"א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.
ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח"א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.