משה אורנשטיין – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}

|שם=הרב משה אורנשטיין

|תמונה=הרב משה אורנשטיין ה' טבת תשפ''ה-.jpeg

|תיאור=הרב משה אורנשטיין ב[[התוועדות חסידית]], [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]]

|תפקיד=ראש ישיבות [[תומכי תמימים נתניה]]

|תאריך לידה=[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]], 1969

|מקום פעילות=[[נתניה]]

|תפקידים נוספים=רב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

| חיבוריו =[[#ספריו|ראו פסקת ספריו]]

| בת זוג =נחמה דינה

| אב =הרב [[מאיר אורנשטיין]]

| אם =רחל לאה

| מדינה =[[ישראל]]

| רבותיו= [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]

הרב '''משה אורנשטיין''' (נולד ב[[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ט]], 1969) הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[תומכי תמימים נתניה]], רב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא שב[[נתניה]], סופר חסידי.

כאשר טס בשיעור ב' ישיבה קטנה ל-[[770]] ל[[כ"ג באלול]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, רצה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[מנחה]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל עליו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מדי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]]. נהג אז לפרסם מדי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]]{{הערה|נדפס בספר דברי משיח תשמ"ח חלק ב'.}}.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם, בעומקם ובמקוריותם. כמו כן הוא מוסר באופן סדיר שיעורים בתורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]], אביו של הרבי.

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]], [[לנינגרד]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות [[חתונת הרבי|חתונת הרבי והרבנית]] ב[[ריגה|ריגא]], ברלין וב[[ורשה|וורשא]], מסע בעקבות [[הצלת הרבי והרבנית|נס ההצלה של הרבי והרבנית]] ב[[כ"ח בסיוון|כ"ח סיון]], מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] ב[[אלמא אטא]] וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].

 

נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[ה' בטבת]] וב[[י"ט בטבת]] אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימודי ליב"ה, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, ישיבה קטנה היחידה שלומדים בה מדי יום שלוש שעות חסידות. מעולם לא התחיל היום ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבה]] ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]]. הישיבה מעודדת לימוד של כל י"ב פרקי ה[[ספר התניא|תניא]] עם [[ליקוטי אמרים - הקדמת המלקט|הקדמת המלקט]]. (עד שנת [[תשע"ד]] כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים והקדמת המלקט היה מקבל דולר של הרבי ובשנת [[תשפ"ג]] התחדש הדבר בישיבה). שבת חופשה כמעט לא תחול ביומי דפגרא או ב[[שבת מברכים]]. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] וב[[י"ג באייר]] לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]].

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני יומיים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. ייסד שבחורי הישיבה מוציאים ספרי הערות ופלפולים בתורת הרבי, כן בנה בשטח הישיבה גן על שם אמו רחל לאה.

 

לאחר סגירת הישיבות בעקבות התפשטות [[מגפה#מגפת הקורונה|מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש"פ]], היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד|בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], כאשר שאר הישיבות נפתחו רק כשלושה שבועות לאחר מכן.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון '[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]' (בשם "ארי סמית", הרב שלום מאיירעס, הרב משה וינשטוק, משה מאירסון, אורי רם, לוי אהרון, מאיר אורי, ועוד). ספרו 'אבא' חלק א' יצא לאור ביותר משש עשרה מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות. בנוסף יצא חלק ב' של הספר 'אבא' ביותר משבעה מהדורות.